זֶה אֶת זֶה הֵם הִכִּירוּ מִכְּבָר מִשֶּׁכְּבָר הַיְָמִים וְלֵּילוֹת

וְשָׁתוּ מִקֻּבַּעַת אַחַת זוֹ דְבֵקוּת הַדִּמְדּוּם שֶׁלַּשֶֹּכֶר.

מִנִּי אָז הֵם הָיוּ יְדִידִים. זֶה הַרְבֵּה. זֶה הַרְבֵּה עַד מְאֹד.

וְעִם זֶה – אָב רַחוּם! – כֹּה מְעַט עַד הַגְבֵּר שִׁבְעָתַיִם הַנֶּכֶר.

אַךְ מַה פֶּלֶא אִם אִישׁ-אִישׁ מֵהֶם הֶאֱמִין בְּתֻמַּת לְבָבוֹ

כִּי עֵינוֹ כְּבָר הֵצִיצָה לְשָׁם אֶל מִשְׁכַּן הַחֶדְוָה וְהַפַּחַד

וּבְהֵיכַל-הַתּוֹעִים שֶׁל רֵעוֹ לוֹ נָהִיר כָּל מִפְלָשׁ וּמָבוֹא

עַד אַחְרוֹן חֶבְיוֹנִים אֲפֵלִים בְּסִמְטַת הַנְּשָׁמָה הַנִּדַּחַת.

וְיוֹם-יוֹם בְּשָׁעָה יְעוּדָה אַרְבַּעְתָּם הֵם הֵסַבּוּ יַחְדָּו

בַּפִּנָּה הַקְּבוּעָה בַּקָּפֶה אֶל שֻׁלְחָן מְעֻגָּל וּמַרְגִּיעַ.

מַה הִשְֹכִּילוּ מְאֹד לְדַבֵּר בְּסוֹד שִֹיחַ עַלִּיז וְנִלְבָּב

עַל הַכֹּל עַל הַכֹּל כְּדֵי לִשְׁתֹּק רַק עַל מַה שֶׁיָּקָר מִלְהַבִּיעַ.

עַד שֶׁבָּאָה עַרְבִּית מוּזָרָה: סַנְוֵרִית כְּעֵינֵי הָהוֹזֶה

עֵת הָרְחוֹב מִתְרוֹקֵן מֵאָדָם וְנִמְלָא חֲרוּזֵי הַבַּלָדוֹת.

לֹא הָיְתָה זוֹ הָעֵת הַקְּבוּעָה. וְרַק שְׁנַיִם יָשְׁבוּ זֶה מוּל זֶה.

וְשָׁתְקוּ עַל הַכֹּל עַל הַכֹּל כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֲשֶׁר לֹא הֻגַּד עוֹד.

זוֹ דְמָמָה אֱלִילִית – כְּגִלּוּי. דִּמְמַת תַּבְעֵרָה בַּלֵּילוֹת

עֵת אָדָם כְּסוּמָא מֵרָחוֹק רַק מֵרִיחַ אֵימָה מִתְלַקַּחַת

וְיַקְשִׁיב וִיחַכֶּה כִּי הִנֵּה עוֹד מְעַט אֵי-שָׁם כֹּתֶל יִמּוֹט

וְיִצְנַח לְעֵינֵי אֲנָשִׁים שֶׁהִפְשִׁילוּ רֹאשָׁם מִנִּי פַּחַד.

מַה בִּקְשָׁה אָז הָאֹזֶן לִהְיוֹת כְּמֵיתָר כִּנּוֹרוֹ שֶל דָּוִד

וּמִכֹּסֶף לִרְאוֹת בַּסָּמוּי נֶעֶצְמָה מֵאֵלֶיהָ הָעַיִן.

הַהִרְגִּישׁ הַמֶּלְצָר מַה-שֶׁהוּא? כִּי הִפְסִיעַ אֶל קֶרֶן-זָוִית

וְעַל פָּטֶפוֹן שָֹם הַתַּקְלִיט שֶׁל נִכְאֵי הַמִּזְמוֹר הַשַּׁנְחָאִי.

אוּד אַחְרוֹן שֶׁל לֵילוֹת נִשְֹרָפִים דְּמֻיּוֹתָם בֶּעָשָׁן אָז קִטֵּר

(כָּךְ נִרְאוּ פָּנָסִים בִּמְהֻפָּךְ בַּמַּרְאָה הַלֵּילִית שֶׁל הַסֶּנָּה)

כֹּה מֻחָשִׁית נִהְיְתָה יַתְמוּתוֹ שֶׁל אָדָם הַדָּמוּעַ יוֹתֵר

מֵחַלּוֹן לֹא-מוּאָר בַּחֲצוֹת הַפָּתוּחַ מוּל זוֹ שֶׁאֵינֶנָּה.

כָּל שִֹיחַת הַיָּמִים שֶׁהָיוּ

עְַלִיצוּת-הַלֵּילוֹת הַצְּהֻבָּה

וְכָל מַה שֶׁשִּׁקֵּר הָאָדָם לְאַחֵר (וּלְעַצְמוֹ – שִׁבְעָתַיִם)

אָז הֵנֵצּוּ בְּסוֹד הִפּוּכָם וְנָתְנוּ אֶת רֵיחָם הַנֶּחְבָּא

בִּשְׁתִיקַת שְׁנֵי פָּנִים זֶה מוּל זֶה וְנִכְאֵי הַתַּקְלִיט הַשַּׁנְחָאִי.

וְכִגְווֹעַ פִּתְאֹם הַנְּכָאִים צְלִיל אַחְרוֹן עוֹד תָּהָה מְיֻתָּם:

בָּבוּאָה עְַקֻמָּה אָז רָאָה הָאָדָם בְּדָפְנוֹ שֶׁל גָּבִיעַ.

כְּבָר הָיְתָה הַשָּׁעָה הַקְּבוּעָה. הֵם הֵסֵבּוּ יַחְדָּו אַרְבַּעְתָּם.

וְדִבְּרוּ עַל הַכֹּל עַל הַכֹּל גַּם עַל זֶה שֶׁיָּקָר מִלְּהַבִּיעַ.

וְהָיָה זֶה סוֹד שִֹיחַ נִלְבָּב אַךְ נָכְרִי כְּמֵעֵבֶר לַלּוֹט.

וְאַחֶרֶת כְּהֵד לֹא-מִפֹּה גַם דְּבֵקוּת הַדִּמְדּוּם שֶׁלַּשֶֹּכֶר.

הֵם הָיוּ יְדִידִים מִשֶּׁכְּבָר. זֶה הַרְבֵּה. זֶה הַרְבֵּה עַד מְאֹד.

וְעִם זֶה – אָב רַחוּם! – כֹּה מְעַט עַד הַגְבֵּר שִׁבְעָתַיִם הַנֶּכֶר.