מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שִׁירֵי בַּת-צִיּוֹן

מאת: מיכה יוסף לבנזון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

המה ששה שירים יסודותם בקודש

שירו לנו משירי ציון

(תהלים קל"ז)

הקדמה

ידידי הקורא!

אל נא יחר אפך בי אם אחרי הגישי לפניך זה לא כביר העתקת שיר מאחד המשוררים הגדולים בארץ וורגיל, אשר קראתיו בשם “הריסות טרויה” מלאתי לבי להגיש לפניך עתה את פועל ידי ששה שירי בת ציון אשר שרתי בעיר תהלת כל הארץ ברלין, כי אם לא גם המה שירי המשוררים הקדמונים הנשגבים למאד, הנה שירי בת ציון שירי בת עמך תחזינה פה עיניך, כי מה לי ולך אל ארץ צור וטרויה ארצות נערצות ולאומים עצומים אשר היו עתה כלא היו, ומה גם לנו ולאלהי הנכר אשר היו להם אז, אשר עתה כבר נעו נפלו כולם ויאבדו בתהו. הנה בת ציון בת עמנו עומדת עוד על יד הריסות ארצות קדם האלה, הנה עליה לבדה שב אחור צר חרב הזמן (בטן וקבר לכל היקום) וברזל מגלו קהה ופנים קלקל. כי אלהים חי לעולם ולשמו מקטר מוגש מאפסי תבל על קציה. לכן, ידידי הקורא, אשר עמך עמי ואלהיך אלהי, קומה נא ולכה עתה עמדי כי על כנפי שירי אל אדמת קודש אשאך היום (ואם גם בעלוה אדונים זולתנו הנה אך לנו היא כי בנהרי נחלי דם ודמע קנינו לנו את עפרות קדשה), שם מחזות שדי אראך מרמאות אלהים, מלך ביפיו, נביא בקדשו, חכם בחכמתו, גבור בגבורתו, ולוי בשירתו, גם מוצאי ערב ובקר על הררי ירושלים תחזינה עיניך, שם לקול מימי הירדן המפכים עוד לגדות אדמת קדש; לקול המית ארזי הלבנון אשר יניעו עוד ראשם על משבתי ציון, שם תסלח לקול המשורר קול מארץ יצפצף אשר קול מליו נחבאו בין קולות שדי אלה, ואולי תאצל לי גם ברכה כי שמתי לנכח פניך זכרוני קדש, זכרון ימי קדומים, שחרות ימי בת עמנו, ואז אם תיטיב פניך אל שירי אלה הנני נכון לתת לפניך את יתר שירי בת ציון אשר עודם אתי בכתובים.

ובטרם אצא את פני ההקדמה אשיב תודה וברכה קבל עם אל האיתנים מוסדי ארץ, הלא הם הרב החכם הגדול החוקר הנשגב ומהיר-צדק מו“ה יום טוב ליפמאן צונץ אשר יעצני אמונה בכתב, אחרי הגישי לפניו את ספרי הריסות טרויה, לעזוב שירי בת אל נכר ולשיר שירי בת ציון ובקולו שמעתי לחבר השירים האלה; וביחוד הרב החכם הגדול חוקר ומשורר נשגב, בר לבב וטהר רוח מאין כמוהו מו”ה שמואל דוד לוצאטו אשר היה כאב לי במכתביו היקרים לי להורותי את הדרך אלך בה במישרים במלאכת מעשה השירים.


המחבר
מיכה יוסף לבנזון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מיכה יוסף לבנזון
יצירה בהפתעה
רקע

מחשבות ומעשים XLIX

מאת אלחנן ליב לוינסקי (מאמרים ומסות)

את זה לעומת זה עשה אלהים.

בה בשעה, שבצרפת מצטערים על המעטת הדמות, והעם והממשלה מתכנסים ומטכסים עצות, איך להרבות את העם ולהגדיל את מספר הנולדים, ומבטיחים פרסים לכל המרבה בולדות, – בה בשעה נתאספו באמשטרדם אשר בהולאנד המדינה צירי החבורות של ה“מאַלתּוּסינים החדשים” לטכס עצה ולבקש תחבולות, איך להמעיט את הדמות ולהפחית את מספר הנולדים.

כי הנה ברא אלהים את האדם, את העולם הקטן הזה, ישר, והוא בעצמו, העולם הקטן הזה, אינו יודע מה לעשות בכחותיו, איך להשתמש בהם לטובתו ולהנאתו, ומבקש חשבונות רבים.

מבקש – ואינו מוצא.

ובוא וראה כמה כרכורים הוא מכרכר מסביב לכח היותר טבעי והיותר איתן בקרבו – כח המוליד. הנה באו הקדמונים, שלא גרסו שום התחכמות ושום פילוסופיה ב“ענינים האלה”, ואמרו: “פרו ורבו ומלאו את הארץ”. ואלפי שנים קיים האדם תורה זו פשוטה כמשמעה, ופרה ורבה בלא שום חשבונות ובלא שום דאגות, ובאמת מלא את הארץ בכל פנותיה. עד שבא מאלתוס וגזר על פריה-ורביה והוכיח באותות ובמופתים ובמספרים, שהרבוי הטבעי של בני-האדם אינו מתאים לכח-הכלכלה של האדמה, ואם יחיה האדם בלא חשבון ויתרבה בלא קצב ובלא מדה, קרוב היום, שתחדל האדמה מתת את כחה ולא יספיק יבולה לכלכל האדם, שהרי בני-האדם מתרבים במדה יותר מרובה מיבול האדמה. וכאנגלי דייקן הביא את הדבר בחשבון ברור וחזק את דעתו במספרים חותכים, והכל שיר וקיים.

וימים ושנים חלפוּ ושיטתו של מאלתוס נתפשטה ונתקבלה בחברה, ונמצאו תלמידים, שהעמיקו והרחיבו אותה, ובארוה ודרשוה כמין חומר, באופן שהשיטה הכלכלית חדרה גם לחדר-המטות…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.