רקע
ראובן וינטרויב
הַבֹּקֶר זָרְחָה הַחַמָּה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה

הַבֹּקֶר מִשְׁנֶה אוֹר זָרְחָה הַחַמָּה

מִשְׁנֶה נֹגַה רַעֲפוּ שְׁמֵי רוֹם,

מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם לֹא אֵדַע לָמָה

כִּי גָמַעְתִּי אוֹרָהּ עַד תֹּם.


וַתָּצֶף הַיְקוּם שִׁפְעַת נְגוֹהוֹת

וְיַמֵּי זֹהַר תַּעַט תֵּבֵל,

הַפָתָח אֱלֹהִים אֶת אוֹצַר הָאוֹרוֹת

מַתַת זִיווֹ עַד בִּלְתִּי הָכֵל?


וַעֲמֻקָּה הַתְּכֵלֶת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם

רַק בַּהֶרֶת לְבָנָה עַל לֶחְיוֹ תָחוּג

כְּסִירָה קְטַנָּה בְּלֵב יַם־הַמָּיִם

בְּשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ תֵּלֵךְ וְתָמוּג.


וְרִבּוֹא נִזְמֵי כֶתֶם אֶגְלֵי סַפִּירִים

מִכָּל בַּד וְטָרָף כַּעֲדִי יִזְהָרוּ,

וְנֵעוֹרוּ מִשְּׁנָת כְּרוּבֵי צַפְרִירִים

אֵי מִזֶּה בָּאוּ וְאָנָה יִנְהָרוּ?


אֶל הַיַעַר וְעֵצָיו הָרָמִים

אֶל הַחֹרֶשׁ דַל אָמִיר,

שָׁם יָעִירוּ שׁוֹכְנָיו הַנָּמִים

כִּי יִפְצְחו בְשִׁירּ.

גַּם הַשָּׂדֶה פָקְדוּ בְלֶטֶף

לִקְרָאתָם יַצְהִיל פָּנִים,

חִישׁ מַהֵר וּבְשֶׁטֶף

וּכְבָר בַּבּוּסְתָּנִים.


כִּי הַשָׁעָה מְאֹד צּוֹחֶקֶת

וְהַמְלָאכָה רַבָּה,

הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר מֵעַל צּוֹחֶקֶת

עַל תֵּבֵל רַבָּה.


וְרֹן צִפּוֹר מֵרֹאשׁ אָמִיר

נִשְׁמַע מֵעֲבָרִים,

וְאִתוֹ פִּצְחוּ בְּשִׁיר

כָּל הַזַּמָרִים.


רִאשׁוֹנָה פָּתַח הַדּרוֹר

בְּזֵמֶר וּרְנָנָה,

וְאַחֲרָיו גַּם הַתּוֹר

בִנְעִימָה יְשָׁנָה.


כָּל עוֹד חַמָּה מֵעַל

מַרְעִיפָה זְהָבָה.

לָשִׁיר לֹא נֶחְדַל

עַל תֹם הָאַהֲבָה.



המלצות קוראים
תגיות