מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שִׁירֵי בַּת-צִיּוֹן

מאת: מיכה יוסף לבנזון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

המה ששה שירים יסודותם בקודש

שירו לנו משירי ציון

(תהלים קל"ז)

הקדמה

ידידי הקורא!

אל נא יחר אפך בי אם אחרי הגישי לפניך זה לא כביר העתקת שיר מאחד המשוררים הגדולים בארץ וורגיל, אשר קראתיו בשם “הריסות טרויה” מלאתי לבי להגיש לפניך עתה את פועל ידי ששה שירי בת ציון אשר שרתי בעיר תהלת כל הארץ ברלין, כי אם לא גם המה שירי המשוררים הקדמונים הנשגבים למאד, הנה שירי בת ציון שירי בת עמך תחזינה פה עיניך, כי מה לי ולך אל ארץ צור וטרויה ארצות נערצות ולאומים עצומים אשר היו עתה כלא היו, ומה גם לנו ולאלהי הנכר אשר היו להם אז, אשר עתה כבר נעו נפלו כולם ויאבדו בתהו. הנה בת ציון בת עמנו עומדת עוד על יד הריסות ארצות קדם האלה, הנה עליה לבדה שב אחור צר חרב הזמן (בטן וקבר לכל היקום) וברזל מגלו קהה ופנים קלקל. כי אלהים חי לעולם ולשמו מקטר מוגש מאפסי תבל על קציה. לכן, ידידי הקורא, אשר עמך עמי ואלהיך אלהי, קומה נא ולכה עתה עמדי כי על כנפי שירי אל אדמת קודש אשאך היום (ואם גם בעלוה אדונים זולתנו הנה אך לנו היא כי בנהרי נחלי דם ודמע קנינו לנו את עפרות קדשה), שם מחזות שדי אראך מרמאות אלהים, מלך ביפיו, נביא בקדשו, חכם בחכמתו, גבור בגבורתו, ולוי בשירתו, גם מוצאי ערב ובקר על הררי ירושלים תחזינה עיניך, שם לקול מימי הירדן המפכים עוד לגדות אדמת קדש; לקול המית ארזי הלבנון אשר יניעו עוד ראשם על משבתי ציון, שם תסלח לקול המשורר קול מארץ יצפצף אשר קול מליו נחבאו בין קולות שדי אלה, ואולי תאצל לי גם ברכה כי שמתי לנכח פניך זכרוני קדש, זכרון ימי קדומים, שחרות ימי בת עמנו, ואז אם תיטיב פניך אל שירי אלה הנני נכון לתת לפניך את יתר שירי בת ציון אשר עודם אתי בכתובים.

ובטרם אצא את פני ההקדמה אשיב תודה וברכה קבל עם אל האיתנים מוסדי ארץ, הלא הם הרב החכם הגדול החוקר הנשגב ומהיר-צדק מו“ה יום טוב ליפמאן צונץ אשר יעצני אמונה בכתב, אחרי הגישי לפניו את ספרי הריסות טרויה, לעזוב שירי בת אל נכר ולשיר שירי בת ציון ובקולו שמעתי לחבר השירים האלה; וביחוד הרב החכם הגדול חוקר ומשורר נשגב, בר לבב וטהר רוח מאין כמוהו מו”ה שמואל דוד לוצאטו אשר היה כאב לי במכתביו היקרים לי להורותי את הדרך אלך בה במישרים במלאכת מעשה השירים.


המחבר
מיכה יוסף לבנזון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מיכה יוסף לבנזון
יצירה בהפתעה
רקע

ר' בָּרוּךְ אֵידֶלְמַן

מאת חיים נחמן ביאליק (פרוזה)

קטעי פרוזה מן העיזבון

קטע א'

משנכנס האברך ברוך אחרי נשואיו לאכול מזונות בבית חותנו ר' יעקב משה הזקן – הכל הרגישו, שנכנס עמו מין ריח דק ומעודן של “גבירות” לתוך הבית.

אמת, אף ר' יעקב משה הזקן עשיר הוא בלי עין הרע, ועם זה תלמיד חכם וירא שמים הוא, מתרחק מן העסקים ועובד את ה' כל ימיו – אבל מעמד ביתו ומנהגיו כמנהג בעל הבית פשוט בדורות הראשונים: בית פשוט, כלים פשוטים, מאכלים פשוטים, מנהגים פשוטים – הכל פשוט בתכלית הפשטות.

חדרי הבית, למשל, אף-על-פי שתשמיש מיוחד לכל אחד – בעצם אין ביניהם ולא כלום. מותר, בלי כל שמץ פגם, להחליפם זה בזה וליתן את של זה בזה. טלו משם את הכתלים החוצצים בין חדר לחברו – והכל יצטרף יפה לחדר גדול אחד בעל כלים מרובים, שמקצתם דומים זה לזה ומקצתם שונים זה מזה.

פתחים לכניסה – אף-על-פי שטרח הבנאי ועשאם שנים: פתח ראשון לבני הבית ופתח שני מאחוריו – לא טרח אלא בחנם. באמת הרי פתח ראשון סגור ומסוגר כל ימות החורף ואינו נפתח אלא בשעת דחק גדול: לפני ה“דוקטור”, רחמנא לצלן, או לפני ה“רבי” הקורוסטושובי, להבדיל. שאר כל אדם יוצא ונכנס דרך חדר הבשול ואינו חושש – מה בכך?

ומאימתי נפתח פתח ראשון לגמרי? בימים שלפני הפסח, מפני כבודן של מצות, שאין מכניסין את המצות לתוך ביתו של ר' יעקב משה אלא דרך פתח ראשון, בפומבי ובהדר. ומשעה זו שתי דלתותיו עומדות פתוחות לרוחה כל ימות החמה וכל אדם יוצא ונכנס בפתח זה, הסמוך לו יותר. ופעמים שפתחים אלו משמשים אף קפנדריא לשכן קרוב.

הערה קטנה: פעמון לפתח אינו נוהג שם. אפשר להכנס בלא בשורה תחלה. ובחורף הרי לכך האצבעות משופות כיתדות, כדי שיקשקשו בהם על-גבי זכוכית החלון לפני כניסה.

קלעים לחלונות – למה הם? בקיץ, כשהחמה מטפטפת בחלון ואינה מניחה לישון שינת הצהרים, מגיפין את התריסים ודיו.

ורצפת הבית אינה משוחה בששר ואין עליה שטיחין, אלא נסריה מגולים בעין, כמו שהם מתחלת ברייתם.

בימות החול הרצפה מתכבדת על ידי מטאטא בבוקר בבוקר כמנהג העולם, ולכבוד השבת שוטפין ומדיחין אותה במים, מקרצפין, דרך אגב, בסכין את סימני הכיחה והניעה הדבוקים על גבה עגולים עגולים כעיו חותמות ונישופים שם ברגלי אדם כל ימות השבוע, גם-כן כמנהג העולם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.