הוֹ, הַיַּסְמִין הַזֶּה, הַיַּסְמִין הַלָּבָן הַזֶּה!

וַאֲנִי אֶזְכְּרָה אֶת־הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְעֵת מַלְּאִי אֶת־יָדִי בַּיַּסְמִין הַזֶּה, בַּיַּסְמִין הַלָּבָן הַזֶּה!

אָהַבְתִּי אֶת־אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאֲדָמָה הָרַעֲנָנָה.

הִקְשַׁבְתִּי לַקּוֹל הַשּׁוֹטֵף הָעֹלֶה מַהֲמִית הַנַּחַל מִבַּעַד לְקַדְרוּת חֲצוֹת־הַלָּיְלָה.

שִׁמְשׁוֹת סְתָו לְמוֹעֵד בּוֹאָן נִטָּיוּ עָלַי עַל־נְתִיבוֹת נֶעְקָשׁוֹת בְּעַרְבוֹת צִיָּה נֶעֱזָבָה וְהָיוּ כְּכַלָּה בַהֲסִירָה אֶת־צְעִיפָהּ לִקְרַאת דּוֹדָהּ.

וּבְכָל־אֵלֶּה עוֹד מָתוֹק לִי זִכְרוֹן הַיַּסְמִין הָרִאשׁוֹן וְהַלָּבָן אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיו בְּכַפִּי בְּעוֹדֶנִי יֶלֶד.

וְיֵשׁ גַּם כִּי־בָאוּ לִי יְמֵי שָׂשׂוֹן בְּחַיַּי וַאֲנִי הִתְהוֹלַלְתִּי עִם־הוֹלְלִים בְּלֵילוֹת חַג.

וְיֵשׁ כִּי לִבְקָרִים בִּימֵי גֶּשֶׁם קוֹדְרִים הָגִיתִי לִי מִלִּבִּי גַם שִׁיר רֵיק.

וְיֵשׁ כִּי שָׂמְתִּי עַל־עָרְפִּי גַּם אֶת־עֲטֶרֶת־הַפְּרָחִים עֲטֶרֶת־עֶרֶב, עֲשׂוּיַת פִּרְחֵי בַקּוּלָס, אֲשֶׁר עִטְרָה לִי יַד הָאַהֲבָה.

וּבְכָל־אֵלֶּה עוֹד מָתוֹק לִבִּי בְקִרְבִּי מִזִּכְרוֹן הַיַּסְמִין הָרִאשׁוֹן וְהָרַעֲנָן אֲשֶׁר מִלֵּאתִי בּוֹ כַפִּי בְּעוֹדֶנִי יֶלֶד.