לוגו
מִשִּׁירֵי הַיֵּאוּשׁ וְהַנֹּחָם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

א

תּוֹלַעַת הַמּוֹרֶשֶׁת נוֹקֶבֶת-כּוֹסֶסֶת

בְּנִשְׁמַת בְּשָׂרֵנוּ, בַּתַּמְצִית הַקּוֹדַחַת:

בְּהֶגְיוֹן-מַרְכְּס וּבְעֶזְרַת אֱלֹקִים.

אָנוּ בִּנְעוּרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ,

בַּחֲכָמֵינוּ וּבְטִפְּשֵׁינוּ גַם יַחַד

מִתְפּוֹרְרִים וּמִסְתַּדְּקִים.


עַתִּיק יוֹמִין הוּא תַּהֲלִיךְ זֶה הַמָּוֶת,

לֶאֱדוֹם וּמוֹאָב בְּפֻלְסִין דִּי-זַעַם

יְסַּקֵּל הַדֶּרֶךְ בְּאֵין מַעְצוֹר:

מַמְזְרֵי-דָמֵנוּ מִתְרוֹצְצִים בָּנוּ,

אֶשְׁתּוֹלְלוּ אֵיבְרֵי גוּפֵנוּ הַפַּעַם,

הַתְּזוּזִים מִנִּי דוֹר-דּוֹר.


כָּל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד שׁוֹט נוֹגֵשׂ הוּא,

כָּל פִּטְפּוּט-יֶלֶד לַחַשׁ צִפְעוֹנִי הוּא

וְתוֹתָח רוֹעֵם כָּל צְחוֹק נַעֲרָה.

בִּרְכַּת בִּלְעָם לִקְלָלָה הוֹפֶכֶת, -

שִׁלְדֵי גַת-אַשְׁקְלוֹן קוּמוּ וְהָרִיעוּ

לְיִרְאַתְכֶם הַנִבְעָרָה.


לִבְשׁוּ שְׁחֹרִים בַּעֲלֵי-תְּרִיסֵינוּ,

חֲשַׂפְתֶּם לְעֵין-כֹּל אֶת נֶגַע הַצָרַעַת,

נֶצַח-אֲסוֹנֵנוּ לֹא יְשַׁקֵּר.

מַלְתְּעוֹתַי, אֶת לְשׁוֹנִי נְשֹׁכְנָה:

מֵאֶצְבַּע שְׁכִינָתֵנוּ הוּסְרָה הַטַּבַּעַת –

הַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי בּוֹעֵר.


ב

מָה רוֹצִים מִמֶּנּוּ?

הַאִם לֹא כָּךְ חֲלַמְנוּהוּ

בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר? –

חָדָשׁ, מְחֻצָּף, קוֹמְמִי וְיָהִיר,

וְלֹא יְהֵא כָּמוֹנוּ,

שֶׁלֹּא יְהֵא כָּמוֹנוּ.


מַה תְּחַטְטוּ בּוֹ?

הַאִם לֹא כָּךְ רְצִינוּהוּ

בַּחֲזוֹנֵנוּ הַתָּכֹל? –

אַחֵר, כֻּלּוֹ מֶרִי, שֶׁלֹּא יֵדַע אֶתְמוֹל,

יוֹרֵק בְּקָדְשֵׁי-צַעַר,

יוֹרֵק בְּקָדְשִׁי-צַעַר.


מָה זֶּה תִּשְׁתָּאוּ כָּךְ?

הַאִם לֹא כָּךְ נִבֵּאנוּהוּ

בְּתִקְוָה, בִּתְחִנָּה? –

‘הַצּוֹחֵק בְּגָאוֹן עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה’.

הַאֻמְנָם לֹא תָבִינוּ

לַדּוֹר אֲשֶׁר אִוִּינוּ?


הַאִם לֹא מִקִּרבֵּנוּ

צוֹחֵק הוּא בְּעַצְמֵנוּ

בְּשַׁחַץ מְשֻׁחְרָר? –

מִזַחַל-גָּלְמֵנוּ יָצָא הַפַּרְפַּר,

וּמִי יַכִּירֶנּוּ,

מִי יַכִּירֶנּוּ?


ג

מִבַּעַד לְחַשְׁרַת עַנְנֵי-הַצַּעַר

מַגִּיהַּ זִיק-שֶׁמֶשׁ בְּחַיִךְ מַחֲלִים:

מִירוּשָׁלַיִם צוֹעֵד חֵיִל זָקֵן וָנַעַר,

סֶגֶל-שַׁבַּבִּים פְּרוּעֵי-שִׁירָה

לְקִבּוּץ צֶאֱלִים.


פְּזוּרִים יָשְׁבוּ שָׁם בִּירוּשָׁלַיִם,

הֲמִית מְלִינֵי-פַּעַר צוֹרֶמֶת סָבִיב.

וּפֶתַע-פִּתְאֹם הִתְרוֹנֵן בָּאָזְנַיִם

קוֹל-אֲנָקָה, כָּאוּב, עָרֵב, צוֹהֵל:

נֶאֱנַק הָאָבִיב.


הִתְיַחֲמָה בַּעֲגָבִים אַדְמַת הַנֶּגֶב,

אַפִּרְיוֹן-בְּתוּלֶיהָ מֻצָּע לִנְשִׁיקָה.

זוֹעֵק, מְרַצֵּד, שִׁכּוֹר-טַל הוּא הָרֶגֶב,

מִתְחַנֵּן וּבוֹצֵץ לְשַׁד-תְּנוּבָתוֹ,

הַבְּרָכָה הָעַתִּיקָה.


אֲדוֹלְף הַהַגְרִי, עוֹבֵד בֵּי-הַדֹאַר,

בֶּן הַשִּׁשִּׁים הִתְמַתַּחַ וְאָרַז –

מִי-זֶה מַצִּיב גְּבוּל לַגִּיל, לְדַם-נֹעַר?

מְזַמְרֵר וְאוֹסֵף תַּפּוּחֵי-אֲדָמָה

כִּכְּרֵי כֶתֶם-פָּז.


אַבְנֵר הַמְזֻקָּן רוֹטֵן בֵּין הַשְּׂפָמַיִם:

אֵין יֹפִי כָּזֶה בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ,

מְחַפְּשִׂים אֶת הַנֵּפְטְ – חַפְּשׂוּ אֶת הַמַּיִם!

חַכּוּ, עוֹד מְעַט וּבַתְּכֵלֶת פֹּה יָזִיו

עֵדֶן בְּהִלּוֹ.


הַכֹּל, הַכֹּל יֵשׁ פֹּה שֶׁפַע-שִׁפְעָתַיִם –

וְרַק בַּחוּרוֹת חֲסֵרוֹת לָנוּ עוֹד:

בְּנוֹת תֵּל-אָבִיב, הַפְשֵׁלְנָה מִכְנָסַיִם

וּבֹאנָה בַּסָּךְ, הַחוֹלוֹת מְרַנְנִים

אֶת הִמְנוֹן-הַכְּלוּלוֹת.


מַבִּיטָה, מַבִּיטָה הַשֶּׁמֶשׁ הַמְחַיֶּכֶת;

הִיא רָאֲתָה פֹּה תְּמִיהוֹת לְמַדַּי.

עַם-קֻנְדֵּסִים, מִתַּחַת הַשַּׁלֶּכֶת

יִפְרֹץ וְיַאֲבִיב פִּרְחֲחֵי-עוֹלָם,

שָׂשׂוֹן לְאֵל שַׁדַּי.