רקע
אברהם שלונסקי
הַגְּדִי שֶׁחָזַר
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: (מרחביה - תל אביב): ספרית פועלים, 0; תשל"ב 1971

הָעֶרֶב רָחַץ כַּפָּתוֹ כְּנֶגְדִּי

וַיִּרְבַּץ עַל כְּרָעַיִם וָכֶרֶס.

סִימָן לָאוֹרְחִים! וְאַךְ בָּאתָ:

הַגְּדִי?

הַגְּדִי שֶׁמִּשִּׁיר-הָעֶרֶשׂ!


הֶאֱמַנְתִּי מְאֹד אַךְ הִרְכַּנְתִּי רֹאשִׁי

כִּגְהֹר עַל אֲגַם הַיָּרֵחַ.

חָזַרְתָּ אֵלַי כָּל-כָּךְ אֱנוֹשִׁי:

מְבֻגָּר

וְעָיֵף

וְסוֹלֵחַ.


הִכַּרְתִּיךָ מִיָּד. בַּהִבְהוּב הָעוֹמֵם

שֶׁל הָאוֹר הַצֹּאנִי בָּעֵינַיִם

בַּהִמְנוֹן הַגִּדְיִי הַפּוֹעֶה סֶגוֹל-מֵם

הַ-מֶּה הַנִּצְחִי מוּל שָׁמַיִם.


וַאֲנִי

אַל תִּרְאֵנִי פִּקֵּח וָרָע.

אַל תַּרְשִׁיעַ נַפְשִׁי כִּי נָבוֹכָה.

הַבֵּן שֶׁהָלַךְ לְלִמּוּד הַתּוֹרָה

עוֹד פּוֹעֶה קָמַץ-אָלֶף כָּמוֹךָ.


וְהִנֵּה צַמְרְךָ – עוֹד לָבָן הוּא וָצַח

אַךְ יָמִים קָרַחְתָּם בּוֹ כְּבָר שָׂמוּ.

כִּי לוּחַ מִקִּיר מְרַמֵּז: הֵא תַּרְצַח

(זֶה צֵרוּף-אוֹתִיּוֹת – לְחִנָּם הוּא?)


לָמֶד-חֵת פְּעָמִים בִּדְלֵקָה הֶאְדִּים

הַסֻּלָּם הַמְקָרְבֵנִי הַמָּוְתָה

מִיּוֹם שֶׁלִּקְרַאת צִמּוּקִים-וּשְׁקֵדִים

הָלַכְתָּ הַגְּדִי וְלֹא שַׁבְתָּ.


הַגְּדִי שֶׁהָלַךְ.

וְהַבֵּן שֶׁהָלַךְ.

וְנִדְמֶה: הַסֻּלָּם כֹּה גָבֹהַּ.

אָז בְּאֶלֶף שְׁלַבָּיו הוּא נִצָּב כַּאֲנָךְ

בֵּין הַיֶּלֶד-וּגְדִי וֶאֱלוֹהַּ.


אָז מִקִּיר בְּחֶדְרִי לֹא בָּכוּ אֲבָנִים.

עַכְשָׁו הֵן בּוֹכוֹת עֶרֶב-עֶרֶב.

כִּי עַכְשָׁו…

כִּי עַכְשָׁו תַּחַת עֶרֶשׂ-בָּנִים

עוֹמֶדֶת חַיַּת-הַטֶּרֶף.


וְיוֹשְׁבוֹת אִמָּהוֹת עַל עַרְשֵׂי תִּינוֹקוֹת.

וּמְבַקֵּשׁ אֶת הַזֶּמֶר הַיֶּלֶד.

לַשָּׁוְא תְּנַסֶּינָה לָשִׁיר אוֹ לִבְכּוֹת.

הַזְּאֵב לְבַדּוֹ מְיַלֵּל עוֹד.


אַךְ אֲנִי – בִּזְכוּתְךָ! – עוֹד לִי שְׂחוֹק וְדִמְעָה

עוֹד שׁוֹכְנִים בִּי הָאָב וְהַנַּעַר

וּלְנֶגֶד הַזְּאֵב כְּכִפָּה אֲדֻמָּה

אֶאֱסֹף גַּרְגְּרִים בַּיַּעַר.


עַד שֶׁעֶרֶב אֶחָד בְּעוֹדֶנִּי אוֹסֵף

(כָּמוֹהָ – בַּדֶּרֶךְ אֶל סַבְתָּא)

צַמְרְךָ לִי הֵבִיאוּ כִּכְתֹנֶת יוֹסֵף

וְאָמְרוּ…

וְאָמְרוּ כִּי טֹרַפְתָּ.


זֵכֶר גְּדִי לִבְרָכָה.

אַךְ אֲנִי לְבַדִּי

הֲרִיחוֹתִי הַדָּם שֶׁבַּצֶּמֶר.

וָאֹמַר:

אֵיךְ נָשִׁיר בְּלִי הַשֶּׂה וְהַגְּדִי

בְּלִי הַלֹּבֶן הַצַּח שֶׁלַּזֶּמֶר?


מִנִּי אָז בִּקַּשְׁתִּיךָ אָחִי-בָּעִזִּים

(הַנֶּפֶשׁ הִדְמִיעָה וְשָׁרָה).

יָדַעְתִּי: הַרְחֵק מֵעֵיבָל-וּגְרִיזִים

תִּשָּׂא חֵטְא-אָדָם הַמִּדְבָּרָה.


רְאֵה: נִתְקָרְחוּ לִבּוֹתֵינוּ מִתֹּם

וְכָל שַׁדְמוֹתֵינוּ – מִדֶּשֶׁא.

עַל חֵטְא לֹא-חָטָאנוּ בָּגַרְנוּ פִּתְאֹם.

כִּי אָנוּ הַכֹּפֶר עַל פֶּשַׁע.


שָׂעִיר מִשְׁתַּלֵּחַ.

עֶגְלָה עֲרוּפָה.

הַבֵּן הֶעָקוּד עַל מִזְבֵּחַ.

אַךְ שַׁבְתָּ כָּמוֹנִי: אֶל אִמָּא יָפָה.

מְבֻגָּר

וְעָיֵף

וְסוֹלֵחַ.

המלצות קוראים
תגיות