כְּבָר עֶרֶב,
הָאֹפֶק אָדֹם וְיָגֵעַ.
אַתָּה בְּוַדַּאי לֹא שׁוֹמֵעַ
אַתָּה בְּוַדַּאי לֹא יוֹדֵעַ
שֶׁהָעֶרֶב
עֶרֶב חַג.
כְּבָר עֶרֶב,
הָעִיר אוֹרוֹתֶיהָ הִדְלִיקָה,
צַמְּרוֹת אֲשָׁלֶיהָ הִסְמִיקָה.
כֵּן, חַג יֵשׁ בָּעִיר, וַאֲנִי כָּאן
מְחַכָּה
לְצַעַדְךָ.
עִיר חַמָּה וְשׁוֹקֶקֶת
רִבּוּעֵי זְהָבֶיהָ מַדְלֶקֶת
וּלְפֶתַע צַמְּרוֹתֶיהָ שָׁמְטָה
כִּי אַתָּה
לֹא אִתָּהּ.
שׁוּב עֶרֶב,
סָבִיב זִקּוּקִים וְיָרֵחַ
שָׁטִים עַל הָעִיר וְשָׁמֶיהָ.
אוּלַי רַק אַתָּה הַיּוֹדֵעַ
מַה קָּרָה כָּאן
וּמָתַי…
כֵּן, עֶרֶב,
שִׁכּוֹר מִשִּׂמְחָה וּמִבֶּכִי
וְכָל נִשְׁמָתִי רַק אֵלֶיךָ
לָדַעַת שֶׁאֵלֶּה חַיֶּיךָ
שֶׁעוֹדְךָ…
שֶׁאוּלַי…
עִיר חַמָּה וְשׁוֹקֶקֶת…
כְּבָר לַיְלָה,
הָעִיר נִרְדְּמָה עַל בָּנֶיהָ.
בְּקֶרֶן יָרֵחַ דּוֹמֵעַ
תָּלוּי עַל כְּלוֹנָס מִתְנוֹעֵעַ,
נַהַם רוּחַ
רַחַשׁ חוֹל.
כֵּן, לַיְלָה,
הַשֶּׁקֶט עָגֹל וְרוֹגֵעַ,
שָׁלֵם וְעָמֹק וְיוֹדֵעַ
אֶת כָּל הַדְּבָרִים, כִּי עֵינֶיהָ
שֶׁל הָעִיר
אוֹמְרוֹת הַכֹּל.
וְהָעִיר הַשּׁוֹתֶקֶת
לִכְבוֹדְךָ כּוֹכָבֶיהָ מַדְלֶקֶת,
אֵיזֶה שֶׁקֶט
אֵיזוֹ עִיר
עֲצוּבָה.
עִיר חַמָּה וְשׁוֹקֶקֶת…