לֵיל הַפֶּסַח, לֵיל הַסֵּדֶר
הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ כַּדִין,
וּבַבַּיִת רַב הַהֶדֶר
בֶּן-נֵכַר זֹאת לֹא יָבִין.
הִנֵּה פֹּה בְהֲדָּרָהּ
קַעֲרַת פְּאֵר נִצֶבֶת,
לְיָדָה מַצָּה שְׁמוּרָה
וּצְלוֹחִית כֻּלָּה לוֹהֶבֶת.
וְזוֹ כַבְּדֹלַח מַבְהֶקֶת
בּכוֹסוֹת הַדוּרָה,
חַכְלִילִית וְסוֹמֶקֶת
לְאֵלִיָהוּ שְׁמוּרָה.
וְהַבַּיִת – מַעֲשֶׂה קְסָמִים
מַחֲלָצוֹת כֻּלּוֹ עָטָה,
וּמֵאַרְמוֹן פְּלָאִים
מַרְאֵהוּ יִיף עַתָּה.
הַמֶּלֶךְ צְחוֹר מַעֲטֵהוּ
גְּבִיעוֹ עַד שְׂפָתוֹ מִלֵּא,
יְרִימֵהוּ וִיקַדְּשֵׁהוּ
יִגְמְאֵהוּ עַד כַּלֵּה.
דִמְמַת רֶגַע, וְנֵעוֹרוּ
נְסִיכֵי חֲלוֹם קְטַּנִּים,
פְנֵיהֶם מַה יֵאוֹרוּ
וְעֵינַיִם – תֹּם יוֹנִים.
“מַה נִשְׁתַּנָּה” יִצְטַלְצֵל
קוֹל הַיֶּלֶד בִּדְמִי הַלֵּיל,
– “הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת”?
עֲנֵנִי סַבָּא עַל הַשְּׁאֵלוֹת!
“עֲבָדִים הָיִינוּ” בְמִצְרָיִם
וַתַעַל שַׁוְעָתֵנוּ לַשָׁמָיִם.
וד' גְּאָלָנוּ בִזְרוֹעַ נְטוּיָה
בְּיַד משֶׁה עָשָׂה תוּשִׁיָה.
עַתָּה בְנֵי חוֹרִין הִנֵּנוּ
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ,
עַל-כֵּן בְּנִי, נָגִיל נִשְׂמַח!
כִּי אֲבִיבֵנוּ עוֹד יִצְמַח!
גַּם אֵלִיָהוּ הַנָּבִיא
לָנוּ בִּרְכָתוֹ יָבִיא,
וּבְתוֹך כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
גַּם אֲנַחְנוּ נִגָּאֵל.
וּבִזְכוּת זֶה לֵיל הַפְּדוּת
בּוֹ נֻתְקוּ כַבְלֵי עַבְדוּת,
ובִזְכוּת הָאוֹר, זֶּה זֹהַר-אֵל
יָשׁוּבוּ לְאַרְצָם נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל.