שִׁלְדְּכֶם הָרָעוּעַ עוֹמֵד עָלַי מִשְׁמָר,
יְהַמְמֵנִי בַּהֲקִיצִי וּמֵחֲלוֹם יְעִירֵנִי.
שֶׁלֶד מְשִׁיחֲכֶם לָבוּשׁ תְּפִלִּין וְטַלִּית
עַל מֵיתְרֵי עֲצָבַי יִפְרוֹט פִּזְמוֹן-גְּמָר
בְּלִי אָמֵן, בְּלִי תַכְלִית –
וּלְכָל כְּוִיַּת-צְלִיל עָלַי לִנְאֹק: הִנֵּנִי.
בַּחֲלוֹמִי אֲלַקֵּק אֶת דַּם פִּצְעֵיכֶם
וּבְדִמְעַתְכֶם אֶמְלַח לִי כָּל פְּרוּסַת-לֶחֶם;
בַּחֲזוֹן-בִּלְעָם אֲמוֹגֵג אֶת דְּוַי-הָאֱמֶת
וְּבְפִטְפּוּט לְחָשִׁים אֲגַמְגֵּם אֲלֵיכֶם,
פִּטְפּוּט פִּי-אֵם לְיֶלֶד מֵת
וְאֶת גּוּפַתְכֶם הַמְּרוּטָה אֶסְחַב עֲלֵי שֶׁכֶם.
בַּחֲלוֹמִי אֲדַבֵּר בֵּאלֹהֵיכֶם פֶּה אֶל פֶּה,
בְּגִדּוּף שֵׁם וּמַלְכוּת, בְּחֵרוּק שִׁנַּים,
כְּדַבֵּר עַם רוֹשֵׁעַ מִתְעַלֵּל וָזֵד;
לְשׁוֹנִי לְשׁוֹן כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְנִכְפֶּה,
נוֹשֵׁךְ כָּל פַּח, אָסוֹן וָאֵיד,
הָרוֹדְפִים אַחֲרֵיכֶם מִשְּׁמֵי הַשָּׁמַיִם.
בַּחֲלוֹמִי אִתְּכֶם אֲנִי לְרַגְלֵי הַר-סִינַי,
חָבוּי בְּתוֹך דִּמְכֶם, וְתֻמְּכֶם יְשַׂגְּבֵנִי;
בִּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם פִּלְאֲכֶם מִתְוַקֵּד
וְחֶדְוַת אֱלֹהִים מְפַכָּה מִשְּׁתֵּי עֵינַי.
אֲנִי עָקוּד עֲלֵי מוֹקֵד:
קָרְבָּן לְנִצְחֲכֶם וּמְיַלֵּל: אַשְׁרֵנִי! –
כֹּה אֶחֱלוֹם חֲלוֹם-אֵידְכֶם בְּבִינָה נִסְתָּרָה
וְשִׁלְדְּכֶם יְעִירֵנִי בְּחֵיק אֱלֹהַּ,
אֲמָרֵט זְקָנוֹ: אוֹי, הָקִיצָה אֲדֹנָי!
עוֹד רֶגַע וּתְהֹמְךָ אֶת לֹעָהּ פָּעֲרָה
וְהִתְמוֹטַטְתָּ עִם הַר-סִינַי
וְעוֹלָמְךָ יַחֲזוֹר לְתֹהַּ וָּבֹהַּ.