רקע
יצחק ליבוש פרץ
כנפים
יצחק ליבוש פרץ
תרגום: שמשון מלצר (מיידיש)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: יידיש

בוקר קר של יום-חורף מוקדם.

ערפל לבנבן-אפור מעוּבּה עוטף את הבתים ומתרומם לאט מעל לשלג, שעוד לא נגעה בו רגל. העולם עצוב וקר.

מתוך הערפל יורד עורב צעיר, שחור-מבריק, עג כמה עוגות נמוכות ומתייצב על-פני השלג הצחור, הפרושׂ בשפע.

הוא רעב, מנקר בשלג ומבקש אוכל. האם מותר?

נע ומתקרב כלב-רחוב עזוב; נטוּל-חלומות ונע-ונד, הוא משׂרך דרכו בכבדות; הראש מורד, העינים כבויות… אולם – הוא רואה את העורב.

הוא רואה את העורב, ובזה הרגע הוא מתעורר, העינים נדלקות.

– הוּר-ר! הוּר-ר! – נובח הוא וקופץ אל העורב.

אולם העורב מפחד אך מעט, בשלוה ובחן הוא מנתר הצדה; הכלב קופץ אחריו, מנתר הוא אחורנית, הכלב צעד אחד, העורב ארבעה

– הוּר-ר! הוּר-ר! הוּר-ר!

הכלב כבר מתרתח בחמת-רצח; הנביחה נעשׂית יותר ויותר חזקה, הרדיפה אחרי העורב יותר ויותר מהירה.

– הוּר-ר! הוּר-ר! הוּר-ר!

לבסוף נמאסו על העורב הנביחה והנתּוּר לאחור. הוא מתרומם לאט ובגאוָה אל חלל-האויר ונעלם בערפל.

הוא ימצא שלג, שהכלב אין לו שליטה עליו…

אך אני?… אני?… היכן אמצא שלג פנוי? היכן כנפי שלי?

המלצות קוראים
תגיות