הַס, לֹא עוֹד יָשׁוּב אוֹתוֹ הַשֶּׁקֶט

לֹא בִּצְלִיל עָצוּב תִּסֹּב הַדֶּלֶת.

לֹא, לֹא עוֹד אֶרְאֶה אוֹתָךְ

רַק אֶת צִלֵּךְ הַמְרַקֵּד.

שׁוּב רַק בִּלְחִישָׁה קָרֵב הָרוּחַ

שׁוּב בִּדְמוּת אִשָּׁה הוּא שָׁט פָּרוּעַ.

הֵד, רַק הֵד נוֹתַר מִמֵּךְ,

רַק זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹבֵר.

רַק זִכָּרוֹן אֶחָד,

אֱמֹר לִי שֶׁאֲנִי עָנִי מְאֹד.

“דַּבֵּר, דַּבֵּר אֵלַי”,

אָמַרְתְּ לִי וְשָׁתַקְתְּ

אָמַרְתְּ לִי וְלֹא עוֹד.

הַס, בַּחַלּוֹנוֹת יוֹשֵׁב הָעֶרֶב

עַז, אָפֵל וָחָם — שׁוֹחֵר לְטֶרֶף.

הַס, אַל תִּקְרְבִי אֵלַי,

אַל תַּהַפְכִי אֵלַי פָּנִים.

לֵיל — אֲנִי מוֹנֶה אֶת רְגָעַיִךְ,

לֵיל — אֲנִי מַבִּיט אֶל תּוֹךְ עֵינַיִךְ,

לֵיל, רַק לֵיל נוֹתַר מִמֵּךְ

רַק צַמָּרוֹת וַעֲנָנִים.

רַק זִכָּרוֹן אֶחָד…

שׁוּב רַק בִּלְחִישָׁה קָרֵב הָרוּחַ…