לוגו
פרופ' ב. שץ
מיקום ביצירה:
0%
משה גליקסון
שם היצירה...
mנחלת הכלל [?]
שפת מקור: רוסית
פרטי מהדורת מקור: עם עובד; תשס״ד 2004
תוויות:

פרופ. בוריס שץ נולד בשנת תרכ"ז בעיירה וורנה אשר בפלך קובנה.

אמן-פסל יהודי רב כשרון, מן הטפוסים המופלאים ביותר שבדורנו. חלוץ האמנות הארצישראלית החדשה ומניח יסוד לה ב“בצלאל”. חולם על אקדמיה אמנותית עברית בא“י, אשר תרכז מסביבה את טובי האמנים בישראל. חולם בית הנכאת העברי הלאומי, שהניח גם לו יסוד בין כתלי “בצלאל” בירושלים. הקים דור שלם של אמנים יהודים צעירים, הממשיכים את מסרתו ושיטתו באמנות הלאומית. הכניס לא”י את אומנות היד, את “מלאכת המחשבת” בכסף, בזהב ובנחשת. התדבק, מאז שובו אלינו מדרך נדודיו בחצרות אמנות זרה, ברוחו של האמן העברי הראשון בצלאל בן אורי ושווה אותו כל ימיו לסמל בדרכו.

שץ היה אמן יהודי בכל רמ“ח אבריו ושס”ה גידיו, אמן לאומי, אמן ציוני. כל יצירותיו – החל מ“יהודה המכבי” ועד יצירתו האחרונה שבאחרונות הן שיר אפוס אחד ליהדות ולהירואיות היהודית.

כל ימיו חיפש את הדרך למקור האמנות העברית, להחיאת גבורי התנ“ך אגב צירוף הטפוס היהודי של היום והטפוס המזרחי בארץ-ישראל, השומר עוד על שרידי הגזע וההוי מלפני אלפי שנים. שץ עצמו נעשה כבר בחייו לסמל, לשיטה, לשם המגדיר, סוג מיוחד של אמנות יהודית, שסללה לה מסלות בעם. “שץ” ו”בצלאל" נעשו זה כבר שמות נרדפים ללא הפרד.

אבל לא כל חלומו של שץ נתגשם בחייו. על יציר טפוחיו “בצלאל” קמו פעם בפעם נחשולי משבר להטביעו, ושץ נאבק ונלחם כארי להצילו. הנה נדמה היה, כי רווח והצלה באו – והנה קם שוב נחשול חדש. המשבר בשנים האחרונות ב“בצלאל” הכריח את שץ לנדוד לאמריקה ולעשות שם נפשות להצלת המוסד היקר לו. שץ חלם עוד להגדיל ולהרחיב את בית-הספר העברי הראשון לאמנות ולעשותו לאקדמיה, שץ חלם עוד להגדיל ולהרחיב את בית הנכאת בירושלים. איש החזון היה וכביר המרץ, אבל באמצע עבודתו מצאו המות בנכר.

אבדה גדולה אבדה ליהדות במותו של שץ, אך זכרו לא יאבד עוד. נשמתו תדובב אלינו מכל יצירותיו ומכל ארון קודש, נרתיק מזוזה והדס מעשה ידי אמני “בצלאל”.

תהי נשמתו צרורה בצרור כל החולמים והבונים, אשר השתתפו ביצירת ארץ-ישראל החדשה!


“הארץ”, 24.3.32