שָׁלְפָה חַמָּה זֵינָהּ מִנְדּן
חִצֵּי אֵשׁ סְבִיבָהּ הִמְטִירָה,
כִּיקוֹד כִּבְשָׁן לוֹהֵט הָאֲוִיר
שֶׁפַע חֹם לָאָרֶץ הֶעְתִּירָה.
וְרוּחַ זִלְעָפוֹת טְעוּנַת מַשָּׂא־אֵשׁ
מִיּוֹרַת הַמִּדְבָּר קַלַּחַת הַשְׁאוֹל,
תִּשְׁפֹּךְ חַמָּתָה בְּעֶבְרָה זוֹעֶמֶת
חֶרְפַּת הַמִּדְבָּר מֵעָלָיו לָגֹל.
וְיוֹרֵק הַמִּדְבָּר לַהֲבוֹת זַעְמוֹ
וּבְהֶבֶל פִּיו יֵצֵא לַקְּרָב
וְגוֹנַחַת אֲדָמָה, נֶאֱנָח הָאָדָם:
מָתַי כְּבָר יַעֲבוֹר, יַחֲלוֹף הַשָּׁרָב?