מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

כנפים

מאת: יצחק ליבוש פרץ , תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: יידיש

בוקר קר של יום-חורף מוקדם.

ערפל לבנבן-אפור מעוּבּה עוטף את הבתים ומתרומם לאט מעל לשלג, שעוד לא נגעה בו רגל. העולם עצוב וקר.

מתוך הערפל יורד עורב צעיר, שחור-מבריק, עג כמה עוגות נמוכות ומתייצב על-פני השלג הצחור, הפרושׂ בשפע.

הוא רעב, מנקר בשלג ומבקש אוכל. האם מותר?

נע ומתקרב כלב-רחוב עזוב; נטוּל-חלומות ונע-ונד, הוא משׂרך דרכו בכבדות; הראש מורד, העינים כבויות… אולם – הוא רואה את העורב.

הוא רואה את העורב, ובזה הרגע הוא מתעורר, העינים נדלקות.

– הוּר-ר! הוּר-ר! – נובח הוא וקופץ אל העורב.

אולם העורב מפחד אך מעט, בשלוה ובחן הוא מנתר הצדה; הכלב קופץ אחריו, מנתר הוא אחורנית, הכלב צעד אחד, העורב ארבעה

– הוּר-ר! הוּר-ר! הוּר-ר!

הכלב כבר מתרתח בחמת-רצח; הנביחה נעשׂית יותר ויותר חזקה, הרדיפה אחרי העורב יותר ויותר מהירה.

– הוּר-ר! הוּר-ר! הוּר-ר!

לבסוף נמאסו על העורב הנביחה והנתּוּר לאחור. הוא מתרומם לאט ובגאוָה אל חלל-האויר ונעלם בערפל.

הוא ימצא שלג, שהכלב אין לו שליטה עליו…

אך אני?… אני?… היכן אמצא שלג פנוי? היכן כנפי שלי?

יצחק ליבוש פרץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יצחק ליבוש פרץ (מחבר)
רקע
יצחק ליבוש פרץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יצחק ליבוש פרץ

  1. מסירות נפש (פרוזה)
  2. בעולם האותיות המחכּימות (מאמרים ומסות)
  3. היחיד ברשות הרבים (מאמרים ומסות)
  4. התנועה החדשה (מאמרים ומסות)
  5. אמנון ותמר (מחזות)

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ בסוגה פרוזה

לכל יצירות יצחק ליבוש פרץ

יצירה בהפתעה
רקע

פורים

מאת יצחק ליבוש פרץ / שמשון מלצר (מאמרים ומסות)

יש לנו כל מיני ימים-טובים.

שנים טובות – מעט; ימים טובים – ישנם!

יש לנו כל מיני חגים:

יש לנו פסח – זכר ליציאת מצרים!

חג ההשחרור!

עבדים התקוממו!

עבדים קמו ממקום עבודתם, עזבו את סיר-הבשׂר עם השוט גם יחד ויצאו אל הערבה, אל המדבר; להיות אנשים חפשיים; להיות לעם, לבנות ארץ!

יש לנו שבועות – זמן מתן תורתנו!

הרי עוד כהיום הזה אנו מתגאים בה; עוד כהיום הזה היא משמשת מטרה לשיקוּציו של המצפוּן האירוֹפּי השחור; לא לחינם שׂונאת המפלצת המוסרית את המראָה הנאמנה!

הרי אנו חיים עכשיו בזמן של מלחמה, נסו נא ותנו לעמים הבּאַלקניים, לעיניה של כל אירוֹפּא, המתערבת במלחמה הזאת, את חוק-המלחמה שבתורה:

“כי תצוֹר אל-עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשׂה, לא תשחיתת את עצה; כי האדם עץ השׂדה, לבוא מפניך במצור?”

– – – – – – – – – –

החוק הזה ניתן, במדבר, בתקופה של “וַיסעו – וַיחנו”, בדרך מעבדוּת לחירות, מארץ-גושן לארץ-ישׂראל.

עדיין לא ירשו את הארץ, וכבר הם בונים “מדינה סוציאלית” במחשבתם… עדיין היו גרים בערבה, בסוכות, וכבר יצרו את האידיאַלים האנושיים ביותר, ולא נסתפקו אלא בין “אפס, כי לא יהיה בך אביון” ובין “כי לא יחדל אביון מן הארץ!”

ועל כן אנו חוגגים את חג הסוכות… על כן חביבה עליהו הסוכה הצנועה, העלובה; ואנו מקבלים בה את פני האושפיזין שלנו, האורחים היקרים והאהובים מימי העבר הרחוקים והיקרים ביותר!

נוסף על חג מאוחר יותר, ולפיכך כבר חג-למחצה בלבד…

חנוכה!

העם נפל, כבה, היה לאֵפר!

אך בתוך ערימת האפר נשאר ניצוץ עומם; וכשהגיעה ההשפלה הלאומית לעומק-עומקהּ, נשתלהב הניצוץ והיה ללהבה, והיה בית-יעקב לאש, ויוָן – לקש! ולזכר הנצחון הגדול והנפלא הזה –

תאוּרה צנועה וקטנה, כמה נרות בפרוטה!

אך הנה נוסף עוד –

פורים!

היום-טוב של – “אמירה” ו“העלמה”!

שאילמלא כן, לא היה הנס מתרחש:

הגורל נתון בידו של אחשורוש… ובכן – – –

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.