אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי, בְּשִׁמְךָ אֲשַׁחֶרְךָ

וְזִכְרָךְ פְּאֵר עוֹלָם – וְאֵיךְ פִּי יְפָאֶרְךָ?

בְּהִתְבּוֹנְנִי כִי סוֹד בְּרוּאִים תְּהִלָּתָךְ –

לְבָבִי בְּךָ יֶהְגֶּה, לְשׁוֹנִי תְּסַפֶּרְךָ.

רְצוֹנִי לְהִבָּדֵל לְשִׁמְךָ, וְאֵיכָה לֹא

תְּחַפֵּשׂ חֲדַר בֶּטֶן – וְנִשְׁמַת אֱנוֹשׁ נֵרְךָ?

הֲלֹא אַתְּ מְעוֹן כָּל דּוֹר וְגֵר הִנְנִי עִמָּךְ –

פְּרֹשׂ חַסְדְּךָ עָלַי וְאַל תַּעֲזֹב גֵּרְךָ!

מְשׂוֹשִׂי בְּךָ תָמִיד, וְכָל אַחֲלֵי נַפְשִׁי –

הֱיוֹתִי לְעוֹלָם חַי לְמַעַן אֲזַמֶּרְךָ.