לָמָּה תֵשְׁבִי פֹּה עַל־הֶעָפָר מַחֲרִישָׁה וְגַלְמוּדָה? הֲלֹא תַגִּידִי־לִי, אֵם־חֲמֻדוֹת!

הַגֶּשֶׁם יִפְרוֹץ הַבַּיְתָה בְּעַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ וְשָׁטַף אוֹתָךְ בְּמַיִם כֻּלֵךְ וְאַתְּ לֹא תָשִׂימִי לֵב.

הֲתִשְׁמְעִי אֶת־קוֹל הַגּוֹנְג בְּצַלְצְלוֹ אַרְבַּע? – הִנֵּה מוֹעֵד לְאָחִי לָשׁוּב הַבַּיְתָה מִבֵּית־הַסֵּפֶר.

מָה־זֶה נַעֲשָׂה לָךְ, כִּי כָכָה שֻׁנּוּ פָּנָיִךְ?

הָאִגֶּרֶת לֹא בָאָה לָךְ הַיּוֹם מֵעִם־אָבִי?

רָאִיתִי אֶת־נֹשֵׂא הָאִגְּרוֹת וְהוּא מֵבִיא אִגְּרוֹת בְּשַׂקּוֹ כִּמְעַט לְכָל אִישׁ מִן־הָעִיר.

רַק אֶת־אִגְּרוֹת אָבִי יַטְמִין עִמּוֹ לִקְרֹא בָהֶן הוּא לְבַדוֹ. יָדַעְתִּי נָכוֹן כִּנְכוֹן הַיּוֹם כִּי רַק אִישׁ צַר וָרָע נֹשֵׂא הָאִגְּרוֹת הַזֶּה.

אֲבָל אַל־נָא לָךְ לְמָרֵר נַּפְשֵׁךְ עַל־כָּל־זֹאת, אֵם־חֲמֻדוֹת.

הִנֵּה מָחָר יוֹם שׁוּק וָמֶכֶר בַּכְּפָר הַקָּרוֹב. צַוִּי־נָא אֶת־שִׁפְחָתֵךְ וְקָנְתָה שָׁמָּה עֵטִים וּנְיָר.

אָנֹכִי בְעֶצֶם יָדַי אֶכְתּוֹב לָךְ אֶת־כָּל אִגְרוֹת אָבִי, לֹא תִמְצְאִי בָּהֶן אַף מִשְׁגֶּה אֶחָד.

אֶכְתּוֹב אוֹתָן מֵאָלֶ“ף וְעַד כָּ”ף.

אֲבָל מַדוּעַ־זֶה תִשְׂחֲקִי־לִי, אִמִּי?

הַאִם לֹא תַּאֲמִינִי־לִי כִּי יָדַעְתִּי לִכְתּוֹב כְּתָב טוֹב כְּכָל־אֲשֶׁר יִכְתּוֹב אָבִי?

אֲבָל הֲלֹא אֲשַׂרְטֵט־לִי אֶת־נְיָרִי הֵיטֵב וְאֶכְתּוֹב אֶת־כָּל הָאוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּבְרוּרִים.

וּבְהַשְׁלִימִי אֶת־אִגַּרְתִּי הֲתַחְשְׁבִי כִּי אִוָּאֵל כְּאֵבִי וְאַשְׁלִיךְ אוֹתָהּ אֶל־הַשַּׂק אֲשֶׁר לְנֹשֵׂא הָאִגְּרוֹת הָאַכְזָרִי?

אָנֹכִי אָנֹכִי בְּעֶצֶם יָדִי אֲבִיאֶנָּה לָךְ מְהֵרָה וְאֶעֱזוֹר עִמָּךְ לִקְרֹא אֶת־כְּתָבִי בְּכָל־אִגֶּרֶת וְאִגֶּרֶת.

יָדַעְתִּי הֵיטֵב כִּי־אֵין עִם־לֵב נֹשֵׂא הָאִגְּרוֹת לָתֶת־לְךָ אֶת־הָאִגְּרוֹת אֲשֶׁר חֲמֻדוֹת הֵן בֶּאֱמֶת.