יוֹם אֶחָד לָאֲדָמָה,

לָעֲמֻקָּה מִן פַאלַאסְטִין,

מִן “פַּאלֶסְטִינָה הוֹךְ הוֹךְ”,

מִן כְּנַעַן־פֶלְלָחִין.

יוֹם אֶחָד לָאֲדָמָה

הַמְּלֵאָה אֶת הַכַּדִּים.

וְקָשָׁה הִיא וּמְאָדָּמָה,

חַמָּה הִיא וְגִידִים.

אֶת עֶרְיָתָהּ אֵינָה מַגֶּדֶת

לְרוֹכְבֵי עַל עֲרָיוֹת.

וְאֵינָהּ מַגֶּדֶת לְרוֹכְבֵי

עַל אֲתוֹנוֹת צְחֹרוֹת;

וְעַל אֵלֶּה שֶׁקָּרְסוּ לַפֶּרֶךְ

עִם צַלְצֵלַת אֹרְחוֹת,

עַל אֵלֶּה שֶׁעָמְדוּ בַּפֶּרֶא

כְּאָח וְאָחוֹת –

הֲלֹא יִשְׁאַל הַלָּה לְפֶלְלָחוֹ.

הַלָּה תָּמִיד יִדְרשׁ לַחֵלֶךְ.

הָיָה זֶה פֹּה יַד מַלְאָכוֹ.

יַד הַלָּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

וַיְהִי הַלָּה טוֹפֵשׁ עָלָיו דַּבֶּשֶׁת –

וְזֶה גוֹמֵל עָמָל עַל הַשַּׁבֶּשְׁתְּ…

הָיֹה יִהְיֶה אֲשֶׁר נוֹשֵׂא שַׁבֶּשֶׁת…

יֵצֶר הִיא שֶׁל אֵיזֶה בֶּעשְׁ"טְ…

שֶׁהִגִּיעָנוּ אֶל הַחוֹף בִּגְ’יַאנִיקוֹלוֹ

וֶהֱקִימָנוּ עַל הַסַּף סַפָּן עַרְבִי –

אֶזְרֹעוֹתָיו שְׁלוּחָנִיּוֹת וְקִנְצֵי קוֹל לוֹ,

וְהַיָּדַיִם – מִבֵּית אָבִי…

וְהִגַּעְנוּ, וְלָאָרֶץ עֲרִירִי,

וְלָאָרֶץ אֵין פֹּה אֵם, וִיהִי מָה,

וַתֹּאמֶר פַאטְמֶה: "מַהֲרָה, נַעֲרִי,

אֱמֹר לָהּ ‘אִמָּא’."

וָאֹמַר:"דִּינָר לִי מֵאִמִּי לַעֲנִיֵּי עִירִי,

אַךְ רָעַבְתִּי. כִּי עָנִיתִי," וָאֹמַר –

וַתּוֹרֵד אֶת כַּדָּהּ: "שְׁתֵה, נַעֲרִי.

לְךָ הוּא הַדִּינָר…"

הַזָּהוּב פָּרַטְתִּי, אָבִי מִכָּל הַחַאנִים!

בְּדִינַר אִמִּי קָנִיתִי לִי בְּרַאנְזִ’ינֶס.

הִתְהַלַּכְתִּי פֹּה בֵּין וַאדִיּוֹת, חוֹלוֹת וְרָמַת־גַּן’יִם.

בִּדְמֵי אִמִּי קָנִיתִי לִי סַארְדִּינֶס.

שֶׁהֶחֱיָנוּ הַסַּארְדִּינֶס! מִי מִכֶּם דִּינָר עִלַּע?

מִסַּארְדִּינֶס מִי עוֹשֶׂה בֻּבָּה?!

יָפוֹ וְדַיָּגֶיהָ! – שֶׁאֵין רֶשֶׁת אֶלָּא לָהּ.

לַבֹּקֶר וְיֹאכְלוּ, וְהַדִּינָר חֻבָּם.

אַבְהוּנָא שֶׁלִּי, הַבֵּט עַל בְּכוֹר הַחַאנִים.

בְּחַרְתַּנִי בְּכוֹר עָנִי מֵאֵין כָּמוֹהוּ עוֹד.

שׁוּר עַל מַעֲשַׂי – יָפִים לְמַה נִּשְׁתַּנָּה?

וַאֲנִי שִׁמְךָ קָנִיתִי לְעָבְדְּךָ מְאֹד."

פְּנֵי אָבִינוּ הָיוּ פֹּה…

אָז הָיִינוּ עוֹד בָּנִים…

עַתָּה אָבִינוּ בַּמַּחֲפוֹא.

אֵיךְ נְקַבֵּל פָּנִים?

הֲלֹא תִּשְׁאֲלִי לְעַמְּךָ־מַלְאָכוֹ –

וְהוּא חֵלֶךְ פַאלַאסְטִין.

הוּא הָלַךְ פֹּה אֶל כּוּכוֹ,

אֶל הַפְּלֵתִי…

וְעַל כָּךְ וְעַל דַּרְכּוֹ

וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בַּכּוּכִים –

הֲלֹא, שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב,

תִּשְׁאֲלִי אֶת הַחוֹחִים.

תִּשְׁאֲלִי פֹּה בַּפְּרָצִים

עַל קַבְּצַן הַסֻּלְיוֹת,

עַל קִבּוּץ הַקִּבּוּצִים

וְעַל קִבּוּץ הַגָּלֻיּוֹת;

וַתִּשְׁאֲלִי אֶל נֵס־

תְּנוּעַת־חִבַּת־צִיּוֹן

אֶת עַרְבִיֵּי הַנֵּס

שֶׁנָּסוּ בְּלָצוֹן;

וַתִּשְׁאֲלִי אֶת פִּי –

עַל שְׁתַּיִם הוּא הַדִּין:

צַר לִי עַל טַפִּי

וְצַר עַל דִּין וָדִין;

וַתִּשְׁאֲלִי אֶל נֵס־

תְּנוּעַת־חוֹבְשֵׁי־שִׂיחָה

עַל עַרְבִיֵּי הַנֵּס

אֲשֶׁר “קָבְרוּ בְּדִיחָה”.

קָבְרוּ – עַד הֲקִיצוֹ

שֶׁל כַּד הַמַּטְבְּעוֹת.

יְצַלְצְלוּ, לְעֵת מְצֹא,

יָמִים, שָׁנִים, מֵאוֹת…

עַד עָמוֹד יַעֲמֹד הַלָּה

וְסַב הוּא בָּאִישׁוֹן –

וַאֲדָמָה כַּלָּה

שׁוֹאֶגֶת יוֹם רִאשׁוֹן…

בַּעֲמָקַיִךְ, שׁוֹשַׁנַּת,

לוּ שׁוֹשַׁנָּה לְפֶלְלָחִים;

מִי שׁוֹשַׁנָּה – וְלוּ עַל מְנַעַת

פֶּסַע אֶל כּוּכִים.

פֶּלְלָחִין־בֶּדְוִין, הָאָבוֹת,

• כְּדוֹר מִדְבָּר לְדוֹר יוֹרֵשׁ –

צִוּוּנוּ פִּתָּה לֶאֱפוֹת.

נָשֵׁם לַחְמָם לְחוּךְ הָאֵשׁ.

וְאַבָּא־אִמָּא, מִן מִלְקוֹחַ

• אֵשׁ־אֵל־רַבְרַבָּא מִלְקָח –

צִוּוּנוּ יַהְנְדֶס לֹא לִשְׁכֹּחַ.

וְעַל פּוֹילִין לֹא לִשְֹכַּח.

אֲדָמָה הִיא בַּת בְּלִיַּעַל.

גַּם אַבְרָהָם גַּם אִיבְּרַהִים –

שָׂרָה עִמּוֹ הַנַּעַר

וְשָׂרָה מִן הַמִּצְרִים…

וְהָאֲדָמָה וְהָאֲדָמָה

מְבַלְּעָה אֶת הַכַּדִּים.

הִיא חַמָּה, הִיא מְאָדָּמָה –

וְהִיא גִידִים לַמַּגִּידִים.

הִיא חַמָּה וּמְאָדָּמָה

כְּפִתְחָהּ שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת.

מְלֵאָה לָהּ אֶרֶץ אֲדָמָה

וְלֹא נוֹעֶדֶת.

אביב תשי"ב