רקע
אהרן אמיר
פגישת חוצבים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: כרמל; תשס"א 2001

עַקְל, שֶׁשָּׂרַד, נוֹלַד בִּנְקֹף עָשׂוֹר רִאשׁוֹן לַמֵּאָה שֶׁלָּנוּ,

וּבֶן שְׁתַּיִם-וְשִׁבְעִים הָיָה כַּאֲשֶׁר נִפְגַּשְׁנוּ בְּבֵירוּת, בְּאַשְׁרָפִיֶּה,

בְּשִׁלְהֵי יוּנִי לִשְׁנַת הַשְּׁמוֹנִים-וּשְׁתַּיִם, הַזְּכוּרָה כָּל-כָּךְ.

הוּא נִמְנָה עִם אוֹתָם אִישִׁים לְבָנוֹנִים-נוֹצְרִים שֶׁרִאְיֵן

אֵהוּד יַעֲרִי לְתָכְנִית “יוֹמַן הַשָּׁבוּעַ” שֶׁל הַטֶּלֶבִיזְיָה הַיִּשְׂרְאֵלִית

בְּתֹם שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן אוֹ שֵׁנִי לְמִבְצַע “שְׁלוֹם הַגָּלִיל”

(אָז עוֹד לֹא יָדַע שֶׁיִּקְרָא לוֹ בְּשֵׁם “מִלְחֶמֶת-שׁוֹלָל”).

כַּאֲשֶׁר בְּעִקְּבוֹת רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו הִגִּיעַ לִבְעַבְּדָא, וּמִשָּׁם

לְאַשְׁרָפִיֶּה. בְּאֶמְצָעוּתוֹ, מִכָּל מָקוֹם, מָסַר לִי סָעִיד עַקְל

דְּרִישַׁת-שָׁלוֹם, עִם כַּמָּה קָבְצֵי-שִׁירָה מִשֶּׁלּוֹ, עֲטוּרֵי

הַקְדָּשׁוֹת נִמְלָצוֹת. “הוּא מִין צֵרוּף”, כָּךְ אֵהוּד,

נִפְעָם, בַּטֶּלֶפוֹן מִירוּשָׁלַיִם, “שֶׁל רָטוֹשׁ וְאוּרִי-צְבִי גְּרִינְבֶּרֶג!”

(שָׁנָה-וּמַשֶּׁהוּ לִפְנֵי כֵן הֵשִׁיב רָטוֹשׁ אֶת רוּחוֹ

וְהוּא בֶּן שְׁתַּיִם-וְשִׁבְעִים. וְאִלּוּ אוּרִי-צְבִי…)

מִפִּי אַנְשֵׁי-בֵּינַיִם לְבָנוֹנִים שָׁמַע עָלַי עַקְל,

שָׁנִים אֲחָדוֹת קֹדֶם. הַלָּלוּ דָּאֲגוּ גַּם לְהַמְצִיא לִי,

מֵעֵת לְעֵת, קְצָת מִיצִירֵי רוּחוֹ. זֶה עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים

הָיָה נִמְנֶה עִם בְּחִירֵי הַשִּׁירָה בַּלָּשׁוֹן הָעַרְבִית.

לוּ אַךְ וִתֵּר עַל עֶמְדוֹתָיו, כִּי עַתָּה הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ

רוֹזְנֵי הַשִּׁירָה הָעַרְבִית וְרוֹדָנֵיהֶם וֶהֱרִימוּהוּ

עַל נֵס. אֶלָּא שֶׁכָּפַר בְּעִקָּרִים, וְעָמַד בְּמִרְיוֹ.

לְאַחַר שֶׁהִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בְּעַרְבִית פִּיּוּטִית, וְגַם בְּצָרְפָתִית,

עָבַר לַנִּיב הַלְּבָנוֹנִי-הָעַרְבִי, לְבַצְּרוֹ כְּבִטּוּי לַמּוֹלֶדֶת

וּלְבָנֶיהָ, אַף דָּבַק בַּעֲבָרָהּ הַ“פֶנִיקִי”, הַכְּנַעֲנִי,

הַטְּרוּם-עַרְבִי. וְאַף בָּזֶה לֹא אָמַר דַּי

וְעָמַל לְהַתְאִים כְּתִיב רוֹמִי לְאוֹתוֹ נִיב מְקוֹמִי, בַּדְלָנִי.

מִשֶּׁהֵחֵל הַבָּלָגָן בְּאַרְצוֹ, בְּשִׁבְעִים-וְחָמֵשׁ, נִסָּה לְהוֹצִיא

עִתּוֹן יוֹמִי בְּרוּחוֹ, אֶלָּא שֶׁעַד-מְהֵרָה קָמוּ חֲזָקִים מִמֶּנּוּ לְחָסְמוֹ.

לֹא אָמַר נוֹאָשׁ וְיָסַד שָׁבוּעוֹן בְּשֵׁם “מֶלְקַרְת” –

כְּשֵׁם אֵל וּמֶלֶךְ וְגִבּוֹר בַּמִּיתוֹס הַקַּדְמוֹן –

שֶׁכְּתָבוֹ עַרְבִי וּמִקְרָאוֹ לְבָנוֹנִי, וּבוֹ טוּר אֶחָד

מֻקְצֶה דֶּרֶךְ קֶבַע לְהִתְבַּטְאוּת לְבָנוֹנִית בִּכְתָב רוֹמִי;

דֶּרֶךְ קֶבַע גַּם נִדְפְּסוּ בּוֹ פִּרְקֵי מִיתוֹלוֹגְיָה

שֶׁל כְּנַעַן הַקְּדוּמָה, מֵעֲלִילוֹת אֱלֹהֶיהָ, בְּעָלִים וְעַשְׁתָּרוֹת,

וְעִקָּרָם פְּרִי שַׁקְדָּנוּתָהּ שֶׁל מְשׁוֹרֶרֶת, מַאי לְבֵית מֹר.

כָּאָמוּר בִּכְתֹבֶת הַשִּׁלּוֹחַ, נִפְגַּשְׁנוּ בַּנִּקְבָּה

כְּחוֹצְבִים מִשְּׁנֵי עֲבָרֶיהָ.


המלצות קוראים
תגיות