"דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה עוֹרֵב שׁוֹכֵן עַל אִילָן הוּא וְאִשְׁתּוֹ בַּתַּעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים, עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן דָּגְרָם עַל בֵּיצֵיהֶם, וְהָיָה זֶה בִּזְמַן הַקַּיִץ. יָצָא נָחָשׁ מִמְאוּרָתוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל אוֹתוֹ אִילָן וְנִתְלָה בַעֲנָפָיו עַד שֶׁעָלָה אֶל קִנּוֹ שֶׁל הָעוֹרֵב וְרָבַץ בְּתוֹכוֹ וְשָׁהָה בְמֶשֶׁךְ יְמֵי הַקַּיִץ. וְהָיָה הָעוֹרֵב נִטְרָד מִבְּלִי לִמְצֹא לוֹ לֹא הִזְדַּמְּנוּת וְלֹא מָקוֹם לִשְׁכַּב בּוֹ. כְּשֶׁכָּלוּ יְמֵי הַקַּיִץ, חָזַר הַנָּחָש לִמְקוֹמוֹ. אָמַר הָעוֹרֵב לְאִשְׁתּוֹ: “נוֹדֶה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁהִצִּילָנוּ וּמִלְּטָנוּ מִן הָאֶפְעֶה הַזֶּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁנֶּעְכְרוּ חַיֵּינוּ שָׁנָה זוֹ, שֶׁכֵּן אֵין אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה שָׂם לְאַל אֶת תִּקְוָתֵנוּ. נוֹדֶה לוֹ אֵפוֹא עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה בְּתִתּוֹ לָנוּ שָׁלוֹם וּבְרִיאוּת־גּוּפֵנוּ. וְאֵין לָנוּ לִסְמֹךְ אֶלָּא עָלָיו. וְאִם יִרְצֶה אֱלֹהִים וְנִחְיֶה עַד לַשָּׁנָה הַבָּאָה, יִתֵּן לָנוּ תְמוּרָה לְצֶאֱצָאֵינוּ”. כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן דָּגְרָם עַל בֵּיצֵיהֶם יָצָא הַנָּחָשׁ מִמְּקוֹמוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל הַאִילָן. וּבְעוֹד הוּא נִתְלֶה בְּאַחַד עֲנָפָיו, וּמְגַמַּת פָּנָיו אֶל קַן הָעוֹרֵב כְּמִנְהָגוֹ, וְהִנֵּה עָטָה עָלָיו דָּאָה וְהִכְּתָה אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ בְּצִפָּרְנֶיהָ וְרוֹצְצָה אוֹתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפַל הַנָּחָשׁ מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ. עָלוּ עָלָיו נְמָלִים וְאָכְלוּ אוֹתוֹ. וְהָיוּ הָעוֹרֵב עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁלוֹם וּבְשָׁלְוָה וְדָגְרוּ יְלָדִים רַבִּים וְהוֹדוּ לֵאלֹהִים עַל שֶׁיָּצְאוּ בְשָׁלוֹם וְעַל שֶׁהִגִּיעוּ לָהֶם יְלָדִים. וְאָנוּ, הַמֶּלֶךְ, חוֹבָה עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים עַל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמְּךָ וְעִמָּנוּ בְנוֹלָד זֶה הַמְבֹרָךְ וְהַמְאֻשָּׁר, לְאַחֲרֵי יֵאוּשׁ וַאֲפִיסַת הַתִּקְוָה. יֵיטִיב אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא וְאֶת אַחֲרִית עִנְיָנְךָ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה הַשֵּׁנִי אֶת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ: “יֵיטִיב אֱלֹהִים אֶת שְׂכָרְךָ בָּעוֹלָם־הַבָּא וְאֶת אַחֲרִית עִנְיָנְךָ” קָם הַמִּשְׁנֶה הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַנּוֹהֵג בְּצֶדֶק, שְׂמַח בַּטּוֹבָה הַמְמַהֶרֶת לָבוֹא וּבַשָּׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לְךָ, שֶׁכֵּן כָּל מִי שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, אוֹהֲבִים אוֹתוֹ תוֹשָׁבֵי הַשָּׁמַיִם. וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה חָלַק לְךָ אֶת הָאַהֲבָה וְשָׂם אוֹתָה בְּלֵב תּוֹשָׁבֵי־מַמְלַכְתְּךָ, וְלוֹ הַתּוֹדָה וְלוֹ הַתְּהִלָּה מֵאִתָּנוּ וּמֵאִתְּךָ לְמַעַן יוֹסִיף מֵחַסְדּוֹ עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ עַל יָדְךָ. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁבֶּן הָאָדָם אֵין בְּכֹחוֹ כְלוּם אֶלָּא בִפְקֻדַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהוּא הוּא הַנּוֹתֵן, וְכָל טוּב שֶׁיֵּשׁ לִבְרִיָּה מֵאִתּוֹ הִיא. הוּא מְחַלֵּק אֶת חַסְדּוֹ לַעֲבָדָיו כְּחֶפְצוֹ. וּבָהֶם יֵשׁ מִי שֶׁנָּתַן לוֹ מַתּוֹת רַבּוֹת, וּבָהֶם מִי שֶׁהִטְרִידוֹ לְהַשִּׂיג מְזוֹנוֹ, וּבָהֶם מִי שֶׁשָּׂם אוֹתוֹ לְרֹאשׁ, וּבָהֶם מִי שֶׁשָּׁת אוֹתוֹ מִסְתַּגֵּף בָּעוֹלָם הַזֶּה, שׁוֹאֵף אֵלָיו, שֶׁכֵּן הוּא הוּא שֶׁאָמַר: ‘אֲנִי הַמַּזִּיק וְהַמּוֹעִיל, הַמְרַפֵּא וְהַמַּחֲלִים, אַעֲשִׁיר וְאַעֲנִי, אָמִית וַאֲחַיֶּה, וּבְיָדִי כָל דָּבָר וְאֵלַי יָשׁוּב כֹּל’. הַחוֹבָה הִיא אֵפוֹא עַל כָּל בְּנֵי־הָאָדָם לְהוֹדוֹת לוֹ. וְאַתָּה, הַמֶּלֶךְ, מִן הַמְאֻשָּׁרִים וּבָרִי־הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: ‘הַמְאֻשָּׁר בְּבָרֵי־הַלֵּב הוּא זֶה שֶׁחָלַק לוֹ אֱלֹהִים שְׁתֵּי הַטּוֹבוֹת גַּם יַחַד טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה וְטוּב הָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁחָלַק לוֹ אֱלֹהִים וּמוֹדֶה לוֹ עַל מַה שֶּׁשָּׁת לוֹ’. וּמִי שֶׁעוֹבֵר גְּבוּל וּמְבַקֵּשׁ זוּלַת מַה שֶּׁקָּצַב לוֹ אֱלֹהִים, דּוֹמֶה הוּא לַחֲמוֹר הַפֶּרֶא וְהַשּׁוּעָל”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה סִּפּוּרָם?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: