אַחְלַי יֵינְכֶם אֶלְגֹּם
בַּת עֵינִי אַרְעִישׁ.
לֵילוֹתֵיכֶם אֶפְרֹם,
אֶתֵּן תְּמוּרָה לְאִישׁ.
מְעִיל לְאִישׁ עֵירֹם,
חֲלִיפָתוֹ אַלְבִּישׁ.
וּמִי שׁוֹרִי הֵנִיד
וַחֲמוֹרִי הִקְנִיט
וּמִי כּוֹסִי הִקִּישׁ
וְלִבְנוֹת דּוֹדָיו הִגִּישׁ
וּמִי לַחְמִי הִפְרִיס
וְחַלָּתִי הִפְרִישׁ
שְׁמוּעָה אוֹמֶרֶת
דַּעַת עֲבַרְיָנִים.
דֵּעָה אַחֶרֶת
יֵשׁ אוֹמְרִים –
הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ –
הַחֲשָׁד… עָלַי!
יָשַׁבְתִּי כִּתְפַרְדֵּעַ.
תָּפַרְתִּי נְעָלַי
(בְּלִיל
קְצִינֵי קֶשֶׁר
בַּעֲלִיל.
שֵׁם
לָאַחְפָּרִים. מִי
מֵהֶם
חַיָּב
בֵּאלֹהַי וְכָל
דְּרָכָיו).
וּכְשֶׁעָשִׂיתִי נְעָלַי –
הָאֱלֹהִים צְבַרְדֵּעַ –
נָשַׁקְתִּי לַמַּרְצֵעַ
נָעַלְתִּי נְעָלַי.
אוּלָם אֲזַי גֹּרַשְׁתִּי מִפִּתְּכֶם
הָא לַחְמָא רַחְמָא לָשֶׁגֶת, כִּפְלֵי מַיִם.
וְרַק עִם צֵאת הַכּוֹכָבִים – אֹכַל אִתְּכֶם.
וְאֵלֵךְ לְכֹתֶל מַעֲרָבִים.