נִשְׁבְּרוּ הַלּוּחוֹת –
וַיִתְבַקְעוּ מִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ רְסִיסִים רְסִיסִים.
וְרוֹקֵד הָאָדָם רִקוּדוֹ הַפָּרוּעַ
מִסָּבִיב לְעֵגֶל הַזָּהָב
וְנִכְלָמִים מִתְגַּלְגְלִים שִׁבְרֵי שִׁבְרֵיהֶם
בֵּין רַגְלֵי שְׁטוּפֵי מְחוֹל עִוְעִים
רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר מֵעֲתַר עֲנַן-הַקְּטֹרֶת
מֵאֵשׁ הַזָּרָה תָאִיר עַל מִזְבְּחוֹ.
כִּנְשׂא נֵס נִשָּׂא אַפִּרְיוֹן אֱלִילוֹ
וַיְחַרְצוּ לָשׁוֹן כָּל עָרְלֵי לֵבַב וַאֲטוּמֵי נֶפֶשׁ
וַיְחַלְלוּ צֶלֶם הָאָדָם.
וַתִּתְגַּל תֵּבֵל עֵרוֹם וָעֶרְיָה
חֲשׂוּפַת שׁוֹבֶל וְטֻמְאָתָהּ בְשׁוּלֶיהָ.
וַיְמַלֵּא הָאָדָם בֵּיתוֹ כָּל שְׂכִיוֹת הַחֶמְדָה
וְגַאֲוָה וְשַׁחַץ כַּעֲדִי יַעַט
וַיְתַבֵּל פַּת-בַּגוֹ בְּלַהַג הַרְבֵּה
וּבִזְבוּבֵי מָוֶת מַבּוּעוֹ יַבְאִישׁ.
וַיֵרֶד פְּלָאִים הָאָדָם וּמוּסָרוֹ
וְאֵין מוֹחֶה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים.
וַתְּשַׁח קוֹמַת הָאָדָם
מֵעֹמֶס מַשָּׂא תַרְבוּת לַעֲיֵפָה.
וְתֵבֵל רַבָּה עַל בְּלִימָה יִתְלֶה
עַל הוֹן-רְמִיָה וְעַלְמוֹת-חֵן
וְתִפְאֶרֶת שָׁוְא וְתָפֵל.
מִי בָּכֶם וְיָבִין
סוֹד צִיוּצֹו הַמְּיֻתָּם שֶׁל גּוֹזָל?
וְאָף כִּי תֵבֵל רַבָּה וּצְפוּנוֹתֶיהָ
מְעֻלֶפֶת רָזֵי-רָזִין
אֵין חֵקֶר.
וּבְאַחוֹת הָאָדָם קִרְעֵי לְבָבוֹ
בִּתְרֵי לוּחוֹתָיו הַשְּׁבוּרִים
וְשָׁב וְרָפָא לוֹ.