אֶל חֶלְקֶת הַשְׁמָשָׁה

נוֹגַהַת בְּחֶשְכַת לַיִל

מִיַם הָעֲלָטָה נִשָׂא צְמֵא אוֹר,

אֶל הָאוֹר,

לִגְמֹעַ מְלֹא פֶּה נְהָרָה

לִטְבּוֹל בְּיַמַת דִינוּר

וּפַזֵז סְחוֹר סְחוֹר

הָלֹךְ וּפַזֵז בִרְקִיעָה וּמְשִׁיכָה

שִכוֹר זְהָרָהּ עָלוּף נְגְהָהּ

יַךְ כָנָף הַכֹּה וְהַכֹּה

כְמִי שֶתְקֶפַתְהוּ בוּלמוּס הָאוֹר

כְעוֹלֶה עַל מִבְצָר לְלָכְדו בְסָעַר,

כָּל הַלַילָה עִם הַחֹשֶׁךְ כֹה שָׂרָה

פַרְפָר קָטן וּלְבֶן־כָנָף,

בָדָד בְחֶשְׁכַת לַיל בְּפִרְפורָיו אוֹנוֹ כִּלָּה,

וְעִם שַחַר טָלוּל עַל אֶדֶן חַלוֹן

מְכֻוָוץ, וּנְטול־רוּחַ עַל גַבו שָׁכָב

כִמְנוּצָח בַקְרָב.

אֶל הָאוֹר לֹא הִגִיעַ…