גִּלְבֹּעַ מִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ
“וְהַגִּבְעָה” מִיָּמִין תְּחַבְּקֵהוּ,
מִתַּחַת לְחֻפַּת הַתְּכֵלֶת
עַל בִּרְכֶּיהָ תְּיַשְּׁנֵהוּ.
הֵאִיר הַשַּׁחַר בָּעֵמֶק
צִפּוֹר פּוֹרֶשֶׂת כָּנָף,
צִיוּץ פִּלַּח הָאֲוִיר
מְבַשֵׂר יְקוֹד וְשָׁרָב.
רְסִיסֵי לַיְלָה, אֶגְלֵי טַל
נוֹצְצִים כְּפִטְדָּה וְיַהֲלֹם,
הַשֶּׁמֶשׁ מֵעָל בְּחִיוּךְ נָעִים
מְבַרֶכֶת בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם.
רֶגֶב – תֶלֶם, תֶּלֶם – רֶגֶב
יַחֲרוֹשָׁה שִׁבְעָתַיִם,
יַעֲמִיק מַעְנִית עֶד הָעֶרֶב
מָחָר גַּם מָחֳרָתַיִם.
בָּאֹפֶל אוֹרוֹת נוֹצְצִים
בְּשַׁלְוַת הַדְּמִי,
לְמִי הֵם קוֹרְצִים?
אוּלַי לְךָ וָלִי?
חָלַף יוֹם אָתָא לַיְלָה
הָעֵמֶק בַּחֲלוֹם שׁוֹקֵעַ,
עַל תְּלָמִים וְרֹן חָלִיל
עַל מַעְיָן לְרַגְלָיו בּוֹקֵעַ.