מַחֲשָׁבוֹת נוֹדְדוֹת, כַּדְּיוּנוֹת שֶׁאָהַבְתָּ,

מִתְנַפְּלוֹת בְּסוּפָה מִתּוֹכִי אֶל עֵינֶיךָ.

עֵינֶיךָ עֲצוּמוֹת. כְּלוּאוֹת. נִרְדַּמְתָּ.

הַרְבֵּה נִחוּשִׁים אֲנִי מְנַחֶשֶׁת

כָּל הַיָּמִים

עָלֶיךָ.

זוֹכֶרֶת: עֵשֶׂב לַח וּמְרִירוּת רוּחוֹת הַלַּיְלָה,

יוֹדַעַת: זֶה הָיָה הַכֹּחַ הֶחָזָק שֶׁבְּכֻלָּם.

צַמָּתִי הָיְתָה חַמָּה וַעֲבֻתָּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה

וּמַבָּטִי הִסְגִּיל מֵאַהֲבָה, שֶׁהֵבִינָה פִּתְאֹם עוֹלָם.

וְעַכְשָׁו אֲנִי רַק מְנַחֶשֶׁת.

כָּבְדָה עָלַי שְׁתִיקָתְךָ עַד מְאֹד.

אֲנִי מַשְׁקִיפָה אֵלֶיךָ הַשְׁקָפָה נוֹאֶשֶׁת,

רוֹצָה לְהַגִּיד מִלִּים רַבּוֹת.

לְמָשָׁל: הַשְּׁתִיקָה. גַּם אוֹתָהּ רָצִיתִי לְדַבֵּר.

אַךְ אֲנִי בַּחַלּוֹן, בְּלִי לָנוּעַ.

רָצִיתִי לְסַפֵּר לְךָ עַל הָרְאִי שֶׁאֲנִי מַצִּיבָה

עֶרֶב עֶרֶב עַל אֶרֶץ הָרוּחַ.

לְזַמֵּר לְךָ שִׁיר רָצִיתִי,

לְנַבֵּא נְבוּאָה, לְבָאֵר מַחֲשָׁבָה רָצִיתִי,

אַךְ אַתָּה הַשְּׁתִיקָה בְּעַצְמָהּ. אֵינְךָ קָם.

פָּנֶיךָ מוּגָפוֹת מֵרוּחַ, מֵאִשָּׁה. כֻּלְּךָ רַק יָם.