אֵינֶנִּי אִישׁ חֵן-חֵן
אֵינֶנִּי פֹּה אֻשְׁפִּיז
וְלֹא לְרַאֲווֹת בְּעוֹלָם-יָהּ נִבְרָא עָם.
בִּידֵי כָּל אִישׁ הִפְקִידוּ פֹּה חֲזִיז
אֲשֶׁר לֹא יִכְלְאֶנּוּ כַּלִּי-רָעַם.
וְלִי נִתַּן הַצַּו: לֵךְ לֵךְ וְהִשְׁתּוֹלֵל
וְשׁוּט מֵעִיר אֶל עִיר וְשׁוּף וְשֹׁךְ כְּכֶלֶב
אוּלַי אַתָּה תַּצְלִיחַ לְיַלֵּל
וְלוּא אַחַת אַחַת מֵאֶלֶף.
הֲרַק לְחֶרֶב-דָּם הוֹעִידוּ נְקָמוֹת?
הֲרַק בִּזְרוֹעַ-עֹז יַפִּילוּ הָעֲטֶרֶת?
הֵן יֵשׁ וְגַם הַשִּׁיר מֵעַל שִׂיאֵי חוֹמוֹת
פֹּה יַאֲדִים כְּנֵס הַמֶּרֶד.
הוּא יְשַׁגֵּעַ: מְנֵא-מְנֵא-תְּקֵל…
גּוֹג וּמָגוֹג…
הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב…
לֵךְ! לֵךְ! אוּלַי אַתָּה תַּצְלִיחַ לְיַלֵּל
וְלוּא אַחַת אַחַת מֵאֶלֶף.