וְשׁוּב שַׁבְתְּ אֵלַי, הַשּׁוּלַמִּית,

אַתְּ, גְּזֵרָה עוֹלָמִית,

וְכָעֵת עִם מִכְחוֹל בְּיָד,

לִילִית שֶׁל חֶסֶד, רְפָא-אָמָן,

שְׁלִיחַת שַׂר-הַצְּבָעִים,

הַבּוֹלֶמֶת אֶת מִפְלַץ-הַזְּמָן,

וְקוֹסֶמֶת אֶת פִּלְיֶךְ עַל הַבַּד:

פֶּרַח רוֹנֵן, מְרֹעֵעַ –

אֹרְכִידֵעַ-קַטְלֵעַ,

מְלֶכֶת שְׁחוֹר-צְחוֹר, תֹּפֶת-נַחַת.

הַשּׁוֹלֶטֶת עַל מַמְלֶכֶת יַעַר-עַד,

הַצּוֹמַחַת מִתְּהוֹמוֹת בְּאֵר-שַׁחַת

וּמְטַפֶּסֶת עַל אַלּוֹן-הָאַלּוֹנִים

בְּנִצָּחוֹן, בְּאַדִּיר, בִּשְׁאָט,

בֵּין גְּדוּד נֶאֱמָנֶיהָ הַפְּתָנִים

מִן הַגֶּזַע וְעַד שִׂיא-הַצַּמֶּרֶת.

וְשָׁם עוֹלָה וּפוֹרַחַת וּפוֹתַחַת

אֶת גְּבִיעַ-בָּשְׁתֵּךְ לְתִפְאֶרֶת:

הִנֵּנִי, אֲבִי כָל חַי! –

שַׂגֵּב תִּשָּׂגֵב קְדֻשַּׁת-הַחֵטְא,

פֶּרַח מַלְאָךְ-שֵׁד.

הַמְמַלֵּל בְּרִבֹּא צְבָעִים בִּדְמִי –

– מַה שֵּׁם לוֹ לָתֵת?

דְּיֹקַן-עַצְמִי.

אֲנִי עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל

בְּתוּגַת-הַנֶּצַח בְּאשֶׁר-מָוֶת מְהוּלָה,

וְלוֹחֵשׁ לַחַשׁ-סְגֻלָּה:

דוּמָה, סַמַּנְגְּלוֹף, פּוּרָה – –

וְשׁוֹכֵחַ אֶת הַכֹּל,

כָּל קֹדֶשׁ, כָּל חֹל,

כָּל סֵמֶל, כָּל צוּרָה,

כָּל צֶלֶם, כָּל דְּמוּת

וְכָל מִי וָמָה –

אַבִּיט בַּפֶּרַח וּבְנָגְהוֹ אֶטְמַע

לְאַיִן.

וּבְהֵאָסְפִי אֶתְלַבֵּן וְאֶתְגַּחֵל

לְפֶסֶל יָהֵל:

לֹא חֹמֶר, לֹא גוּף,

כִּי רוּחַ צָרוּף,

מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם

עוֹמֵד נִצָּב לְפָנַיִךְ

לַהַט לוֹהֵט, רָוֶה מִצְּבָעַיִךְ,

נְצִיב גַּחֶלֶת שֶׁל יֵצֶר הִיּוּלִי,

וְאַתְּ פּוֹרַחַת מִמּוּלִי:

יִסּוּר-חִשְׁקִי, יְצוּר-מַאֲוַיַּי,

פֶּלֶא-דְוַי,

עוֹמֵד וְקָרֵב, עוֹמֵד וְנָסוֹג,

וַאֲנִי הוֹלֵךְ וְנָמוֹג

עַל-פִּי הַגְּזֵרָה, עַל-פִּי הַמְּאֵרָה,

וַי, וַי,

וַאֲנִי אֵין לִי פְּנַאי,

אֲנִי חוֹלֵף עוֹד-מְעַט

אֶל מֵעֵבֶר לְכָאן,

אֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן,

אַךְ שָׁם מְחַכֶּה לִי הָעַד:

פַּנּוֹרַמָה חֲדָשָׁה, חֲדָשָׁה וְאַחֶרֶת.

אֲנִי יוֹדֵעַ, יוֹתֵר נֶהְדֶּרֶת.

אֲנִי יוֹדֵעַ, יוֹתֵר נִפְלֵאת,

אַחֶרֶת, אַךְ לֹא אַתְּ –

הַכֹּל שִׁבְעָתַיִם קָדוֹשׁ.

אַךְ לֹא אַתְּ, לֹא זֶה הָרֹאשׁ,

הַכֹּל שִׁבְעָתַיִם יָפֶה,

אַךְ לֹא זֶה הַפֶּה,

לֹא אַתְּ –

הַכֹּל שִׁבְעָתַיִם מִכְלוֹל,

אַךְ לֹא זֶה הַקּוֹל,

לֹא אַתְּ –

וַי, וַי, לֹא אַתְּ.

הִנֵּה, סְבִיבִי הַכֹּל

הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְגָחֹל.

לוּחַ הַצְּבָעִים הוֹלֵךְ וּמִטַּשְׁטֵשׁ

וְהַגְּוָנִים מִטָּרְפִים בְּמָחוֹל

וּמַלְבִּינִים לְאֵשׁ:

מְעַרְבֹּלֶת הַיְצָרִים כֻּלָּם

בְּלִיל רַחֲמִים וְשִׂנְאָה,

וְתֵעוּב וְחֶמְלָה וְקִנְאָה,

וְזֹךְ וְגֹעַל וְחֵן וְתִפְאֶרֶת,

הַכֹּל, הַכֹּל הַכֹּל

מִשְׁתּוֹלֵל בְּשַׁגַּעַת מְסַחֲרֶרֶת –

זֶהוּ הַשְּׁאוֹל.

הִתְפַּשְּׁטִי אֶת כֻּלֵּךְ,

הֵרוֹקִי מִכְּלִי אֶל כֶּלִי

וַעֲטִי אֶת צְעִיף הַפֶּלִאי,

הַטָּווּי מֵאוּר אוּלְטְרָה וְאִינְפְרָה,

עֲלֵי יְצוּרַיִךְ הַזּוֹעֲקִים בְּמַעֲרָצָה,

לִכְלוּלוֹת, לְהֶקְטַר, לְהַעֲרָצָה.

הִתְיַחֲמִי, הִתְעַצְּמִי עַד לִדְמֹעַ,

וּבְיַעַר-הָעַד, בְּצַמֶּרֶת כָּל עֵץ

יְסַנְוְרוּ אֶרְאֶלֵּי הַתְּמוּרָה,

מִן הַתְּהוֹם יַבְלִיחַ הַגֵּץ,

הַיַּעַר יִתְלַקַּח לִמְדוּרָה,

וְהִלַּת הַמַּטְמֹעַ

תָּרִיעַ אֶת הִמְנוֹן-הַקֵּץ.