יַמָּה שֶׁלִּי

גַּלֵּי־גַּלִּים,

כַּחְלִילִית

תְּכֶלְתִּית.

הָרִים שֶׁלִּי,

גִּבְעוֹת־עוֹלָם,

בְּסֹגֶל נוּגֶה

שֶׁל דְּעִיכָה.

קֶשֶׁת בֶּעָנָן

יְפַת־גּוֹנִים,

רַגְלָהּ בְּלֶב יָם,

זִנּוּקָהּ – לָהָר.

עֲנַן שְׁחָפִים

יוֹרֵד לָשֶׁבֶת

כְּאִיּוֹן לָבָן

עַל פְּנֵי הַיָּם.

אֲנָשִׁים דַּוָּגִים

הוֹלְכִים בְּסִירָה

לְצֵיד דָּגִים

מִתּוּגְיוֹן הַיָּם.

בְּהֶמְיוֹן גַּלִּים

אֶל חַמּוּקֵי חוֹפִים

מִשְׁבְּרֵי־יָם

הוֹלְכִים וְשָׁבִים.

יַמָּה שֶׁלִּי, הָרַי,

מַרְאֵה סְתַוְכֶם

עוֹלָמִית יָשׁוּב –

אַךְ בִּלְעָדַי.