אִמְרוּ עָלָיו כְּכָל־הָעוֹלֶה עַל־רוּחֲכֶם, אֲבָל אָנֹכִי הִיא הַיּוֹדַעַת אֶת־חֲטָאֵי בְנִי.
לֹא אֲהַבְתִּיו יַעַן־כִּי טוֹב הוּא, כִּי־אִםיַעַן־אֲשֶׁר הוּא בְנִי הַקָּטֹן.
אֵיךְ תִּמְצְאוּ לָדַעַת מַה־נֶחְמָד הוּא לִרְגָעִים, אֵם מִתְאַמְּצִים אַתֶּם לִשְׁקוֹל תָּמִיד בְּמֹאזְנַיִם אֶת־צִדְקוֹתָיו לְעֻמַּת חַטֹּאתָיו?
הֵן בְּעָנְשִׁי אוֹתוֹ – וְהָיָה לִי גַּם בָּזֶה לְחֵלֶק נִשְׁמָתִי.
הֵן אִם מֵעִמִּי הִיא נְסִבָּה בְשֶׁפֶךְ דִּמְעוֹתָיו – וְבָכָה גַם־לִבִּי עִמּוֹ.
רַק לִי לְבַדִי הַצְּדָקָה לְהוֹכִיחַ וְלַעֲנוֹשׁ – כִּי רַק זֶה אֲשֶׁר יֶאֱהַב, לוֹ הַצְּדָקָה לְיַסֵּר.