לוגו
בסניף-הבנק שלי
מיקום ביצירה:
0%
אהרן אמיר
שם היצירה...
mנחלת הכלל [?]
שפת מקור: רוסית
פרטי מהדורת מקור: עם עובד; תשס״ד 2004
תוויות:

 

א

בִּסְנִיף-הַבַּנְק הַשְּׁכוּנָתִי שֶׁלִּי אֲנִי מֻכָּר

זֶה קָרוֹב לְרֶבַע מְאַת-שָׁנִים. הוּא גָּדַל,

אֶפְשָׁר לוֹמַר, עִמִּי. אֲנִי נִמְנֶה בּוֹ

עִם רִאשׁוֹנֵי הַלָּקוֹחוֹת, מִסְדַּר הַוָּתִיקִים.

זָכוּר הוּא לִי מִימֵי-בְּרֵאשִׁית: אוּלָם קָטָן

וּפְקִידִים בּוֹ מְעַט; אַרְבָּעָה-חֲמִשָּׁה, לְרַבּוֹת

מְנַהֵל וּסְגָנוֹ. עַכְשָׁו הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ בִּנְיָן

שָׁלֵם, וְאִם גַּם שֶׁל קוֹמָה אַחַת בִּלְבַד, וְבוֹ

מִזּוּג-אֲוִיר מָלֵא בַּקַּיִץ, כַּמוּבָן, וְחִמּוּם בִּימוֹת

קָרָה. צִוְתּוֹ מוֹנֶה תְּרֵיסָר וָחֵצִי, וּבְנוֹסָף

לְכַסְפָּרִים הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בְּמַחְלָקוֹת לְהַשְׁקָעוֹת,

לְמַטְּבֵעַ-חוּץ, נְיָרוֹת-עֵרֶךְ, אַשְׁרַאי וְכֻלֵּי, וְכֵן

בְּתֵבַת אַל-תּוֹר, כַּסְפּוֹמָט, מִכּוּן מְמֻחְשָׁב: הַפְּעִילוּת

הַיְּדָנִית מִצְטַמְצֶמֶת בַּמִּזְעָר הַהֶכְרֵחִי. בְּלִי לְהֵחָשֵׁד

בְּכַוָּנָה זָרָה, יָכוֹל אֲנִי לִקְבֹּעַ כִּי הַבַּנְק אָכֵן

צוֹעֵד הוּא עִם הַזְּמַן, כְּסִיסְמָתוֹ מֵאָז, וַאֲנִי עִמּוֹ –

דִּינוֹזָאוּר פּוֹסְט-מוֹדֶרְנִי, הַמַּשְׂכִּיל לְהִסְתַּגֵּל לְצַוֵּי

אֵבוֹלוּצְיָה בָּתַר-תַּעֲשִׂיָּתִית, וּלְבַנְקָאוּת בִּמְהִירוּת הָאוֹר.


 

ב

בִּסְנִיף-הַבַּנְק הַשְּׁכוּנָתִי הַמְּצֻחְצָח שֶׁלִּי אֲנִי רוֹאֶה

בְּמוֹ עֵינַי הַצּוֹפִיּוֹת, הַנִּצְעָפוֹת מִין עֲרָפֶל

עִם הַשָּׁנִים, אֵיךְ גְּדָיוֹת מִתְּמוֹל-שִׁלְשׁוֹם תָּפְסוּ

פִּקּוּד, הָיוּ לַאֲמַרְכָּלִיּוֹת, הָפְכוּ נָשִׁים לְכָל דָּבָר:

בְּעוּלוֹת-בַּעַל, וַלְדָנִיּוֹת, דַּבְּרָנִיּוֹת, מְסֻבָּלוֹת;

אֵיךְ בַּחוּרִים בּוֹגְרֵי-צָבָא נִרְתָּמִים בָּרִתְמָה,

עוֹמְסִים סִמְלוֹן וָעֹל, מוֹשְׁכִים בָּעֲגָלָה, עוֹלִים בְּדַרְגָּה,

מְשַׁפְּרִים מַצָּבָם וְרִכְבָּם, מְסַיְּרִים בָּעוֹלָם –

וְגַם אֵיךְ אַגַּב כָּךְ מוּעָם זִיו מַבָּטָם,

זוֹרְקָה שֵׂיבָה בִּבְלוֹרִיתָם,

קָרְחָה בְּפַדַּחְתָּם,

נִכְפֶּפֶת קוֹמָתָם,

נִזְפֶּקֶת פִּימָתָם.

וְעַל כָּרְחִי הֲרֵינִי נִמְצָא מְסַכֵּם לְעַצְמִי:

אִם הֵם כָּךְ, קַל-וָחֹמֶר לָקוֹחַ וָתִיק שֶׁכָּמוֹךָ,

אֲשֶׁר זֶה רֶבַע מְאַת-שָׁנִים הוּא צוֹעֵד

עִם הַבַּנְק-הַצּוֹעֵד-עִם-הַזְּמַן, מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב

לְבֵית-הַבַּנְק – הָלוֹך וּמָעוֹד אֶל בֵּית-מוֹעֲדוֹ.

טבריה, דצמבר 1992