רקע
חאפז
לִבִּי אִם תִּקַּח
חאפז
תרגום: שאול טשרניחובסקי (מפרסית)
mנחלת הכלל [?]
tשירה
שפת מקור: פרסית
פרטי מהדורת מקור: עם עובד; תשנ"ה 1995

1

(גָּזֶלָה2)


לִבִּי אִם תִּקַּח תּוּרְכִּית-שִׁירַז3 זֹאת,

בְּעַד שׁוּמָה אַחַת שְׁחוֹרָה

שֶׁעַל לֶחְיָהּ, אֲנִי אֶתֵּן לָהּ

אֶת סָמַרְקַנְד וְאֶת בּוּכָרָה.

שַׂר הַמַּשְׁקִים, הַרֵק הַיֶּתֶר!

וּכְלוּם נִמְצָא בִתְחוּם גַּן-עֵדֶן

גַּן הַדּוֹמֶה לְמוּסַלָּה4 אוֹ

שְׂפַת רוֹקְנַבַּד הַמְאֻשָּׁרָה?

הוֹי, הַשָּׁרוֹת קַלּוֹת-הָרֶגֶל,

מֵהֶן בִּלְבּוּל בְּלֵב חַכְמֵי-אֶרֶץ,

הֵן סַבְלָנוּת הַלֵּב תְּבַזֵּזְנָה,

כְּבַזֵּז תּוּרְכִּים5 אֶת הַכֵּרָה.

יִפְעַת אֲהוּבָתִי לָהּ צֹרֶךְ

אֵין בְּמַתְּנוֹת שָׁוְא לָהּ אַגִּישָׁה:

בְּלִי תַמְרוּקִים, שָׂרָק וָכֹחַל

הִיא הַיָּפָה בִּבְנוֹת דּוֹרָהּ.

זַמֵּר רַקְדָנִיּוֹת וָיָיִן,

וְאַל תִּפְתֹּר חִידוֹת הֶחָלֶד:

אִישׁ לֹא הִתִּיר וְלֹא יַתִּירָה

הַקֶּשֶׁר הַקַּיָּם וְנוֹרָא.

אוֹן חֲמוּדוֹת יוֹסֵף רָאִיתִי,

וָאָבִין – הַגְּזֵרָה מַכְרַעַת,

כִּי לֹא יָכְלָה עֲמֹד זוּלֵיכָה

בְּתֻמָּתָהּ וּבְטָהֳרָהּ.

אַתְּ בִּי גוֹעֶרֶת; אַךְ שָׂשׂוֹן לִי

(סְלָחָה לִי אֵל) אוֹתָהּ שְׂפַת קָצֶף,

יָאָה לְאֹדֶם שִׂפְתוֹתַיִךְ

גַּם הַנְּאָצָה זוֹ הַמָּרָה.

וּבְכֵן הַט אָזְנְךָ לִי, רֵעַ –

לְנֶפֶשׁ צְעִירָה, לָעֶלֶם,

עֵצָה, זָקֵן חָכָם יַבִּיעַ,

מִכָּל יָקָר הֵן יְקָרָה.

חֲרֹז, חַאפֶז, כִּפְנִינֵי פֶלֶא

טוּרֵי נִגּוּן שֶׁל הַגָּזֶלָה,

וְכָעֲנָק שֶׁל כּוֹכְבֵי-בֹקֶר

שִׁמְךָ יָהֵל לְתִפְאָרָה.




  1. על חייו של שַׁמְס אַד–דִּין מוּחַמַד שִׁירַזִי, גדול המשוררים הליריקאים של פרס, לא ידוע הרבה. רוב הדברים המסופרים עליו הם בבחינת אגדה.  ↩

  2. גָּזֶלָה – צורה ספרותית שבה השתמשו גם משוררינו בספרד.  ↩

  3. תּוּרְכִּית–שִׁיַרז – התורכיות היו בבחינת נשים אקזוטיות.  ↩

  4. מוּסַלָּה – גנים מפורסמים בעיר שירז, על גדותיו של הנהר רוֹקְנַבַּד.  ↩

  5. כְּבַזֵּז תּוּרְכִּים – התורכים המהגרים בשירז היו בעלי נימוסים גסים.  ↩

המלצות קוראים
תגיות