רקע
אביגדור המאירי
בואו לאכול!
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: הוצאת ספרים "סיני"; 1957

ספור קטן לילדי הגן


אִמָּא מַמְבּוֹ בוֹחֶשֶׁת, בּוֹחֶשֶׁת בַּסִּיר,

מְבַשֶּׁלֶת כּוּפְתּוֹת בִּדְבָשׁ.


בַּמְבּוֹ! בַּמְבּוֹ! בּוֹא לֶאֱכֹל! הִנֵּה כוּפְתּוֹת

מְתוּקוֹת וְרַכּוֹת! יֵשׁ בָּהֵן דְבָשׁ וּפֵרוֹת

מִכָּל הַמִּינִים! גּוּיַאוָה, אַבוּקַדוֹ, תַּפּוּחִים,

עֲנָבִים דּוּבְדְבָנִים, אַגַּסִים, תְּאֵנִים תְּמָרִים!


בּוֹא לֶאֱכֹל, בַּמְבּוֹ! בּוֹאָה מַהֵר!

אִם לֹא תֹאכַל בַּמְבּוֹ, אֶתֵּן לְאַחֵר!


בַּמְבּוֹ יוֹשֵׁב אֶל הַקַּעֲרָה, אַךְ אֵינוֹ אוֹכֵל.

זוֹרֵק אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּזְלֵג בָּאֲוִיר וְצוֹעֵק:

הִנֵּה זֶה נֶשֶׁר וְזֹאת קַנָּרִית בּוֹאוּ לֶאֱכֹל!

הִנֵּה פֹּה כוּפְתּוֹת מְתוּקוֹת וְרַכּוֹת בּוֹאוּ

צִפֳּרִים וְחַיּוֹת וְכֻלָּם!


בּוֹאוּ לֶאֱכֹל בּוֹאוּ בֶּהָמוֹן!

אִכְלוּ בִּבַקָּשָׁה אִכְלוּ! בְּתֵאָבוֹן!

אוֹמֵר אַבָּא סַמְבּוֹ: טוֹב נַעֲרִי! אֶתוֹפֵף

לַחַיּוֹת וָעוֹפוֹת וְאַזְמִין אֶת כֻּלָּם! אֶת הַפִּיל,

אֶת הַגִּ’ירָף וְאֶת הַנַּעֲמִית, אֶת הַקּוֹף,

הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הָעַכְבָּר! אִם בַּמְבּוֹ יֶלֶד רַע,

אֵינוֹ רוֹצֶה לֶאֱכֹל, יָבוֹאוּ יְדִידֵינוּ וְיַגִּידוּ

תוֹדָה!


תּוּף, תַּף־תַּף, בּוֹאוּ! בְּסֵדֶר, יָפֶה!

בּוֹאָה הֵנָּה פִּיל וֶאֱכֹל בְּכָל פֶּה!


רִאשׁוֹן בָּא הַפִּיל וְיָשַׁב בְּנִמּוּס, עָנַד אֶת

הַמַּפִּית וְנָהַם בְּרָכָה: בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא כוּפְתְּאוֹת

טְעִימוֹת! – תָּפַס בְּחִדְקוֹ אֶת מְלֹא כָּל

הַסִּיר – וְהֵרִיק אֶל־תּוֹךְ הַלּוֹעַ, גַּרְגַּרְגַּר,

כְּלֹא־כְלוּם! – בַּמְבּוֹ מִסְתַּתֵּר אֶל תַּחַת

הַשֻּׁלְּחָן: אוֹי וַאֲבוֹי! זֶה אוֹכֵל כְּמוֹ שָׂק!


תּוֹדָה לָךְ אִמָּא־מַמְבִּי! טוֹבָה אַתְּ כְּמַלְאָךְ! –

אָמַר הַפִּיל בְּחֵן, הִשְׁתַּחֲוָה וְהָלָךְ.


וְהִנֵּה הַגִּ’ירָף, אָרֹךְ כְּמוֹ מִגְדַל מִתְכּוֹפֵף

בְּקשִׁי, אַךְ בְּנִמּוּס רַב. יוֹשֵׁב וּמְלַקֵּט לְאַט־

לְאַט בְּנַחַת, כּוּפְתָה אַחֲרֵי כוּפְתָה, לוֹעֵס

וּמִתְלַקֵּק, אַחַת־אַחַת בּוֹלֵעַ דֶרֶךְ הַגַּרְגֶּרֶת,

הָחֵל מִן הַלּוֹעַ וְעַד הַקֵּבָה. בַּמְבּוֹ מֵרָחוֹק

מַבִּיט וְשׁוֹמֵעַ אֶת אִמּוֹ אוֹמֶרֶת לַגִּ’ירָף

הֶעָדִין:


אֱכֹל נָא גִּ’ירָפִי אֱכֹל נָא עֲדִינִי,

אַתָּה אוֹכֵל בְּטַעַם, וְלֹא כְּמוֹ בְּנִי!


בָּאָה הַנַּעֲמִית, קוֹפֶצֶת עַל הַכִּסֵּא, תּוֹחֶבֶת

אֶת רֹאשָׁהּ אֶל סִיר הַכּוּפְתְּאוֹת, בּוֹלַעַת

וּבוֹלַעַת, חִישׁ־חִישׁ, מַהֵר, אֵין פְּנַאי! –

בַּמְבּוֹ מַבִּיט וּמִתְחַשֵׁק לוֹ לֶאֱכֹל, אַךְ הוּא

מִתְבַּיֵּשׁ לְבַקֵּשׁ. מַסְתִּיר אֶת רֹאשׁוֹ בַּסַּל

וּפוֹזֵל אֶל תֵּאָבוֹנָהּ הַמַּרְגִיז שֶׁל הַנַּעֲמִית.

פִּתְאֹם פּוֹרֵץ:


אִמָּא, אִמָּא, דַי, דַי!

הִיא לֹא תַשְׁאִיר לִי, בְּחַיַּי!


אֵין דָּבָר! – אוֹמֶרֶת אִמָּא־סַמְבּוֹ הַטּוֹבָה.

יֵשׁ לִי עוֹד דַי בַּקַּלַּחַת – וְהִנֵּה הַקּוֹף,

קְפָץ! הוּא אוֹכֵל בִּשְׁתֵּי יָדַיִם! וְאַחֲרָיו אִמָּא־

אַרְנֶבֶת עִם אַרְבַּעַת יְלָדֶיהָ. בַּלְבּוֹ חִישׁ

עוֹלֶה עַל דֶּקֶל לְהַצִּיל הַכּוּפְתּוֹת מִיָדָיו

שֶׁל הַזּוֹלֵל. שׁוּב צוֹרֵחַ לְאִמּוֹ:


אִמָּא! אַל תִּתְּנִי לֶאֱכֹל!

הֵם יְזוֹלְלוּ הַכֹּל!


הֵם אַרְבָּעָה? הַבִּיטוּ, תִּשְׁעָה! שֶׁאַל תִּשְׁלַט

בָּכֶם עַיִן רָעָה! – כֻּלָּם מְתוּקִים, כֻּלָם

רְעֵבִים! אִכְלוּ, חֲבִיבִים, אִכְלוּ נָא לָשׂבַע,

וְאַל תַּשְׁאִירוּ כְלוּם. בַּמְבּוֹ בְּנִי אֵין לוֹ

תֵאָבוֹן. – וְהָאַרְנָבוֹת מַחֲוִים קִידָה יָפָה:


תּוֹדָה לָךְ אִמָּא־מַמְבּוֹ עַל הָאֲרוּחָה!

יִתֵּן לָךְ אֱלֹהִים הַרְבֵּה בְּרָכָה!


מַה זֵה פִּתְאֹם? – הַבִּיטוּ וּרְאוּ! עַכְבָּרוֹן

קָטָן, גַּם הוּא רוֹצֶה לֶאֱכֹל. לֹא נִשְׁאַר לוֹ

כְּלוּם, מִסְכֵּן שֶׁכָּמוֹהוּ! – חַכֵּה נָא יַקִירִי,

תֵּכֶף אֲבַשֵּׁל כּוּפְתּוֹת מִדַּיְסָה עִם גֶּזֶר וְתֶרֶד,

אָלוּשׁ אוֹתָן מִסֹּלֶת עִם שַׁמֶּנֶת יַחַד! – אַךְ

בַּמְבּוֹ צוֹעֵק וְרוֹקֵעַ בְּרַגְלַיִם:


אֲנִי אוכֵל הַכֹּל! מַה שֶׁאַתְּ רוֹצָה!

הַכֹּל, הַכֹּל אוֹכַל!. אֲפִלוּ גַם בֵּיצָה!


וְהִנֵּה, יוֹשֵׁב לוֹ בַּמְבּוֹ כְּמוֹ בֶּן־אָדָם

וְאוֹכֵל בְּתֵאָבוֹן – תַּאֲוָה לָעֵינַים!

מִסְתַּכֵּל בּוֹ אַבָּא־בַּמְבּוֹ מִשְׁתּוֹמֵם, נִדְהָם:

מַה קָרָה פֹּה נַעֲרִי? – נֵס מִן הַשָּׁמַיִם!

מִתְפַּלֵאת לוֹ אִמָּא־מַמְבּוֹ: הוּא עוֹד מֵעוֹלָם

לֹא בִּקֵּשׁ תְּנִי לִי עוֹד מָנָה אַחַת אַפַּיִם!

מִשְׁתָּאֶה הַפִּיל מוּזַמְבּוֹ הֲזֶהוּ בַּמְבּוֹ הַנִּרְגָן,

הַזּוֹעֵק עַל כָּל מִין אֹכֶל לְהַחֲרִישׁ אָזְנַיִם?

בּוֹאוּ הֵנָה חַיּוֹת־יַעַר. קוֹף וְדֹב וּזְאֵב וָתַן

וְלַמְדוּ אֶת גּוּרֵיכֶם לַאֱכֹל פִּי־שְׁנַיִם!

וְאַתֶּם צִפָּרֵי־זֶּמֶר זַמְרוּ שִׁיר בַּגָּן:

הֵידָד לְבַּמְבּוֹ הָאוֹכֵל שֶׁבַע־שִׁבְעָתַיִם.

המלצות קוראים
תגיות