מקראן נביא השקר אַבוּ-פַגַ’ר אלְכַדָ’אב.
נמצאו במכון למדעי-המזרח של האוניברסיטה העברית והוצאו-לאור ובֹאֲרו באר היטב לכבוד חגיגת מנוי פרופ' מאיר ביום י' שבט תרצ“ג, על-פי איניציאטיבה של סגן הקנצלר הד”ר מקס שלסינגר.
על-ידי
אחד קטני העובדים-המדעיים במכון המזרח
יוסף יואל ריבלין.
א. סוּרַת הַפְּתִיחָה1. 🔗
מכונית ופסוקיה שבעה. נגלתה אחרי “סורת הסגן”.
1) הַתְּהִלָּה לְמֵאִיר פְּרוֹפִיסוֹר בַּמָכוֹן
2) חוֹקֵר עַתִּיקוֹת כַּפֹּרֶת וָאָרוֹן2
3) בַּחֲגִיגָתְךָ אֶשְתַמֵש לְהַכּוֹת בְלָשוֹן
4) לְהַעֲבִיר מְכוֹנוֹתֵינוּ כִּבְנֵי מָרוֹן
5) הַתְּיָשִים הֵעַתּוּדִים וּבְנֵי הַצֹאן
6) לְהַגִיד אֱמֶת עֲטוּפָה בְּלָצוֹן
7) מִבְּלִי עוֹרֵר כַּעַס מָדוֹן וְחָרוֹן
ב. סוּרָת הַסְגָן. 🔗
נגלתה בחדר הקנצלר ופסוקיה ט"ו. והיא הסורה אשר נגלתה ראשונה.
1) קְרָא בְּשֵם הַסְגָן
2) אֲשֶר בַּחֲדַר הַקַנְ-
3) צְלֶר, לְיַד הַשֻלְחָן
4) שָם עַל יַד הַגַּן
5) אֵלֶיךָ נִגְלָה וְטָעַן:
6) "לֹא תָּזוּז מִכַּאן
7) עַד אִם דְבָרְךָ נִתַּן
8) לְהָבִיא לָנוּ מִטְּעָן
9) דִבְרֵי לַעַג לֵיצָן
10) בִּמְקוֹם נְאוּם וַמַעַן
11) קְרָא כֵּן תֶבן לְךָ נִתָּן3
12) מִשְׂרַד וּמְכוֹנוֹת אוֹתָנו חָנָן
13) אֱלֹהִים, קְרַא וְקַשְׁקֵשׁ בַקַנְקַן.
14) דוּן חֲבֵרֶיךָ בְּחַמִּים וְצוֹנָן.
15) אַל נָא תְהִי סַלְחַן רַחְמָן.
ג. סוּרַת הַמָכוֹן 🔗
מְכוֹנִית ויש אומרים מְדִינִית ופסוקיה י"ד.
בֵּאלֹהִים חַסִיתִי מִמְנַהֲלִים פּוֹקְדִים
יוֹשְבִים בִּפְרַנְקְפוּרְט וּבַחֲתוּנָתֵנוּ רוֹקְדִים4
1) הִנֵה הוֹרַדְנוּהוּ מָכוֹן מִזְרָח.
2) יִכְעַסוּ רֶבִיזְיוֹנִיסְתִּים, בְּרִית שָלוֹם תִשְׂמַח.
3) לַקַּנְצְלֶר שַׁעֲשוּעַ וְלַסְּגָן מִבְטַח.
4) וְהַצִּיוֹנוּת כֻּלַה רִנַה תִּפְצַח.
5) הֵן לַעֲרֵבִים לָנוּ יִקְרַע פֶתַח.
6) חוּשִׁים יֵחַלְצוּ מֵעָזָּה וְעָד תִּפְסַח.
7) וּבַהֶם רוּחַ שַלוֹם5 נָפַח.
8) וְהַמוּפְתִי וְזַ’בּוּ6 רֹאשָם שְׁחוֹחַ.
9) לֹא יַעֲמֹד בָם עוֹד כֹּחַ.
10) לְכִתִּים וְדוֹדָנִים יִבְרְחוּ בַּרוֹחַ
11) אוֹ לַשָלוֹם אִשֶּה7 יַקְרִיבוּ רֵיחַ נִיחוֹחַ
12) וְהוֹרָה חֻסַיְנִי8 בְּהִלְכוֹת פֶּסַח
13) וְכֹהֵן בְּהִלְכוֹת רַמַדָּאן יִפְתַח
14) וּבָאָה הַגְאֻלַּה וְהוֹפִיעַ הַמָשִיחַ
ד. סוּרַת וְהַקַנְצְלֶר 🔗
מְכוֹנִית ופסוקיה א"ך.
רק הפסוקים 13–11 יכולות להיות גם מדיניות. הפסוקים מֵ-14 עד הסוף יכולות להחשב בעקר למשרדיות.
1) וְהַקַנְצְלֶר וְהַסְּגָן9
2) וּמֵאִיר וְהַזָּקָן
3) וּבִילִיג הַשַּתְקָן
4) וְגוֹיטַיְין חֲכַם תֵּימָן
5) וּבַּנֶט הַגָּדוֹל הַקָּטָן
6) וּפִישֶל הַפַּרְסִי מֵאִסְפַּהָאן
7) וּבְרַאָוְן הָאִסְפַּרַנְטַאן
8) וְיוֹאֶל בַּר-אוּרְיַן
9) וְעַבְדְכֶם הַסַּפְקָן –
10) כִּי מְכוֹנֵנוּ חֲסַר עִנְיַן
11) אֵין בּוֹ לֹא חַסַּן וְלֹא חֻסַיְן
12) וְלֹא יִשְׁבַּק יִתְרָן וּכְרָן10
13) רַק מֹשֶׁה שְׁמוּאֵל וְדַן.11
14) רַחְמֵנוּ הַרַחְמָן.
15) וּשְלַח לָנוּ מִזְּמַן לִזְּמָן
16) פְּרוֹפֶיסוֹר גוֹי מַמָּש דֶקַן
17) אוֹ יִשְמְעֵאלִי מֵהַמְדָאן12
18) וּבִדְחִילוּ יְהֵא מֻזְמַן
19) לְהַרְצוֹת לְפָנֵינוּ כָאן.
20) לְהָפִיץ חָכְמָתוֹ כְמַעְיַן
21) כַּנָּהוּג בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה דְנָן13
ה. סוּרַת ש‘. ג’.14 🔗
מכונית ויש אומרים כללית. ופסוקיה טו"ב חסר אחד.
1) וְהָאוֹר הַמֵאִיר15
2) וְהַדוֹהֵר בְּחוּצוֹת עִיר16
3) וְהַשּוֹאֵג כַּכְּפִיר17
4) בַּעַל בַּעֲלַת הַחֲמוֹר הַקָּטָן18 נֵרוֹ יָאִיר
5) וְהַמַּעְתִּיק פִּתְקוֹת שִיר19
6) וְהַמְּסַדְּרָם בַּאַרוֹן לְיַד הַקִּיר20 –
7) כִּי אֵין כַּבִּיר
8) כָּאָדוֹן הַמַּזְכִּיר.
9) מִפָנָיו יֵחַת רַב וְצַעִיר,
10) מִן הַאֵזוב אֲשֶׁר בַּקִּיר
11) עוֹבֵד מַדָּעִי בְלִי מְחִיר,
12) וְעַד אֶרֶז בַּלְבָנוֹן אַדִיר
13) פְּרוֹפֶיסוֹר בְּמִקְצוֹעוֹ מַהִיר.
14) אָכֵן נִתַּן לְ“קַדִּישׁ וַעִיר”
15) לְ“מוֹרֶה הָעָם” נִיר
16) הַרֵינִי כַּפָרָתו הַבֵּן הַיַקִּיר
ו. סוּרַת אוֹמְנִיבּוּס21. 🔗
ופסוקיה ט'. נגלתה בזמן ההג’רה.
1) אָכֵן נָתַנּוּ22 שִּׁלְטוֹן לְ“שָחוֹר”23.
2) לָשִׂים אַדַם כִּדְגַּת הַיְאוֹר.
3) לְכַבְשַׁם גַּם בִּכְלִי אֲשֶר לֹא טָהוֹר.
4) לְהוֹשִיב – בִּמְחִילַה – חֲכָמִים אַחוֹר.
5) מַדְרִיך, דוֹצֶנְט וּפְּרוֹפֵיסוֹר.
6) הַמָּאוֹר הַקָּטָן וּמְאוֹרֵי אוֹר.
7) וְתַלְמִיד בּלִי רַחֲמִים לִצְרוֹר
8) זוּלָתִי בֶּן-יִשְׂרָאֵל24 צְרוֹר הַמֹּר
9) וְאַנְשֵׁי הַמִשְּׂרָד בַּעְלֵי הַצְרוֹר…
ז. סוּרַת סִפְרִיַּת הַשִּׁמּוּשׁ 🔗
נגלתה בפקולטה ופסוקיה י'.
1) וְסִפְרִיַּת-הַשִּׁמּוּשׁ25
2) אֲשֶר הִגִּיעָה לְ“מִמּוּשׁ”.
3) מְלֵאָה חַכְמֵי פוּט וְכוּשׁ
4) מֶנָּה תָּמִיד אִישׁ לֹא יָמוּשׁ
5) עַמּוּד עָנָן וְעַמּוּד אֵשׁ
6) אַבְרְכֵי מֶשִׁי צְעִירֵי שֵׁשׁ
7) וְעַל כֻּלָּם פְּרוֹפֶיסוֹר בֶּן-טוֹב אֵשׁ –
8) אָכֵן פַקוּלְטָתֵנוּ יָצְרָה “יֵשׁ”.
9) הִצְלִיחַה כֹחַ בֶּרְגְמָן לְהַתֵּשׁ
10) עוֹד רַבִּים נִצְחוֹנוֹתֶיהָ – מִי יְנַחֵשׁ
-
נקראה כן על שם הרצאת הפתיחה של מאיר, ולשם חשיבות ההרצאה נקבעה סורה זו בראש. ↩
-
יש גורסים במקום “כפרת וארון” “מִסְגַּד וְאַרְמוֹן” משום שהכפרת והארון הם במנופול של ד"ר סוקניק, או של פרופיסור קליין, היות שאלה הם ביחוד תשמישי מזרחי. ↩
-
לשון הפסוק הוא. וחס–וחלילה להעלות על הדעת שבמכונות יש תֶּבֶן על–אחת כמה וכמה וכמה שלא במשרדים. שם יש הרבה ניר לכתוב עליהם מכתבים חשובים. ↩
-
באלהים חסיתי איננו פסוק מסורה זו. יש לאמרו לפני כל הסורות והוא מעין ברכה שאפשר לאמר אותה כמה פעמים ביום לפני כל מעשה במכון. ויש גורסים “שָׁמְרֵנִי אֵל”. ↩
-
רוּח שלוֹם. כונתו לגרשון שלום. ויש אומרים שפרושו הוא רוח שלום נפח בעזרת הקבלה. ↩
-
יש מוסיפים על זבו גם קלויזנר. אמרו: קלויזנר משהיה מגיע לפסוק זה היה בוכה, היינו היה נואם נאום בקול בוכים. ↩
-
לשָלום אִשֶּה ויש גורסין לשָלוֹם אֶשּׁה בעלת שאיפותינו. ↩
-
חסיני וכהן שמות תלמידים מובהקים במכון. ↩
-
והקנצלר וכו' כל “וְהַ” לשון שבועה הוא. והשבועות נמשכות עד פסוק 10 ושם בא על מה הוא נשבע. ↩
-
חסן חסין ישבק וכו' בני ישמעאל ובני קטורה. ↩
-
משה שמואל ודן בני אברהם יצחק ויעקב. ↩
-
ישמעאלי מהמדאן, מעשה שהיה. ↩
-
כנהוג על–פי פקודה מגבוה בכל המכונות. ↩
-
ש. ג. לא נִתְּנוּ להתפרש. “ואלהים יודע את אשר לא תדעו”. ↩
-
פרופיסור מאיר. ↩
-
בילליג. ↩
-
גויטיין. ↩
-
ה“חמור הקטן” ספר קומפוזיציות מתחרה בנִיבֶּלוּנְגֶן רינג של וגנר. ↩
-
בראון ↩
-
פישל ויש אומרים חֹטֶר. ↩
-
לדעת הד"ר שובה פילולוג קלסי מומחה למחמד המלה יונית.
לפי בן–יהודה סוּרת האומניבוס “מְכוֹנִית”. ↩
-
נָתַנּוּ – מי נתן לא נתפרש. ↩
-
“שחור” ממנהיגי האוניברסיטה. ↩
-
“בן–ישראל” האישיות היותר מרכזית באוניברסיטה העברית. ↩
-
נקודת הכֹּבֶד של כל אספות הפקולטה מיום הוסדה. ↩