וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לָעֵינַיִם
לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ [קהלת]
א
יָדַעְתִּי, יָדַעְתִּי, אַךְ לֹא עַד וַדַּאי,
כִּי חַנּוּנִים הֵם לִהֲלוּהֵי אֱלֹהַּ:
לִרְאוֹת וְלִטְעֹם, לְמַשֵּׁשׁ וְלִשְׁמֹעַ
וְגַם לְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ-הַנִּיחוֹחַ
שֶׁל פֶּלֶא-כָל-פֶּלֶא שֶׁבְּבִינַת-הַמֹּחַ,
כַּאֲשֶׁר יִטְעַם אֶת אֵין-סוֹף-אֵל-שַׁדַּי
אִישׁ-הָאֱלֹהִים, אַיְנְשְׁטַיְן הַטָּהוֹר.
הַטָּהוֹר, הַמְבִינֵנִי לֵידַע אֵיךְ הָאוֹר
מְטַעֵם לִי יוֹם-יוֹם בְּטַעֲמֵי-מָזוֹן
אֶת גִּיל-הַיָּגוֹן וְאֶת צַעַר-הַשָּׂשׂוֹן,
וְהוּא, אֱיָלוּתִי, הוּא מַלְאַךְ-הֶחָזוֹן,
הַמְשַׂגֵּב בֵּאלֹהַי לִי כָל רַעֲיוֹן,
וּמַבִּיט כִּבְיָכוֹל בִּי בְלִי סוֹד-מָגוֹר,
בְּאשֶׁר-גוֹמְלִין, בַּאֲשֶׁר הוּא הָעֲלִיל.
הָעֲלִיל הַמָּתוֹק עֲדֵי זִיו אֵין-הָכִיל!
זִיו אוֹר-אֱלֹהִים בְּלֹא אֵשׁ מְגַחֶלֶת,
מְשַׂגֵּב כָּל גּוּף, כָּל כָּזָב וְאִוֶּלֶת,
מְמַמֵּשׁ כָּל דִּמְיוֹן, כָּל צָמָא וְתוֹחֶלֶת,
וְטַעַם-הַטְּעָמִים: חֲלֵב-אֵם בְּחֵךְ-יֶלֶד,
כִּי כָל-טוֹב וְכָל-יֹפִי מְזַהֲרֵר בִּצְלִיל,
וְכָל הַצְּלִילִים מִתְלַכְּדִים לְהִמְנוֹן.
לְהִמְנוֹן הַכְּלוּלוֹת הָאַדִּיר וְאָיֹם,
הַמְנַסֵּר בָּרָקִיעַ בְּגַלְגַּל הַחַמָּה:
אַשְׁרֶיךָ בֶּן-אוֹר, הַיּוֹנֵק בְּצָמָא
אֶת שְׁדֵי-מַטְרוֹנִיתָא עַד כְּלוֹת הַנְּשָׁמָה,
עַד אֲשֶׁר חִידַת הַמַּדּוּעַ וְעַל-מָה
בְּמַנְגִּינַת נְגוֹהוֹת תִּפָּתֵר בֶּחָזוֹן
בְּאַפִּרְיוֹן-הַנֶּצַח, הַלְלוּיָהּ, סֶלָה.
ב
עֲדַיִן עֵינֵינוּ מְפַלְבְּלוֹת בָּאוֹר,
עֲדַיִן תּוֹהוֹת בֵּין קֶדֶם וְאֵין-קֵץ,
אַךְ בְּהִיּוּלִינוּ הַוַּדַּאי כְּבָר יָנֵץ
אשֶׁר אֵין-הַקֵּץ.
עֲדַיִן לֹא נִרְאֶה אֶת מֶתֶק אִי-הַדְּמוּת,
אַךְ כְּבָר פּוֹזְלִים אֱלֵי נֶצַח בְּאֵין-עֵת,
וּכְבָר מְרַחְרְחִים אֶת טַעַם הָאֱמֶת
אֲשֶׁר בַּחַי-וּמֵת.
עוֹד מְעַט-מְעַט וְשָׁוְא-הַחִדָּלוֹן
יִנְדֹּף בְּיַחַד עִם אֵבֶל הַבְּלִי,
וְעוֹד מְעַט נָרִיעַ בְּמַקְהֵלַת הָמוֹן:
בַּרְקַאי, אֵלִי!
ג
בְּצַעֲדֵי שְׁנוֹת-עַד עַל קֶרֶן-אוֹר נַפְסִיעַ –
הִתְאַצְבְּעִי נָא הֵיטֵב בִּבְשָׂרִי הַמַּגִּיהַּ.
עֲדַיִן אֲנִי וְאַתְּ, עֲדַיִן תְּאוֹמִים,
אַךְ כְּבָר מִתְמַזְּגִים לִפְנַי-וְלִפְנִים.
שְׁלשִׁים רִבֹּא פַרְסָה זֶה רֶגַע-אֱלוֹהַּ,
אֵין תְּהוֹם, תְּמוֹל-מָחָר, גָבֹהַּ-מֵעַל-גָּבֹהַּ.
תַּמְרוּרֵי הַדֶּרֶךְ הֵם מִקְצְבֵי-נְגִינָה,
וְזִיוָהּ הַמָּתוֹק הוּא שְׂפַת-הַשְּׁכִינָה.
הִזָּהֲרִי, כִּי אֹזֶן-הַנֶּפֶשׁ הִיא שׁוֹמַעַת
אֶת רֵיחַ-הַמִסְפָּר בְּאֶרֶץ-מֵיפָעַת.
הַמִּסְפָּר יֵלֵך-יִצְטַמְצֵם וְיִפְחַת:
אֶל קִרְבּוֹ נִתְמוֹגֵג וְהָיִינוּ לְאֶחָד.
זָכָר-נְקֵבָה בְרָאָנוּ הָאֱלוֹהַּ,
וְחֹמֶר הִיּוּלִי שׁוּב נִגְהֶה נָגֹהַּ.