שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת,

שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת.

אִם טוֹב בְּעֵינַיִךְ

אוֹ רַע בְּעֵינַיִךְ

אָז כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְאִשָּׁה בִּשְׁנוֹתַיִךְ

הֵן שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת,

שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת, טוֹבוֹת.

כְּשֶׁאֵין עוֹד אַף קֶמֶט וְשֶׁמֶץ אִפּוּר

אַתְּ פּוֹרַחַת כְּוֶרֶד בָּשׂוּם וְסָגוּר,

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר פַּעַם מִישֶׁהוּ,

מוּטָב שֶׁתִּתְפְּסִי לָךְ אֵיזֶה גֶּבֶר

כָּל זְמַן שֶׁהַתְּפִיסָה שֶׁלָּךְ בְּסֵדֶר.

וּמוּטָב שֶׁאֶת הָאֵשׁ הַהִיא

תַּדְלִיקִי כָּאן וּכְבָר,

כִּי עַכְשָׁו עוֹד יֵשׁ לָךְ מַה לִּשְׂרֹף

וּמִי יוֹדֵעַ מַה מָּחָר.

שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת,

שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת,

הַנְּעָרוֹת מוּצָקוֹת וּמְתוּקוֹת וְדַקּוֹת.

רַק שֶׁבַע, שֶׁבַע, שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת.

שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת, טוֹבוֹת.

בָּרִאשׁוֹנָה אַתְּ יְכוֹלָה עוֹד

לִהְיוֹת כָּזֹאת, אַחֶרֶת

וְאֶת הָאַף לִזְקֹף אֶל־עָל לָעֲנָנִים.

בַּשְּׁנִיָּה, הָאַף נָמוּךְ יוֹתֵר

כֵּן, קְצָת יוֹתֵר נָמוּךְ, גְּבֶרֶת.

בַּשְּׁלִישִׁית, אִמֵּךְ רוֹמֶזֶת רְמָזִים

קְצָת מְשֻׁנִּים.

שֶׁאֲחוֹתֵךְ כְּבָר אֵם לִשְׁנַיִם,

אֶצְלֵךְ הַכֹּל הוֹלֵךְ כָּל כָּךְ לְאַט.

אִם תּוֹךְ שָׁבוּעַ אוֹ שְׁבוּעַיִם

לֹא יַצִּיעוּ שׁוּם דָּבָר — תַּצִּיעִי אַתְּ.

וְאָז הַשָּׁנָה הָרְבִיעִית מַתְחִילָה

וְאַתְּ נִהְיֵית מְרֻבַּעַת.

שָׁנָה חֲמִישִׁית, אַתְּ יוֹתֵר עֲגֻלָּה

יוֹתֵר מִשֶּׁאַתְּ בְּעַצְמֵךְ יוֹדַעַת.

יֵשׁ פְּגִישׁוֹת עִם רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם

מִדֵּי יוֹם לְשָׁעָה שְׁעָתַיִם,

אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁחַיַּיִךְ

עוֹד יָפִים וְזוֹהֲרִים.

הַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית הֲרֵי רַק מַתְחִילָה

וְעוֹד יֵשׁ לָךְ כַּמָּה מְחַזְּרִים.

בַּשָּׁנָה הַשֵּׁשׁ וָחֵצִי — סְטוֹפּ!

פִּתְקָה מַגִּיעָה מֵרוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם

לֹא, זֶה לֹא הַחֶשְׁבּוֹן —

הוּא מְאֹד מִצְטַעֵר, הוּא חוֹזֵר לְאִשְׁתּוֹ

הֵם נוֹסְעִים לִשְׁנָתַיִם.

וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית הָאֵימָה מַתְחִילָה

לְחַלְחֵל בְּתוֹכֵךְ אַט לְאַט.

אַתְּ לֹא נְשׂוּאָה וְאַתְּ כֵּן עֲגֻלָּה

וְאַתְּ כְּבָר בַּת שְׁלשִׁים וְאַחַת.

אָז חִישׁ מַהֵר לִמְכוֹן הַיֹּפִי

לְסָרֵק, לְהִסְתַּפֵּר.

פֹּה וָשָׁם לִמְרֹט, לִמְתֹּחַ

פֶּה, גַּבּוֹת, רִיסִים

וּקְצָת אֶת הַסַּנְטֵר.

וּלְפֶתַע פִּתְאֹם

אַתְּ רוֹאָה אֶת עַצְמֵךְ

וְכִמְעַט מַתְחִילָה לִרְקֹד.

הַבִּיטִי מַה יֵּשׁ לָךְ, גְּבִרְתִּי

יֵשׁ לָךְ, יֵשׁ לָךְ, יֵשׁ לָךְ

שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת.

עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת

יֵשׁ לָךְ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת.

מִשְׂחָק אֶחָד גָּדוֹל אוּלַי

מִשְׂחָק אֶחָד קָטָן.

אֲבָל מִשְׂחָק בִּכְלָל לֹא רַע

וְאֵיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה אַתְּ כָּאן.

שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת,

שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת, טוֹבוֹת.

וְעַכְשָׁו, מֹתֶק,

הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לָךְ

בְּעֵרֶךְ עוֹד שְׁמוֹנִים שָׁנָה,

כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָךְ

שֵׂכֶל וּבָרָק וּקְצָת שְׁנִינָה.

כָּל זְמַן שֶׁאַתְּ עוֹד חַיָּה

אַתְּ עֲדַיִן בַּתְּמוּנָה.

הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לָךְ בְּעֵרֶךְ

עוֹד שְׁמוֹנִים שָׁנָה.

אָז הִתְפַּכְּחִי וְהִתְפַּדְּרִי

אֶת הַפְּחָדִים הַשְׁלִיכִי לָרְחוֹבוֹת.

יֵשׁ לָךְ שֶׁבַע

וְכָל מַה שֶּׁאַתְּ צְרִיכָה

זֶה לִסְפֹּר לְאַט

שֶׁבַע,

אֲפִלּוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה

אִם יֵשׁ לָךְ כֹּחַ לִהְיוֹת אַתְּ,

שֶׁבַע…

תִּרְאִי, גַּם מַרְלֶן דִיטְרִיךְ

אֵינֶנָּה בְּדִיּוּק בְּשַׁחֲרִית יָמֶיהָ.

זֶה לֹא סוֹד,

שֶׁבַע שָׁנִים טוֹבוֹת.