מִי־גָנַב שֵׁנָה מֵעֵינֵי בְּנִי? מִי־יִתֵּן וְיָדָעְתִּי.
אֶת־כַּדָּהּ רָכְסָה אִמְּךָ אֶל־מָתְנֶיהָ וַתֵּלֶךְ לְהָבִיא מָיִם מִן־הַכְּפָר הַקָּרוֹב.
עֵת הַצָּהֳרָיִם בָּאָה. הַמּוֹעֵד לְשַׁעְשֻׁעֵי הַיְלָדִים עָבָר. בְּנֵי הָאַוָּזִים אֲשֶׁר בַּבְּרֵכָה נֶאֶלְמוּ דוּמָם.
הַנַּעַר הָרֹעֶה שָׁכַב יָשֵׁן תַּחַת צֶאֱלֵי עֲצֵי הַתְּאֵנָה.
הַחֲסִידָה עָמְדָה זְקוּפָה וּמַחֲרִישָׁה בַבִּצָּה אֲשֶׁר עִם־חֹרְשַׁת עֲצֵי הַמַּנְגּוֹ.
בֵּין־כֹּה וָכֹה בָּאָה גּוֹנֶבֶת הַשֵּׁנָה וַתַּחֲטוֹף אֶת־הַשֵּׁנָה מֵעֵינֵי בְּנִי וַתָּעֹף.
וּבְשׁוּב אִמְּךָ מִלֶּכְתָּהּ וַתִּמְצָא אֶת־בְּנָהּ וְהִנֵּה הוּא שֹׁרֶץ עַל אַרְבַּע בַּחֶדֶר.
מִי־גָּנַב שֵׁנָה מֵעֵינֵי בְנֵנוּ? מִי־יִתֵּן וְיָדָעְתִּי. מִי־יִתֵּן וּמְצָאתִיהָ וַאֲסַרְתִּיהָ בַּחֲבָלִים.
אֲחַפְּשָׂה־נָא בַמְּעָרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר שָׁם מְפַכֶּה זֶרֶם מְעַט בֵּין־כֵּפִים וְסַלְעֵי אֹפֶל.
אֲחַפְּשָׂה־נָא בֵּין־הַצְּלָלִים הַנָּמִים בְּחֹרְשַׁת עֲצֵי הַבַּקּוּלָה, אֲשֶׁר שָׁם תֶּהְגֶינָה יוֹנִים בְּחַגְוֵיהֶן וְטַבְּעוֹת אַיְלוֹת־הַפְּלָאוֹת תְּשַׁקְשֵׁקְנָה מִדִּמְמַת לֵילוֹת־כּוֹכָבִים.
וּבָעֶרֶב אַבִּיט אֶל־תּוֹךְ הַדְּמָמָה הַמְלַחֶשֶׁת אֲשֶׁר בְּיַעֲרַת הַבַּמְבּוֹ, אֲשֶׁר שָׁם יְפַזְּרוּ תוֹלָעֵי הָאֵשׁ אֶת־אוֹרָם, וְאֶת־כָּל־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר אֶפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אֶשְׁאַל: “הַיֵּשׁ אִישׁ מַגִּיד לִי אַיֵּה פֹה מְקוֹם גּוֹנֶבֶת הַשֵׁנָה?”
מִי גָּנַב שֵׁנָה מֵעֵינֵי בְּנִי? מִי־יִתֵּן וְיָדָעְתִּי.
לוֹ רַק מְצָאתִיהָ, כִּי־עַתָּה לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָהּ!
כִּי־עַתָּה הִתְנַפַּלְתִּי עַל־קִנָּהּ לִרְאוֹת אֶת־כָּל אוֹצְרוֹת הַשֵּׁנָה הַגְּנוּבִים הַשְּׁמוּרִים עִמָּהּ.
כִּי־עַתָּה שַׁלּוֹתִי אֶת־כָּל הַשָּׁלָל הַזֶּה וּנְשָׂאתִיו עִמִּי.
כִּי־עַתָּה אָסַרְתִּי אֶת־שְׁתֵּי כְנָפֶיהָ בְּחָזְקָה וְהוֹשַׁבְתִּיהָ אֶל־שְׂפַת הַנַּחַל וּנְתַתִּיהָ כְּמוֹ דַיָּגָה לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת וּמְדַיֶּגֶת בַּסּוּף בֵּין־הַקָּנִים וּבֵין חֲבַצַּלוֹת הַמַּיִם.
וְהָיָה בִּהְיוֹת הָעֶרֶב בִּכְלוֹת הַמִּמְכָּר מִן־הַשּׁוּק וְיַלְדֵי הַכְּפָר יוֹשְׁבִים בְּחֵיק אִמּוֹתֵיהֶם, וְהִתְעוֹפְפוּ צִפָּרֵי הַלַּיְלָה וְלָעֲגוּ לָהּ וְצָרְחוּ בְאָזְנֶיהָ:
“שְׁנַת־מִי אֶת אוֹמֶרֶת לִגְנוֹב הַפָּעַם?”