א
אֲנַחְנוּ הַנְּפִילִים הַמַּקְדִּימִים לָבוֹא
כּוֹרְעִים בְּעִלָּפוֹן לְמַרְגְּלוֹת נְבוֹ.
נִמְשַׁלְנוּ בַּלֵּילוֹת לְצִפֳּרֵי הַסַּעַר
הַמַּפְלִיגוֹת אֶל פִּיפִיוֹת הַתַּעַר.
אֶל כָּל אֲשֶׁר נָבוֹא – כָּבוּ הַנִּבְרָשׁוֹת
נִקְרֵאנוּ לְהַדְלִיק אֶת נֵר הַמַּרְאֲשוֹת
לִקְרֹעַ מַטְלִיּוֹת מֵאַרְגְּמַן הָאֶדֶר
וּלְהַאֲפִיל עַל הַמַּרְאוֹת בַּחֶדֶר.
בַּאֲרוֹנוֹת-מֵתִים נוֹסֵעַ גּוּשׁ לֵילִי.
מִכָּל בְּאֵר נִמְשֵׁית גֻּלְגֹּלֶת תּוֹךְ הַדְּלִי.
וְקוֹל קוֹרֵא: לֹא לָנוּ הַמַּמְלֶכֶת.
אֲנַחְנוּ הַנְּפִילִים הַמַּקְדִּימִים לָלֶכֶת.
וְכֹה נֵלֵךְ – אִישׁ-אִישׁ עִם רְעָבוֹ
לְהִתְעַלֵּף שֵׁנִית לְמַרְגְּלוֹת נְבוֹ.
ב
הַשִּׁכָּרוֹן – מִזֶּה. וְהָאֵימָה – מִזֶּה.
בָּאֶמְצַע: כֶּלֶב-יָהּ גָּבֹהַּ וְרָזֶה
עַל שִׂיא צוּקִים בְּשִׁגָּעוֹן זוֹרֵחַ
וְהוּא לֹא זָע וְלֹא נוֹבֵחַ
וְרַק מַבִּיט:
עָלַיִךְ יַד אָדָם כִּי נִבְרָשׁוֹת כִּבִּית.
וְשָׁם – בַּחֶדֶר הֶעָזוּב – שְׁתֵּי נְשָׁמוֹת עֵרוֹת.
שְׁנֵי עַכְבָּרִים מְכַרְסְמִים אֶת חֵלֶב הַנֵּרוֹת.
הָעַכְבָּרִים הָלְכוּ. עַכְשָׁו הָעֵת לָגֶשֶׁת:
אֲבוֹי! לֹא נֵר וְלֹא נִבְרֶשֶׁת.
רַק שִׁכָּרוֹן – מִזֶּה. וְהָאֵימָה – מִזֶּה.
וְכֶלֶב-יָהּ גָּבֹהַּ וְרָזֶה.
ג
מִצּוּק אֶל צוּק שָׁם מְדַדֶּה הַפֶּלֶא.
הִנֵּה הוּא צְבִי. הִנֵּה הוּא כֶּלֶב!
הִנֵּה רַק שְׁתֵּי קַרְנַיִם דְּמוּת עוּגָב.
וְכָךְ הוּא מְדַלֵּג – הַצְּבִי הַמִּשְׁתַּלֵּחַ!
בִּשְׁתֵּי קַרְנָיו אֶת הָאֵימָה נוֹגֵחַ
וַאֲבָנִים מִדַּרְדְּרוֹת מִדִּלּוּגָיו.
וּפֹה – בַּתַּחְתִּיּוֹת – כַּת נְפִילִים נִצֶּבֶת.
אַבְנֵי מַפָּל אוֹסְפִים. בַּיָּד – צָרֶבֶת.
כִּי דַם רַגְלֵי הַצְּבִי הִבְעִירוּ אֶת הַכֵּף.
“וַי!” אֶבֶן הַתּוֹעִים מָחְצָה אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת.
הַצְּבִי עָמַד. מִתַּחַת לַמַּפֹּלֶת
שׁוֹכֵב אֶחָד פָּצוּעַ
מִתְעַלֵּף.
שׁוֹכֵב וּמִדַּמְדֵּם נָפִיל שִׁכּוֹר
עִלֵּג:
דַּלֵּג הַצְּבִי דַּלֵּג!