מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שירי בת-ציון

מאת: מיכה יוסף לבנזון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שִׁירֵי בַּת-צִיּוֹן / מיכה יוסף לבנזון

המה ששה שירים יסודותם בקודש

שירו לנו משירי ציון (תהלים קל"ז)

הקדמה

ידידי הקורא!

אל נא יחר אפך בי אם אחרי הגישי לפניך זה לא כביר העתקת שיר מאחד המשוררים הגדולים בארץ וורגיל, אשר קראתיו בשם “הריסות טרויה” מלאתי לבי להגיש לפניך עתה את פועל ידי ששה שירי בת ציון אשר שרתי בעיר תהלת כל הארץ ברלין, כי אם לא גם המה שירי המשוררים הקדמונים הנשגבים למאד, הנה שירי בת ציון שירי בת עמך תחזינה פה עיניך, כי מה לי ולך אל ארץ צור וטרויה ארצות נערצות ולאומים עצומים אשר היו עתה כלא היו, ומה גם לנו ולאלהי הנכר אשר היו להם אז, אשר עתה כבר נעו נפלו כולם ויאבדו בתהו. הנה בת ציון בת עמנו עומדת עוד על יד הריסות ארצות קדם האלה, הנה עליה לבדה שב אחור צר חרב הזמן (בטן וקבר לכל היקום) וברזל מגלו קהה ופנים קלקל. כי אלהים חי לעולם ולשמו מקטר מוגש מאפסי תבל על קציה. לכן, ידידי הקורא, אשר עמך עמי ואלהיך אלהי, קומה נא ולכה עתה עמדי כי על כנפי שירי אל אדמת קודש אשאך היום (ואם גם בעלוה אדונים זולתנו הנה אך לנו היא כי בנהרי נחלי דם ודמע קנינו לנו את עפרות קדשה), שם מחזות שדי אראך מרמאות אלהים, מלך ביפיו, נביא בקדשו, חכם בחכמתו, גבור בגבורתו, ולוי בשירתו, גם מוצאי ערב ובקר על הררי ירושלים תחזינה עיניך, שם לקול מימי הירדן המפכים עוד לגדות אדמת קדש; לקול המית ארזי הלבנון אשר יניעו עוד ראשם על משבתי ציון, שם תסלח לקול המשורר קול מארץ יצפצף אשר קול מליו נחבאו בין קולות שדי אלה, ואולי תאצל לי גם ברכה כי שמתי לנכח פניך זכרוני קדש, זכרון ימי קדומים, שחרות ימי בת עמנו, ואז אם תיטיב פניך אל שירי אלה הנני נכון לתת לפניך את יתר שירי בת ציון אשר עודם אתי בכתובים.

ובטרם אצא את פני ההקדמה אשיב תודה וברכה קבל עם אל האיתנים מוסדי ארץ, הלא הם הרב החכם הגדול החוקר הנשגב ומהיר-צדק מו“ה יום טוב ליפמאן צונץ אשר יעצני אמונה בכתב, אחרי הגישי לפניו את ספרי הריסות טרויה, לעזוב שירי בת אל נכר ולשיר שירי בת ציון ובקולו שמעתי לחבר השירים האלה; וביחוד הרב החכם הגדול חוקר ומשורר נשגב, בר לבב וטהר רוח מאין כמוהו מו”ה שמואל דוד לוצאטו אשר היה כאב לי במכתביו היקרים לי להורותי את הדרך אלך בה במישרים במלאכת מעשה השירים.

המחבר

מיכה יוסף לבנזון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מיכה יוסף לבנזון
יצירה בהפתעה
רקע

בינו לבינו

מאת יוסף חיים ברנר (פרוזה)

פירושה של “אדרבא” זו היה לאמור: כל זמן שהיתה איזו אחיזה, עוד נדחה אותו הדבר מאליו, מיום ליום ומפרק לפרק; עכשיו, כשנפסק ההמשך הארוך וה“בֶּזסמיסליני” (קיטין ידע רק רוסית) על-ידי כוח מן הצד, הרי טוב מאד, הרי הגיעה השעה, הרי אדרבא ואדרבא…

ה“דבר”, בעצם, הוחלט אצלו כבר, עוד אשתקד, כמדומה, מיד אחר המעשה בדומה-לזה של רעו הגבוה, השחור, היחידי… וכבר אז התחיל הוא, קיטין – הנמוך, הצהבהב ואוהב-החברה – לדבר על אודות מכר פלוני ומכר אלמוני, ש“הם עוד יחיו מאה שנה”… כלומר: הני אינשי הנם מסוג של ילדי החיים, בעוד שיש אנשים הבטוחים במותם, וגומר… אלא שאז לא עברו חדשים מועטים, והוא נדחף על-ידי איזה כוח דוחה – ושוב “בּזסמיסליני” – אל אחת מבירות אירופה, כשהוא צופה ומקווה בשביל עצמו בעמקי לבבו לאיזה מאורע חדש, חשוב, נסיי… ומדבר בפיו על אותם האנשים, “שיחיו עוד מאה שנה”, בעוד שחשבון-נפשו הוא ברור…

ומכיון שחשבון-נפש זה היה ברור, הלך רפיון-גופו ורפיון-תכונתו הלוך והתחזק. בשרו העלה צרעת מרישול בחילוף-לבנים, גם הדגים-המלוחים שהיה החנוני נותן לו לארוחתו בבוקר ובערב היו לא מן המבריאים ביותר… ובעלת מעונו התחילה מספרת לשכנותיה פלאי פלאים על דיירה המשונה, כשהיא מוכיחה להם בעליל, שלית דין בר-נש לגמרי וכי לכניסת אותה הבתולה הבלה אליו, אף על פי שהיא עצמה, בעלת-הבית, אסרה עליו זאת, הנה על צד האמת, אין מה לחשוש.

ברם, אף על פי כן, כל זמן שהתנהג הכל כשורה, היו הימים חולפים, הימים והלילות, וכל דבר לא אירע. כל דבר. בעלת-הבית לא מצאה מעולם את הדלת סגורה מבפנים כל היום ולבה לא נקף ולעזרה לא קראה, והוא לא נמצא מעולם מוטל על המיטה, כשאותה הצלוחית ניצבת על השולחן ריקה…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.