ליהושע קנז

מֵעָלָיו אָמְנָם פִּסַּת שָׁמַיִם

צְלוּלָה כִּזְכוּכִית שְׁחֹרָה

זְרוּעָה כּוֹכָבִים –

כּוֹכָבִים זוֹהֲרִים

כְּעֵינַיִם טְהוֹרוֹת

(טְהוֹרוֹת מֵרְאוֹת רַע)

הַנִּבָּטוֹת אֶל עַצְמָן

בְּאַהֲבָה אֵין קֵץ

וְאֵינָן חוֹנְנוֹת בְּמַבָּטָן

שׁוּם דָּבָר –

אַךְ הוּא

בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ הַקּוֹנְכִי

נוֹפֵל וּגְלוּי-עֵינַיִם

גְּלוּי-עֵינַיִם

בְּעֹמֶק הַחֹשֶךְ:

וּכְשֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל

וְלִנְקֹב שָׁם בְּמַבָּטוֹ

אֶת עֹמֶק עֲלִיבוּתוֹ

שֶׁל מִין הָאָדָם

הֲרֵיהוּ נוֹפֵל וְרוֹאֶה

נוֹפֵל וְרוֹאֶה –

עוֹטֶה חֶמְלָה כְּשִׁרְיוֹן

נֶאְפָּד בּוּז רַחוּם וְחַם

מַקְשִׁיחַ לֵב אֶל סֵבֶל

וּמַחֲזֶה שַׁדַּי

יֶחֱזֶה:

וּבְקוּמוֹ –

בְּהִתְנוֹדֵד –

הוּא נִסְמָךְ

אֶל הָעֵץ

הַיּוֹנֵק

מִן הַבִּיּוּב.

יוני 1922