זְמַן לֹא רַב קֹדֶם לְאוֹתָהּ פְּגִישַׁת-חוֹצְבִים
הִתְפַּתָּה סָעִיד עַקְל לְלַיְלָה, אַחַת מַעֲרִיצוֹתָיו, מְשׁוֹרֶרֶת
דְּרוּזִית מִן הַשּׁוּף, מִבֵּית גֻ’מְבְּלַט דַּוְקָה, צְעִירָה
מִמֶּנּוּ בְּעַשְׂרוֹת-שָׁנִים. (מַה מּוּזָר הַדָּבָר:
מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה אֵרַע גַּם לְיוֹנָתָן רָטוֹשׁ, לֹא כֵן?)
הָיָה זֶה בְּאַחַד רִגְעֵי-הָרֹגַע בַּאֲסוֹנָהּ הַמִּתְמַשֵּׁךְ
שֶׁל לְבָנוֹן, וְהַ Le Monde רָאָה בַּזִּוּוּג אוֹת לַבָּאוֹת…
הֵם נִשְּׂאוּ בִּכְנֵסִיָּה כָּלְשֶׁהִי, לְמוֹרַת-רוּחָם שֶׁל רַבִּים,
“מִצַּד הַכַּלָּה” כְּ “מִצַּד הֶחָתָן”, וְכַאֲשֶׁר פָּגַשְׁתִּי בּוֹ
כְּבָר הָיָה שָׁרוּי בְּלֹא לַיְלָה, שֶׁבְּעַד נִסְיוֹנָהּ לָבוּז
לְשִׁקּוּלִים שׁוֹשַׁלְתִּיִּים וְאִסּוּרִים עֲדָתִיִּים שִׁלְּמָה בְּחַיֶּיהָ.
אַךְ כְּדַרְכָּם שֶׁל אַנְשֵׁי-חָזוֹן פּוֹרְצֵי-דֶּרֶךְ,
הָיָה עַקְל מִתְעַלֵּם מִבְּשָׂרוֹ; אוּלַי גַּם מִבְּשַׂר זוּלָתוֹ.
בְּשִׂיחוֹתֵינוּ, שֶׁתָּכְפוּ וְהָלְכוּ, הָיָה כַּאֲחוּז אֵשׁ פְּנִימִית:
בְּהוֹפָעָתָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת לְבָנוֹן תָּלָה
מַשְׁמָעוּת מְשַׁחְרֶרֶת; דִּמָּה לָחוּשׁ אֶת עֹצֶם הַצָּפוּן
בִּשְׁבִירַת הַמְּחִצּוֹת, וְחָזָה בְּרִית קְרוֹבָה לָקוּם בֵּין
אַרְצוֹ לְאַרְצִי, מְבַשֶּׂרֶת תְּמוּרָה מֻפְלֶגֶת לָאֵזוֹר כֻּלּוֹ.
בָּזֹאת לֹא נִפְלָה מֵרַבִּים מִבְּנֵי-אַרְצוֹ, וְלֹא רַק
נוֹצְרִים שֶׁבָּהֶם, אֲשֶׁר בִּתְחוּשַׁת-בֶּטֶן, פְּרִי נִסְיוֹן-דּוֹרוֹת,
הֵיטִיבוּ אוּלַי יוֹתֵר מִכָּל יִשְׂרְאֵלִי לֶאֱמֹד אֶת מִשְׁקַל
יָזְמָתָהּ הַצְּבָאִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּפָרְצָהּ אֶל שִׁטְחֵי לְבָנוֹן.
דְּבָרִים בְּאוֹתָהּ רוּחַ שָׁמַעְנוּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְבוֹאֵנוּ
בֵּירוּתָהּ, כְּשֶׁעָלִינוּ לִנְוֵה-הָהָר הֶהָדוּר שֶׁל שַׁרְל מַאלֵךְּ
* * *
פִּילוֹסוֹף-מְדִינַאי, נְצִיג בָּאוּ"ם וְשַׂר-חוּץ לְשֶׁעָבַר –
שֶׁקִּדֵּם אֶת פָּנֵינוּ בְּהַצְהָרָה שְׁקוּלָה וּמְנֻמֶּקֶת הֵיטֵב:
“בְּיָמִים אֵלֶּה מַפַּת הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן נִכְתֶּבֶת מֵחָדָשׁ”.
בְּרוּחַ דּוֹמָה שָׁטַח דְּבָרָיו לְיָמִים שַׁגְרִיר-לְשֶׁעָבַר,
מֻסְלְמִי-סֻנִּי מִשּׁוֹעֵי בֵּירוּת הַיְשָׁנָה, מִמִּשְׁפַּחַת אַחַד
“הָאָבוֹת הַמְיַסְּדִים” שֶׁל לְבָנוֹן הַחֲדָשָׁה, שֶׁאַף לְאַחַר
הַמַּפֹּלֶת לֹא חָדַל מִלְּחַזֵּר אַחֲרֵינוּ, בַּאֲשֶׁר "בִּטָּחוֹן לְבָנוֹן
וּבִטָּחוֹן יִשְׂרָאֵל אֶחָד הֵם". גַּם אוֹתוֹ פָּעִיל דְּרוּזִי מְמֻלָּח מִן הַשּׁוּף
לֹא רָאָה סִכּוּי לְקִיּוּמָהּ שֶׁל דֶּמוֹקְרַטְיָה לְבָנוֹנִית אֶלָּא
אַחַר עֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁל סִימְבְּיוֹזָה נִמְרֶצֶת עִם יִשְׂרָאֵל;
וּבֻרְגָּנִים נְאוֹרִים מִנַּבָּטִיֶּה הַשִּׁיעִית הִסִּיקוּ נְכוֹחָה כִּי
שָׁלוֹם וּבִטָּחוֹן יִמְצְאוּ רַק אִם נִהְיֶה לָהֶם אֲנַחְנוּ לְמָעוֹז;
וְזָכוּר לְטוֹב אַף מַשְׂכִּיל אֶחָד שִׁיעִי שֶׁהִגִּיעָנוּ מִבַּעַלְבֵּךְּ –
מִרְמַס-רַגְלֵיהֶם שֶׁל ח’וּמֵינִי וּמוּסַאוִי וְתוֹפְסֵי-קְלַשְׁנִיקוֹב
אוֹכְלֵי-לַחְמָם – חָרֵד וְנִזְהָר, אַךְ אוֹמֵר הִזְדַּהוּת וֶאֱמוּנָה.