דַּמִּי־נָא בְּנַפְשֵׁךְ, אִמִּי, כִּי אֶת נִשְׁאֶרֶת לָשֶׁבֶת בָּיִת וַאֲנִי קָם לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת נָכְרִיּוֹת.

דַּמִּי־נָא בְנַפְשֵׁךְ, כִּי סִירָתִי נְכוֹנָה בַמּוֹרָד וְהִיא עֲמוּסָה וּמְלֵאָה.

וְעַתָּה, אִמִּי, בִינִי־נָא הֵיטֵב בַּדָּבָר בְּטֶרֶם תַּעֲנִי וְהַגִּידִי לִי מָה עָלַי לְהָבִיא לָךְ בְּשׁוּבִי?

אִמִּי, הַחֲפֵצָה אַתְּ בִּצְרוֹרוֹת צְרוֹרוֹת זָהָב?

הִנֵּה שָׁם עַל־גְּדוֹת נַהֲרוֹת הַזָּהָב מְלֵאִים הַשָּׂדוֹת קְצִיר זָהָב.

וּבְצִלְלֵי נְתִיבוֹת הַיַּעַר נוֹטְפִים פִּרְחֵי הַשַּׁמְפָּה זָהָב עֲלֵי אֹרַח.

אֶת־כָּל־אֵלֶּה, אֶת־כָּל־אֵלֶּה אֲלַקֵּט לְמַעֲנֵךְ בְּמֵאוֹת מֵאוֹת סַלִּים.

אִמִּי, הֲתַחְפְּצִי בִּפְנִינִים אֲשֶׁר גָּדְלָן כְּנִטְפֵי הַגֶּשֶׁם בַּסְתָו? כִּי־עַתָּה אֶעֱבְּרָה־לִי עַד־אִי הַפְּנִינִים.

שֵׁם תִּרְעַדְנָה הַפְּנִינִים לְאוֹר בֹּקֶר מַשְׁכִּים עַל־פְּנֵי פִרְחֵי הַנָּוֹת וְהַפְּנִינִים תִּשְׁתַּפֵּכְנָה עַל־פְּנֵי הַדֶּשֶׁא, וְהַפְּנִינִים תִּטּוֹפְנָה עַל־פְּנֵי הַחוֹל בִּרְבִיבֵי גַלֵי הַיָּם הַשּׁוֹבָבִים.

וּלְאָחִי אָבִיא צֶמֶד סוּסִים אֲשֶׁר כְּנָפַיִם לָהֶם לָעוּף בָּהֶן הַשָּׁמַיְמָה.

וּלְאָבִי אָבִיא עֵט־קֶסֶם אֲשֶׁר יִכְתּוֹב אֶת־הַדְּבָרִים מֵאֵלָיו וְהוּא לֹא־יֵדָע.

וְלָךְ, אִמִּי, שׂוּמָה עָלַי לְהָבִיא אֶת־הָאַרְגָּז וְאֶת־הָאֶבֶן הַיְקָרָה אֲשֶׁר עֶרְכָּה כְּעֵרֶךְ הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר לְשִׁבְעָה מְלָכִים.