נִתְחַכְּכוּ הַדְּבָרִים בְּלִי מֵשִׂים.

עוֹמְדִים הָיִינוּ בְּנוֹשֵׂא מְשֻׁמָּשׁ.

מְקוֹמוֹת יֵשׁ קַלִּים וְקָשִׁים.

הַבֵּאוּר לֹא בֵּאוּר שֶׁל חֻמָּשׁ.

עוֹמֵד הֵן הַזְּמַן עַל סְיָג

לִשְׁתִיקָה, לְשִׁכְחָה –הַהֶחְכֵּם:

וְהוּא כְּבָר יוֹצִיא אֶת הַפְּסָק:

הַשְּׁתִיקָה־שִׁכְחָה – כְּהֶסְכֵּם.

הַאִם לֹא אֲהַבְנוּם? הֵם נִשְׁמָטוּ.

הִנֵּה לֹא בָּאוּ אֶל קֶבֶר־שֶׁל־יָם…

סְפוּנוֹת הַמָּשִׁיחַ, לֹא מְשִׁיתוּם!

וְהִנֵּה בָּאוּ אֶל קַרְקַע הָעָם.

וְלִרְאָיָה יָבוֹא עַל הַחֲתוּמִים

–יִקְפֹּץ בְּיָד אוֹת כָּכָה־סְתָם –

עֵד אֶחָד. עֵד עֲמָמִים,

שֶׁרָאָה אוֹתָם רַק לִפְנֵי זְמַן:

עֲזַאי אֶת עַמְּךָ הִכָּה בְּאֵירוֹפָּה

בְּכָל הַבָּא בְּיָד – בְּעָרְפַּיִם.

כְּכָל אֲשֶׁר הוּשַׁת אֵרַע פֹּה

לְעַמֵנוּ כְּפוּלֵי הַכְּתֵפַיִם.

לֹא אֲהֵבָם וַעַד עַרְבִי הָעֶלְיוֹן.

לֹא אֲהֵבָם וַעַד עַרְבִי, אָח אָמִיד.

כִּי נִשְׁקַף בְּאָרְבָּה לְכִלְיוֹן.

כִּי דִבֵּר אֶל עַמּוֹ לֹא־עַמִּית.

וְלָנוּ אֵם נִשְׁקְפָה כְּאַלְמוּת

מִהְיוֹת יַד עֲזַאי בָּעָרְפַּיִם.

אֵם עִם נֵר וְיָדָהּ עִם פָּמוֹט

וְעִם יָשָׁר־בַּפָּנִים בָּעֵינַיִם:

הַמְצֵא נְכוֹנָה לָעַמִּים,

נַחֲמֵם עַל שִׁבְרָם שֶׁהָלַם.

חַמִּים חַלְלֵיהֶם, וַחֲלָלֵינוּ חַמִּים,

וּמָצְאוּ הָעַמִּים אֶת גְּבוּלָם.

תשט"ו