מִי לֹא הִבִּיט בַּכוֹכָבִים
לֹא חִפֵּשׂ בַּמְּרוֹמִים מַזָּלוֹ?
– הֻקְסָם מִנֹּגַהּ אוֹרָם
– נִחֵשׁ לְפִיהֶם גוֹרָלוֹ?
לְמִי לֹא קָרְצוּ עֵינַיִם
רָמְזוּ רְמִיזוֹת מִסְתוֹרִין?
מִגָּבְהֵי מְרוֹמֵי שָׁמַיִם
– מִלְאוּ לִבּוֹ כִּסוּפִין?
וְהַיָרֵחַ זוֹ עֵין הַשָּמַיִם
חִוֵּר בָּדָד בָּרֹם,
לֹא הֶחֱנִיף לָאֲהֻבִים
גַּם הַיּוֹם כִּתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
כַּשׁוֹבָב בְּמִשְׂחַק מַחֲבוֹאִים
מְשַׂחֵק זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים,
וּבְמַעֲשֵׂי תַּעְתּוּעִים
מִתְעַלֵּל בִּרְגָשׁוֹת עֲדִינִים.
בִּרְצוֹתוֹ יָאִיר, פָּנָיו יַגִּיהַּ
יְחַיֵךְ אָז חִיוּךְ מָלֵא,
יִזְעַם – רק לִשְׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ
אוֹ – בִּצְעִיף עֲנַן יִתְכַּסֶּה.
מִי בְהֶמְיַת גַּלִּים חֲרִישִׁית בַּלֵּילוֹת
לֹא הֶאֱזִין גַּם לְהֶמְיַת לִבּוֹ?
וּבִלְטִיפוֹת הָרוּחַ הַקְּלִילוֹת
לֹא חָשׁ נֹעַם לֶטֶף אִמּוֹ בְּאִבּוֹ?
וּבִסְעֹר, בִּגְעֹשׁ הַיָּם בְּזַעְפּוֹ
וּבַחֲרוֹנוֹ מְצוּלָה יַרְתִּיחַ,
רוּחַ אֱלֹהִים נִשְׁמַת אַפּוֹ
כָּל רוּחַ סוֹעֶרֶת תַּשְׁבִּיחַ.
בְּרַנֵּן צִפֳּרִים רִנְנָתָם הַתַּמָה
וּזְמִירוֹת בְּרֹב נֹעַם תַּשְׁמַעְנָה
לְהֶמְיָתָן הַזַּכָּה לֵב מִי לֹא הָמָה?
נִימֵי נִשְׁמָתוֹ לֹא תְּנַעְנָה?
הִנֵּה כִּי כֵן, גַּם גִּילַת וְרַנֵּן
גַּם עֶצֶב וְכִלְיוֹן עֵינָיִם,
גַּם אוֹר הַתּוֹחֶלֶת בְּךָ מְקַנֵּן
הֵדֵי לִבְּךָ הֵם, בַּת קוֹל מִשָּׁמָיִם.