לוֹ הָיִיתִי, אֵם־חֲמֻדוֹת, רַק כֶּלֶב קָטָן, וְלֹא הָיִיתִי בְנֵךְ הַקָּטָן, הֶאָמֹר אָמַרְתְּ אֵלַי “לֹא”, לוּ נַסִּיתִי לֶאֱכוֹל עִמָּךְ מִן־הַקְּעָרָה הָאֶחָת?
הַאִם הָנֵס הַנִיסוֹת אוֹתִי וְאָמַרְתְּ אֵלַי: “הֵעָלֵה מִזֶּה, אַתָּה כֶלֶב קָטָן וְנִמְאַס”?
כִּי־עַתָּה גְשִׁי הָלְאָה, אִמִּי, גְּשִׁי! לֹא אוֹסִיף עוֹד לָנֶצַח לְקָרְבָה אֵלָיִךְ בְּקָרְאֵךְ לִי וְלֹא אֶתְנֵךְ עוֹד לָנֶצַח לְהַטְרִיפֵנִי אֶת־מַאֲכַל יוֹמִי.
לוּ הָיִיתִי, אֵם חֲמֻדוֹת, רַק תֻּכִּי קָטָן וְיָרֹק, וְלֹא הָיִיתִי בְּנֵךְ הַקָּטָן, הֶאָסֹר אֲסַרְתִּנִי אֵלַיִךְ בְּכֶבֶל מִיִּרְאָה פֶּן אָעוּף מִזֶּה וְהָלְאָה?
הַאִם הַזְהֵר הִזְהַרְתְּ אוֹתִי בְּאֶצְבָּעֵךְ וְאָמַרְתְּ אֵלַי: “מָה רַע לֵב הַצִּפּוֹר הַפּוֹחֵז הַזֶּה! הֵן מְכַרְסֵם הוּא אֶת־טַבְּעוֹת כְּבָלָיו יוֹם וָלָיְלָה”?
כִּי־עַתָּה גְשִׁי הָלְאָה, אִמִּי, גְשִׁי! אֶבְרַח־לִי הַיַּעְרָה, כִּי לֹא אֶחְפּוֹץ כִּי תּוֹסִיפִי לָקַחַת אוֹתִי אֶל־בֵּין זְרוֹעוֹתָיִךְ.