הוֹי, שֵׁיח' גָּדוֹל, הוֹי, דְּרוּז סָב וְעִזּוּז!

אַתָּה רוֹאֶה הַכֹּל; מִדְבָּרִיּוֹת גּוֹלָן,

אֶת הַכִּנֶרֶת וְאֶת גְּדוֹת הַיַּרְדֵּן כֻּלָּן

וְאֶת בֵּית-אֵל עִיר הַתָּנָ"ךְ הִיא לוּז.

עַל הַלְּבָנוֹן זוֹרֵחַ כְּעֵין בּוּרְנוּס,

מַלְבִּין מִשְׁיוֹ הַרְחֵק עַל הַר הַתְּכֵלֶת,

וּמְשְׁיחִי שְׁפַל-הָרוּחַ בְּחֹם תַּמּוּז

גַּם הוּא שָׁאַף אוֹתְךָ – מְשׂוֹשׂ גַּמֶּלֶת.

לְרַגְלֵי חֵיל-טְבֶרְיָה הָאָפֹר

יָשֵׁן הַגִּינוֹסָר בְּחֵיק-סְלָעִים,

סָבִיב שָׁרָב, זֹהַר לוֹהֵט וְאוֹר,

סֶרֶג צַבָּרִים מְאֹד עַתִּיקִים, רָעִים:

עַל דֶּרֶךְ-נַצֶּרֶת לוּטַת אֲבַק הַשְּׁחוֹר

מִבַּלְעָדֶיךָ אֵין מַשִּׁיב פֹּה קֹר נָעִים.

27.11.33