עַם, אֲשֶׁר בִּיקוֹד רִבְבוֹתָיו
הִבַּטְתֶּם בְּנַחַת
וְאֶת לְבָבוֹ הִצַגְתֶּם כְּלִי רֵיק –
מַה לּוֹ רֻקְכֶם, שֶׁרוּחַ סִינַי נִצַּחַת
מַשִּׁיבַתּוֹ עַל פְּנֵי הַיוֹרֵק?
עַם, שֶׁאוּדֵי-רִמְצוֹ מְחַיְכִים
עֲלֵיכֶם בַּשֶּׁמֶשׁ
בְּחֶמְלַת שְׁאָטָם שֶׁל נֵצַח-חוֹזָיו –
מַה לוֹ צֵל-תַּעְתּוּעַ שֶׁל קִיקְיוֹן-אֶמֶשׁ,
שֶׁלְּשַׁדּוֹ נֵפְטְ וּמוֹרָשׁוֹ זָהָב?
עַם, שֶׁעָמַד עֲלֵי עַרְשְׂכֶם,
מְדַדֵּיכֶם מֵאַיִן
בְּמַעְגְּלֵי אֱלֹהִים אֱלֵי הָאָדָם –
שְׁלִיחוּתוֹ, הוֹי, לֹא נִגְמְרָה עֲדַיִן:
עוֹד מְגָרֵיכֶם נִיחוֹחַ-הַדָּם.
עַם זֶה – אֱלֹהָיו הוּא גַחֲכָן:
עָלֵז יִשְׁתַּעְשֵׁעַ
בְּבוּעוֹת-עַמִּים בְּזִירַת אֵל-שַׁדַּי,
וּלְבָנָיו יְחַיֵּךְ בְּזִיו-הוֹשֵׁעַ:
נִירוּ לָכֶם נִיר, יֵשׁ לָכֶם פְּנַאי.