לָמָּה הַדְּמָעוֹת הָאֵלֶּה בְּעֵינֶיךָ, בְּנִי?

אָכֵן נוֹרָא הוּא כִּי־יִגְעֲרוּ בְךָ תָּמִיד עַל־לֹא־דָּבָר.

הִנֵּה תִּעַבְתָּ אֶת־אֶצְבְּעוֹתֶיךָ וְאֶת־פָּנֶיךָ בִּדְיוֹ בִּהְיוֹתְךָ כּוֹתֵב – הַעַל־זֹאת יִקְרְאוּ לְךָ מְתֹעָב?

הַבּוּז לָהֶם הַאִם עָרֹב יַעַרְבוּ אֶת־לִבָּם לִקְרֹא מְתֹעָב גַּם לַיָּרֵחַ הַמָּלֵא יַעַן אֲשֶׁר נְגֹאֲלוּ פָנָיו בִּדְיוֹ?

עַל־כָּל דָּבָר רֵיק יְגַדְּפוּךָ, בְּנִי. נְכוֹנִים הֵם בְּכָל־עֵת תָּמִיד לִמְצֹא עֲוֹנוֹת בְּךָ חִנָּם.

הִנֵּה קָרַעְתָּ אֶת־שִׂמְלוֹתֶיךָ עָלֶיךָ לְעֵת שַׂחְקְךָ – הַעַל־זֹאת יִקְרְאוּ לְךָ בֵּן לֹא־יֵדַע תַּרְבּוּת?

הַבּוּז לָהֶם מָה הַשֵּׁם אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לְבֹקֶר סְתָו לְעֵת שַׂחֲקוֹ מִבֵּינוֹת לְקִרְעֵי עָבָיו?

אַל־נָא תָשִׂים לֵב, בְּנִי, לַאֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ.

כּוֹתְבִים הֵם מְגִלָּה אֲרֻכָּה לְכָל־פְּשָׁעֶיךָ.

הִנֵּה כָּל־אִישׁ יוֹדֵעַ עַד־מָה אַתָּה אֹהֵב מַמְתַּקִים – הַעַל־זֹאת יִקְרְאוּ לְךָ מְלַקֵּק וּמִתְאַוֶּה?

הַבּוּז לָהֶם מָה אֵפוֹא הַשֵּׁם אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לָנוּ גַם־אֲנָחְנוּ עַל־דְּבַר אֲשֶׁר אֹהֲבִים אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ?