יוֹם־יוֹם אֲשַׁלַּח הַמַּיְמָה אֶת־אֳנִיוֹתַי הַקְּטַנּוֹת הָעֲשׂוּיוֹת נְיָר וְאֶתֵּן אוֹתָן אַחַת אַחַר הָאַחַת לָצוּף מִזֶּה וָהָלְאָה עִם־מוֹרַד הַזֶּרֶם הַזֹרֵם.
בְּאוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּשְׁחוֹרִים אֶכְתּוֹב עֲלֵיהֶן אֶת־שְׁמִי וְאֶת־שֵׁם הַכְּפָר אֲשֶׁר אֲנִי יוֹשֵׁב בּוֹ.
וְזֹאת תִּקְוָתִי כִּי אִישׁ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה יִמְצָא אוֹתָן וְיַדַע מִי אֲנִי.
אַעֲמִיס עַל־אֳנִיוֹתַי הַקְּטַנּוֹת פִּרְחֵי שִׁיאוּלִי מִפִּרְחֵי גַנֵּנוּ, וְנַפְשִׁי תְקַוֶּה כִּי הַפְּרָחִים הָאֵלֶה אֲשֶׁר בְּמִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹאוּ בְשָׁלוֹם אֶל־אֶרֶץ אֲשֶׁר עִם־הַלָּיְלָה.
אֲשַׁלַּח אֶת־אֳנִיוֹתַי הָעֲשׂוּיוֹת נְיָר מִלְּפָנַי וַאֲנִי מַבִּיט הַשָּׁמַיְמָה וְרֹאֶה וְהִנֵּה הֶעָבִים הַקְּטַנִּים פֹּרְשִׂים מִפְרָשִׂים לְבָנִים נְפוּחֵי רוּחַ.
לֹא יָדַעְתִּי מִי בַשָּׁמַיִם מִן־הַחֲבֵרִים אֲשֶׁר לִי לְשַׁעֲשֻעִים שָׁלַח לִי אֶת־אֵלֶּה אָרְצָה עַל־כַּנְפֵי רוּחַ לְהִתְחָרוֹת עִם־אֳנִיוֹתַי!
וּבְבֹא הַלַּיְלָה אֶחְבּוֹשׁ פָּנַי בִּזְרוֹעוֹתַי וַאֲנִי חוֹלֵם כִּי־אֳנִיּוֹת הַנְּיָר אֲשֶׁר־לִי חֹתְרוֹת הָלוֹךְ וְחָתֹר אֶל־מוּל הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר עִם־חֲצוֹת הַלָּיְלָה.
אַיְלוֹת הַשֵּׁנָה שָׁטוֹת בָּהֶן וְהַמַּשָּׂא אֲשֶׁר הֵן מוֹבִילוֹת הֵם סַלֵּיהֶן הַמְּלֵאִים חֲלוֹמוֹת.