לוגו
הֶעָנָן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

לִי רְבִיבִים וּתְחִיָּה לַפְּרָחִים בַּצִּיָּה

מִשֹּׁד נַהֲרוֹת אֵיתָן וָיָם,

וּבְחַשְׁרַת הַצְּלָלִים אָלִיטָה הֶעָלִים

הַחוֹלְמִים בְּעֶצֶם יוֹם חָם.

בִּכְנָפַי טַל אוֹרוֹת לְנִצּוֹת נְעוֹרוֹת,

לָרַכּוֹת אַעֲרִיפָה הַטָּל,

בְּהִתְעַטְּפָן בַּצָּמָא אֶל חֵיק הָאֲדָמָה,

עֵת תָּחוּל סְבִיב שִׁמְשָׁהּ בָּעָל.

כִּי, אִם הֲנִיפוֹתִי שׁוֹט בָּרָד בְּהַכּוֹתִי,

יַלְבִּינוּ נְאוֹת דֶּשֶׁא וָכָר,

וְשַׁבְתִּי וְאַמְסֶנּוּ, בִּצְחוֹק אֲשַׁעְשְׁעֶנּוּ,

וְחָדַל הָרַעַם וָסָר.

עַל הָרִים מוּצָקִים אַשְׁלִיגָה מִשְּׁחָקִים,

וְחָרְדוּ אִילָנֵי-עֲנָק,

עַד עַרְשִׂי הִלְבִּינָה, בָּהּ לַיְלָה אָלִינָה

בִּזְרוֹעוֹת סוּפָתִי אֵין-חֹק.

בְּאַרְמְנוֹתַי בַּשְּׁחָקִים יָפֹזּוּ הבְּרָקִים,

וּרְעָמִים יִתְעַנּוּ בָעֹל;

וְרָגַן הָרַעַם, וְשָׁאַג, וְנָהַם,

וְרָעַם – וְנֶחְבָּא הַקּוֹל.

עַל פְּנֵי יָם וְיַבֶּשֶׁת, כְּחֵץ עָף מִקֶּשֶׁת,

יַנְחֵנִי מַנְהִיגִי הָעָז,

אָעוּפָה אַיְשִׁירָה בְּיָם-חַכְלִיל-הַצְּפִירָה

תּוֹךְ גַּלֵּי אַרְגָּמָן וָפָז.

עַל עַרְבוֹת-הַפְּלָאוֹת, עַל מֶרְחַב-גֵּאָיוֹת,

עַל גַּבְנוּן, עַל צוּר וְעַל אֲגָם,

וּבְנַחַל-בְּלִיַּעַל וּבְשֶׁן-סֶלַע יַעַל,

בַּאֲשֶׁר אָנֹכִי הוּא שָׁם.

מִסַּפִּיר-עֲנָנַי אָאִירָה לוֹ פָנַי,

בְּהִפָּרְדוֹ עִם מֵימֵי הַיָּם.


הַשַּׁחַר בַּמְּרוֹמִים כִּי יָבֹא בַדָּמִים,

וּמֻטּוֹת-אֶבְרוֹתָיו בָּאוֹר –

וְהֵעִיב וְעָכַר אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר,

וְאֵשׁ עֵינָיו כִּבְרַק מֶטֶאוֹר;

וְצָלַח וְרָכַב עַל שִׁכְמִי הָרָחָב,

כַּנֶּשֶׁר שֶׁיָּטוּשׂ עַל צוּר

עֵת תָּנוּט הָאָרֶץ בִּמְחִתָּה וָפָרֶץ,

וְרָגְזוּ יְעָרוֹת וָשׁוּר.

וּבֵין-הָעַרְבַּיִם מַרְקִיעַ שָׁמָיִם

כִּי נִתַּק אוֹר שָׁנִי וָדָם,

וְנָפְלָה תַרְדֵּמָה, וּמְנוּחָה נָעֵמָה

וְאַהֲבָה כִּי יֶהְגֶּה לֶב יָם –

קַן-רוּחַ אַרְקִיעַ, אֶאֱסֹף כְּנָפַי, אַרְגִּיעַ,

כְּגוֹזָל תָּם יִשְׁלֶה וָנָם.


בְּנֵזֶר אֵשׁ-פְּלָדוֹת הָעַלְמָה צוֹעָדֶת,

לָהּ קוֹרְאִים “לְבָנָה” בְּנֵי-אִישׁ,

עַל קְוֻצּוֹת תַּלְתַּלִים פְּעָמֶיהָ מַה-קַּלִּים,

וְחָמְקָה וְעָבְרָה לָהּ חִישׁ.

בִּנְתִיבָה נַעֲלָמָה כִּי תִצְעַד בִּדְמָמָה,

וְשָׁמְעוּ אַךְ בְּנֵי-אֱלֹהִים,

וּבְמֶחֱזַת-רָקִיעַ צְבָא-שַׁחַק יַגִּיהַּ,

הַמֵּאִיר בַּלַיְלָה לַצִּים.

מַה-יִּנְעַם לִי רְאוֹתָם בְּגִיל מִצְהֲלוֹתָם,

בְּהִתְעוֹפְפָם כִּדְבוֹרִים, עַם-פָּז.

כְּשִׁבְרֵי רָקִיעַ הַנַּחַל יוֹפִיעַ,

פָּרֹכֶת-אָהֳלִי עֵת גָּז.

בִּנְהַר-מִשְׁקַע-מַיִם – כָּל כּוֹכְבֵי-שָׁמָיִם,

וְנִבַּט הַסַּהַר הַלָּז.


בְּלַהֲבוֹת הוֹדָהּ כֵּס חַמָּה אֶאְפֹּדָה

וְיָרֵחַ בְּזֵר פְּנִינִים וָאֵשׁ.

הֶהָרִים יִשַּׁחוּ, כּוֹכָבִים יִדְעָכוּ,

כִּי אַאֲבִיר אָנֹכִי כַּנֵּס.

מֵרֹאשׁ צוּר אֲנַסֵּר עַד רֹאשׁ הָרֵי-בָתָר,

כַּנֶּשֶׁר עַל פְּני צוּלַת יָם,

וְהָרִים שָׁתוֹתַי אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹתָי,

אֲכַס עֵין הַשֶּׁמֶשׁ הֶחָם.

הַקֶּשֶׁת לִי שַׁעַר-נִצָּחוֹן: בְּסַעַר,

בְּשֶׁלֶג וּבְאֵשׁ אֶחֱלֹף בּוֹ;

וּבְהָמִיר הַצְּבָעִים, יִתְהַפֵּךְ לִרְגָעִים,

וּמַרְאוֹת מַאֲלִיפוֹת דְּמוּת לוֹ.

מִמַּיִם אֶקָּרֵץ, הוֹרָתִי הָאָרֶץ,

שָׁמַיִם – הֵם חָלְצוּ לִי שַׁד,

וּבְלֵב-תְּהוֹם אֶשָּׂגֵב וּבְקִצְבֵי הָרָגֶב,

אֶשְׁתַּנֶּה – וְלֹא אָמוּת לָעַד.

כִּי יֶחְדְּלוּ בְרָקִים, וְיִטְהֲרוּ שְׁחָקִים,

וְיוֹפַע הַחֶרֶס הָעֵר,

וְרוּחוֹת נְעוֹרִים עִם קַרְנֵי הָאוֹרִים

יָקִימוּ אֶת דְּבִיר הָאֲוִיר –

אָנֹכִי אֶתְנַעֵר מִתְּהוֹם יְלֵל-סָעַר,

וְיַחֲלֹף עַל שְׂפָתַי צְחוֹק-רָז,

וּכְנָחָשׁ-בָּרִיחַ מֵחוֹרוֹ, אָגִיחַ

וְאֶהְפֹּךְ הַהֵיכָל הַלָּז.


אודיסה, 1898