רקע
אלמוני/ת
סִפּוּר הָעִוֵּר וּנְכֵה הָרַגְלַיִם
אלמוני/ת
תרגום: יוסף יואל ריבלין (מערבית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
שפת מקור: ערבית
פרטי מהדורת מקור: ירושלים:קרית ספר; 1971

אָדָם אֶחָד בַּעַל־גַּן לָקַח אֶת שְׁנֵיהֶם וְהִכְנִיסָם לְתוֹךְ גַּנּוֹ, וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁלֹא לְקַלְקֵל בּוֹ, וְשֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ דָבָר שֶׁיַּזִּיק לוֹ. כְּשֶׁנִּמְצְאוּ פֵרוֹת הַגַּן נְעִימִים, אָמַר נְכֵה הָרַגְלַיִם לָעִוֵּר: “אוֹי לְךָ, רוֹאֶה אֲנִי פֵרוֹת טְעִימִים, וּמִתְאַוֶּה אֲנִי לָהֶם, אַךְ אֵין אֲנִי יָכֹל לָקוּם אֲלֵיהֶם לֶאֱכֹל מֵהֶם. קוּם אֵפוֹא אַתָּה שֶׁבָּרִיא אַתָּה בְרַגְלֶיךָ וְהָבֵא לָנוּ מֵהֶם מַה שֶּׁנֹּאכַל”. אָמַר לוֹ הָעִוֵּר: “אוֹי לְךָ, רַק עַכְשָׁו הֶעֱלֵיתָ הַדָּבָר בְּדַעְתִּי, לֹא שַׂמְתִּי לִבִּי לְכָךְ לִפְנֵי כֵן. וְאוּלָם אֵין אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת, שֶׁאֵינִי רוֹאֶה אוֹתָם. מָה עֵצָה יֵשׁ אֵפוֹא לְהַשִּׂיג זֹאת?” וַעֲדַיִן הֵם בְכָךְ, כְּשֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הַמַּשְׁגִּיחַ עַל הַגַּן, וְהָיָה אָדָם פִּקֵּח. אָמַר לוֹ נְכֵה הָרַגְלַיִם: "אוֹי לְךָ, מַשְׁגִּיחַ, כְּבָר הִתְאַוֵּיתִי לְמַשֶּׁהוּ מִפֵּרוֹת אֵלּוּ, וְאוּלָם אָנוּ כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה: אֲנִי מְשֹֻתָּק וַחֲבֵרִי זֶה עִוֵּר אֵינוֹ רוֹאֶה כְלוּם. מַה הַתַּחְבּוּלָה אֵפוֹא? אָמַר לָהֶם הַמְפַקֵּחַ: “אוֹי לָכֶם, כְּלוּם אִי־אַתֶּם יוֹדְעִים מַה שֶׁהִבְטַחְתֶּם לְבַעַל הַגַּן שֶׁלֹּא תִתְעַרְבוּ בְעִנְיָן שֶׁיָּכֹל לִגְרֹם לְנֶזֶק? הִמָּנְעוּ אֵפוֹא וְאַל תַּעֲשׂוּ זֹאת”. אָמְרוּ לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָנוּ מַשִּׂיגִים מִפֵּרוֹת אֵלּוּ מַה שֶּׁנֹּאכַל. הַגֵּד לָנוּ אֵפוֹא מַה תַּחְבּוּלָה אֶצְלְךָ לְכָךְ. כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֵין הֵם מַרְפִּים מִמַּחְשַׁבְתָּם, אָמַר לָהֶם: “הָעֵצָה לְכָךְ הִיא שֶׁיָּקוּם הָעִוֵּר וְיִשָּׂא אוֹתְךָ נְכֵה הָרַגְלַיִם עַל גַּבּוֹ וְיוֹבִילְךָ אֶל הָאִילָן שֶׁפֵּרוֹתָיו מוֹצְאִים חֵן בְּעֵינֶיךָ, עַד שֶׁיְּבִיאֲךָ קָרוֹב לוֹ, וְתֶאֱסֹף אַתָּה מַה שֶּׁאַתָּה מַשִּׂיג מִן הַפֵּרוֹת”. קָם הָעִוֵּר וְנָשָׂא אֶת נְכֵה הָרַגְלַיִם, וְהָיָה נְכֵה הָרַגְלַיִם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהֱבִיאוֹ קָרוֹב לָאִילָן. הִתְחִיל נְכֵה הָרַגְלַיִם נוֹטֵל מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁחָפֵץ. לֹא פָסְקוּ מִדַּרְכָּם זוֹ עַד שֶׁקִּלְקְלוּ כָל מַה שֶׁבַּגָּן מִן הָאִילָנוֹת, וְהִנֵּה בַּעַל הַגָּן בָּא. אָמַר לָהֶם: “אוֹי לָכֶם, מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה? כְּלוּם לֹא דָרַשְׁתִּי מִכֶּם לְהַבְטִיחֵנִי שֶׁלֹּא תְקַלְקְלוּ גַן זֶה?” אָמְרוּ לוֹ: “הֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁאֵין אָנוּ יְכֹלִים לְהַגִּיעַ לְשׁוּם דָּבָר מִן הַדְּבָרִים, שֶׁכֵּן הָאֶחָד מֵאִתָּנוּ נְכֵה־רַגְלַיִם לֹא יוּכַל לָקוּם וְהַשֵּׁנִי עִוֵּר אֵינוֹ רוׁאֶה מַה שֶּׁלְּפָנָיו. מַה חֶטְאֵנוּ?” אָמַר לָהֶם בַּעַל־הַגָּן: “אֶפְשָׁר מְדַמִּים אַתֶּם שֶׁאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ, כֵּיצַד עֲשִׂיתֶם וְכֵיצַד קִלְקַלְתֶּם מַה שֶּׁבְּגַנִּי? דּוֹמֶה כְאִלּוּ אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ הָעִוֵּר שֶׁקַּמְתָּ וְנָשָׂאתָ אֶת הַנֵּכֶה עַל גַּבְּךָ וְהוּא מוֹלִיכְךָ בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁהֵבֵאתָ אוֹתוֹ אֶל הָאִילָן”. נָטַל אֶת שְׁנֵיהֶם וְהֶעֱנִישׁ אוֹתָם עֹנֶשׁ קָשֶׁה וְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הַגַּן. וְהָעִוֵּר מְשַׁל הַגּוּף הוּא שֶׁכֵּן אֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא עַל־יְדֵי הַנֶּפֶשׁ. וּנְכֵה־הָרַגְלַיִם מָשָׁל הוּא לַנֶּפֶשׁ, שֶׁאֵינָהּ בַּת־תְּנוּעָה אֶלָּא עַל־יְדֵי הַגּוּף. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַגָּן, מָשָׁל הוּא לַמַּעֲשִׂים שֶׁעֲלֵיהֶם יְקַבֵּל הָאָדָם שָׂכָר. וְהַמַּשְׁגִּיחַ מָשָׁל הוּא לַשֵּׂכֶל הַמְצַוֶּה עַל הַטּוֹב וּמֵנִיא מִן הָרָע. וְהַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ שֻׁתָּפִים הֵם בִּשְׂכַר וָעֹנֶשׁ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: "אֱמֶת דִּבַּרְתָּ וּמְקַבֵּל אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה. הַגֵּד לִי מֵעַתָּה, “מִי מִן הַמְלֻמָּדִים הוּא הַמְשֻׁבָּח בְּעֵינֵיךָ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “זֶה אֲשֶׁר דַּעַת אֱלֹהִים עִמּוֹ וְהַדַּעַת מוֹעִילָה לוֹ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “וּמִי הוּא זֶה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “זֶה הַמְבַקֵּשׁ לְהָפִיק רָצוֹן מֵאֱלֹהָיו, וְסָר מֵעוֹרֵר כַּעֲסוֹ”. אָמַר לוֹ: “וּמִי מֵהֶם הוּא הַמְעֻלֶּה בְיוֹתֵר?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “זֶה הַיּוֹדֵעַ יוֹתֵר מִכֻּלָּם דַּעַת אֱלֹהִים”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “וּמִי הוּא הַמֻּבְחָר בְּכֻלָּם?” אָמַר לוֹ: “זֶה שֶׁמַּעֲשָׂיו לְפִי הַדַּעַת בְּאֹרֶךְ־רוּחַ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַגֵּד לִי, מִי הוּא הַזַּךְ בָּהֶם לְלֵב?” אָמַר לָהֶם: “זֶה הַמִּתְכּוֹנֵן בָּהֶם לַמָּוֶת וְזוֹכֵר אֶת אֱלֹהִים, וְהַמְמַעֵט בָּהֶם לְקַוּוֹת, שֶׁכֵּן זֶה הַמַּחְדִּיר לְתוֹךְ נַפְשׁוֹ אֶת צָרוֹת הַמָּוֶת, דּוֹמֶה לָרוֹאֶה בְּתוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָה הַבְּהִירָה, וְהוּא מַכִּיר אֶת הָאֱמֶת וְאֵין הַמַּרְאָה מוֹסִיפָה אֶלָּא בְּהִירוּת וְזֹהַר”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אֵיזֶה אוֹצָרוֹת הֵם הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר?” אָמַר לוֹ: “אוֹצְרוֹת הַשָּׁמַיִם”. אָמַר לוֹ: “אֵיזֶה מֵאוֹצְרוֹת הַשָּׁמַיִם הוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר?” אָמַר לוֹ: “הַעֲרָצַת אֱלֹהִים וְתִשְׁבַּחְתּוֹ”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיזֶה מֵאוֹצְרוֹת הָאָרֶץ הוּא הַמְעֻלֶּה בְיוֹתֵר?” אָמַר לוֹ: “מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַחַד־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַל הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס אֶת בֶּן־הַמֶּלֶךְ: “אֵיזֶה מֵאוֹצְרוֹת הָאָרֶץ הוּא הַמְעֻלֶּה בְיוֹתֵר?” אָמַר לוֹ: “מַעֲשֵׂה הַחֶסֶד”. אָמַר לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וּמְקַבֵּל אֲנִי אֶת דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה. אֱמֹר לִי מֵעַתָּה עַל־דְּבָר הַשְּׁלשָׁה הַשּׁוֹנִים זֶה מִזֶּה: הַדַּעַת, הַשִּׁפּוּט וְהַתְּבוּנָה, וְעַל הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם?” אָמַר הַנַּעַר: “הַדַּעַת בָּאָה רַק מִתּוֹךְ לִמּוּד, וְאוּלָם הַשִּׁפּוּט נִרְכָּשׁ מִן הַנִּסָּיוֹן. אַךְ הַתְּבוּנָה בָּאָה מִתּוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה. וְכֻלָּם מְיֻסָּדִים עַל הַשֵּׂכֶל. וְנִפְגָּשִׁים יַחְדָּו בּוֹ. וּמִי שֶֹמְאֻחָדִים בּוֹ אֵלֶּה שָׁלשׁ הַתְּכוּנוֹת הוּא שָׁלֵם. וּמִי שֶׁצֵּרֵף אֲלֵיהֶן יִרְאַת־אֱלֹהִים הִשִּׂיג אֶת הַתַּכְלִית”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וּכְבָר קִבַּלְתִּי זֹאת מֵאִתְּךָ. אֱמֹר לִי מֵעַתָּה עַל דְּבַר הַמְלֻמָּד הַיּוֹדֵעַ, בַּעַל הָשִּׁפּוּט הַנָּכוֹן וְהַבִּינָה הַבְּהִירָה וְהַמַּחֲשָׁבָה הָעֶלְיוֹנָה הַנַּעֲלָה. כְּלוּם מְשַׁנִּים אוֹתָם הַיֵּצֶר וְהַתַּאֲוָה מִן הַמַּצָּבִים הַאֵלֶּה שֶׁהִזְכַּרְתִּי”. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “שְׁתֵּי הַתְּכוּנוֹת הָאֵלֶּה כְּשֶׁהֵן נִכְנָסוֹת בָּאָדָם הֵן מְשַׁנּוֹת דַּעְתּוֹ וְהַכָּרָתוֹ, וּתְבוּנָתוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, וְהוּא נַעֲשָׂה כְּמוֹ הַנֶּשֶׁר הַטּוֹרֵף אֲשֶׁר בְּהִזָּהֲרוֹ מִן הַצַּיָּדִים יַעֲמֹד בַּאֲוִיר הָרָקִיעַ בְּפִקְחוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת. וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ רָאָה אָדָם צַיָּד שֶׁהִצִּיב אֶת פַּחוֹ. כְּשֶׁגָּמַר הַצַּיָּד לְהַצִּיב אֶת הַפַּח, שָׂם בְּתוֹכוֹ חֲתִיכַת בָּשָׂר. בְּאוֹתָה שָׁעָה רָאָה הַנֶּשֶׁר אֶת חֲתִיכַת הַבָּשָׂר. גָּבְרוּ עָלָיו יִצְרוֹ וְתַאֲוָתוֹ, עַד שֶׁשָּׁכַח מַה שֶּׁרָאָה מִן הַפַּח וּמֵרֹעַ הַמַּצָּב לְכָל מִי שֶׁנָּפַל בּוֹ מִן הָעוֹף. עָט מֵאֲוִיר הַשָּׁמַים עַד שֶׁנָּפַל עַל חֲתִיכַת הָבָּשָׂר וְנוֹקַשׁ בַּפַּח. כְּשֶׁבָּא הַצַּיָּד רָאָה אֶת הַנֶּשֶׁר בְּתוֹךְ הַפַּח. תָּמַהּ תְּמִיהָה רַבָּה וְאָמַר: “הִצַּבְתִּי פַּחִי שֶׁתִּפֹּל בְּתוֹכוֹ יוֹנָה וְכַדּוֹמֶה לָהּ מִן הַעוֹפוֹת הַחַלָּשִׁים, וְכֵיצַד זֶה נָפַל בְּתוֹכוֹ נֶשֶׁר זֶה?” וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהָאִישׁ הַנָּבוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהַיֵּצֶר וְהַתַּאֲוָה מְעוֹרְרִים אוֹתוׁ לְאֵיזֶה עִנְיָן, שׁוֹקֵל תּוֹצָאוֹת אוֹתוֹ עִנְיָן בְּשִׂכְלוֹ, וְיִמַָּנַע מִמֶּנּוּ עַד כַּמָּה שֶׁיִּהְיֶה יָפֶה וּמִתְגַּבֵּר בְּשִׂכְלוֹ עַל תַּאֲוָתוֹ וְיִצְרוֹ. וּכְשֶׁיִּצְרוֹ וְתַאֲוָתוֹ מְעוֹרְרִים אוֹתוֹ לְאֵיזֶה עִנְיָן, צָרִיךְ שֶׁיָּשִׂים אֶת שִׂכְלוֹ כַּפָּרָשׁ הַמֻּמְחֶה בְפָרָשִׁיּוּתוֹ כְּשֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס קַל־הַדַּעַת, שֶׁהוּא מוֹשְׁכוֹ בְרִסְנוֹ מָשֹׁךְ הֵיטֵב, עַד שֶׁיִּנְהַג כְּסֵדֶר וְיֵלֵךְ עִמּוֹ כְּפִי חֶפְצוֹ. וְאוּלָם מִי שֶׁהוּא שׁוֹטֶה וְאֵין לוֹ דַעַת וְלֹא תְבוּנָה בוֹ וְהָעִנְיָנִים מְטֻשְׁטָשִׁים אֶצְלוֹ וְהַיֵּצֶר וְהַתַּאֲוָה שַׁלִּיטִים עָלָיו, יַעֲשֶׂה לְפִי תַאֲוָתוֹ וְיִצְרוֹ, וְיִהְיֶה מִן הָאוֹבְדִים. וְאֵין בִּבְנֵי־אָדָם מִי שֶׁהוּא בְמַצָּב גָּרוּעַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “צָדַקְתָּ בְּמַה שֶּׁאָמַרְתָּ, וּכְבָר קִבַּלְתִּי זֹאת מִמְּךָ, אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מָתַי תְּהֵא הַדַּעַת מוֹעִילָה וִיהֵא הַשֵּׂכֶל מֵסִיר אֶת פִּגְעֵי הַיֵּצֶר וְהַתַּאֲוָה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “כְּשֶׁבַּעֲלֵיהֶם מוֹצִיאִים אוֹתָם לְבַקֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם הָבָּא, שֶׁכֵּן הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת גַּם שְׁנֵיהֶם מוֹעִילִים, וְאוּלָם אֵין לוֹ לְאָדָם לְהוֹצִיאָם בְּבַקָּשַׁת הָעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא בְמַצָּב שֶׁיַּשִּׂיג בָּהּ אֶת מְזוֹנוֹ עַל־הָאֲדָמָה, וְיִדְחֶה מֵעָלָיו רָעַת הָעוֹלָם־הַזֶּה, וְיוֹצִיאֵם לְמַעֲשִׂים לָעוֹלָם הַבָּא”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הוּא הָרָאוּי בְּיוֹתֵר שֶׁיִּדְבַּק בּוֹ הָאָדָם וְיַעֲסִיק אֶת לִבּוֹ בוֹ?” אָמַר לוֹ: “הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים”, אָמַר לוֹ: “הֲרֵי כְּשֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם אֵלֶּה הֵם מַטְרִידִים אוֹתוֹ מִלְּהַשִּׂיג אֶת פַּרְנָסָתוֹ. וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה לְפַרְנָסָתוֹ שֶׁאֵין מָנוֹס מִמֶּנָּה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “יוֹמוֹ שֶׁל אָדָם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְצָרִיךְ שֶׁיָּשִׂים מֵהֶם חֵלֶק אֶחָד לְבַקֵּשׁ הַפַּרְנָסָה, וְחֵלֶק אֶחָד לְנֹפֶשׁ וּמְנוּחָה וְיוֹצִיא אֶת הַשְּׁאָר לְבַקֵּשׁ דַּעַת, מִשּׁוּם שֶׁהָאָדָם, כְּשֶׁהוּא בַּר־שֵׂכֶל וְאֵין אֶצְלוֹ דַּעַת, דּוֹמֶה הוּא כַּאֲדָמָה צְחִיחָה שֶׁאֵין בָּה מָקוֹם לַחֲרִישָׁה וְלִנְטִיעָה וְלִצְמָחִים. וְאִם לֹא יַכְשִׁירוּ אוֹתָה לַחֲרִישָׁה וְלַנְּטִיעָה לֹא תִשָּׂא פֶרִי. אַךְ אִם יַכְשִׁירוּ אוֹתָה לַחֲרִישָׁה וְלִנְטִיעָה, תַּצְמִיחַ פְּרִי יָפֶה. כָּזֹאת הוּא הָאָדָם בְּלִי דַעַת, אֵין בּוֹ מוֹעִיל עַד שֶׁלֹּא יִטְּעוּ בוֹ דַעַת, וּכְשֶׁיִּטְּעוּ בוֹ דַעַת יִתֵּן פֶּרִי”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַגֵּד לִי מֵעַתָּה, דַּעַת בְּלִי שֵׂכֶל מָה עִנְיָנָהּ?” אָמַר לוֹ: “כְּדַעַת הַבְּהֵמָה שֶׁלָּמְדָה עִתּוֹת מַאֲכָלָהּ וּמַשְׁקָהּ וְעִתּוֹת הִתְעוֹרְרָהּ, וְאֵין לָה שֵׂכֶל”. אָמַר שִׁמָאס: “קִצַּרְתָּ בִּתְשׁוּבָתְךָ עַל זֶה. וְאוּלָם מְקַבֵּל אֲנִי מִמְּךָ זֶה. הַגֵּד לִי מֵעַתָּה כֵּיצַד עָלַי לְהִזָּהֵר מִפְּנֵי הַשֻּׂלְטָאן?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אַל תִּתֵּן לוֹ לִמְצֹא תוֹאֲנוֹת עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה אוּכַל שֶׁלֹּא לָתֵת לוֹ לִמְצֹא תוֹאֲנוֹת עָלַי. אַחֲרֵי שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עָלַי וְרֶסֶן עִנְיָנִי בְיָדוֹ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אֵין שִׁלְטוֹנוֹ עָלֶיךָ אֶלָּא בִזְּכֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלֶיךָ. וְאִם אַתָּה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַמַּגִּיעַ לוֹ, אֵין לוֹ שִׁלְטוֹן עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “וּמַה הִיא זְכוּת הַמֶּלֶךְ עַל הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ: “לְיָעֵץ אוֹתוֹ טוֹב וְלִשְׁקֹד עַל עֲבוֹדָתוֹ בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, לִשְׁפֹּט נָכוֹן וּלְהַסְתִּיר סוֹדוֹ, וְשֶׁלֹּא יַעֲלִים מִמֶּנּוּ דָּבָר מִמַּה שֶּׁרָאוּי לוֹ שֶׁיֵּדָעֶנּוּ, וְשֶׁלֹּא יְזַלְזֵל מִבַּצֵּעַ אֶת חֶפְצוֹ אֲשֶׁר מָסַר לוֹ לְמַלְּאוֹ וּלְבַקֵּשׁ רְצוֹנוֹ בְּכָל פָּנִים וּלְהִתְרַחֵק מֵעוֹרֵר כַּעֲסוֹ עָלָיו”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “מַה הוּא שֶׁיִּנְהַג בּוֹ הַמִּשְׁנֶה עִם הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: "אִם מִשְׁנֶה אַתָּה לַמֶּלֶךְ וּמְבַקֵּשׁ לָצֵאת מִמֶּנּוּ בְשָׁלוֹם, יְהֵא שָׁמְעֲךָ לוֹ וּדְבָרֶיךָ אֵלָיו לְמַעְלָה מִמַּה שֶׁהוּא מְצַפֶּה מֵאִתְּךָ. וְאוּלָם דְּרִישָׁתְךָ מֵאִתּוֹ לְפִי עֶרֶךְ מַדְרְגָתְךָ אֶצְלוֹ. וְהִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהַעֲמִיד עַצְמְךָ בְּמַעֲלָה שֶׁאֵין הוּא רוֹאֶה אוֹתְךָ רָאוּי לָהּ, וְתִהְיֶה זֹאת מֵאִתְּךָ כְּעַזּוּת נֶגְדּוֹ. וּכְשֶׁאַתָּה נִפְתָּה עַל־יְדֵי אֹרֶךְ־רוּחוֹ וְשָׂם עַצְמְךָ בְּמַדְרֵגָה שֶׁאֵין הוּא מוֹצֵא אוֹתְךָ רָאוּי לָהּ, תְּהֵא כַצַּיָּד שֶׁצָּד אֶת חַיּוֹת־הַבָּר לִפְשֹׁט אֶת עוֹרָן לְצָרְכּוֹ וּמַשְׁלִיךְ אֶת בְּשָׂרָן. וְהָיָה הָאַרְיֵה רָגִיל לָבוֹא לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְאוֹכֵל מֵאוֹתָן נְבֵלוֹת. וּכְשֶׁנִּתְרַבְּתָה הֲלִיכָתוֹ וַחֲזָרָתוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, נַעֲשָׂה חָבֵר לַצַּיָּד וְיָדִיד. הָיָה הַצַּיָּד בָּא לִקְרָאתוֹ וּמַשְׁלִיךְ לוֹ בָשָׂר וּמַחֲלִיק בְּיָדוֹ עַל גַּבּוֹ, וְהוּא מְכַשְׁכֵּש בִּזְנָבוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַצַּיָּד אֶת הָאַרְיֵה נוֹחַ לוֹ וְרֵעַ לוֹ וְצַיְּתָן לוֹ, אָמַר בְּלִבּוֹ: "הֲרֵי אַרְיֵה זֶה נִכְנָע לְפָנַי וּמוֹשֵׁל אֲנִי בוֹ, וְאֵינִי רוֹאֶה אֶלָּא שֶׁאֶעֱלֶה עָלָיו וְאֶפְשֹׁט אֶת עוֹרוֹ, כְּעוֹר זוּלָתוֹ מִחַיּוֹת הַבָּר. הֵעִיז הַצַּיָּד וְזִנֵּק עַל גַּבּוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה וְשָׁאַף לְכָבְשׁוֹ. כְּשֶׁרָאָה הָאַרְיֵה מַה שֶּׁעָשָׂה הַצַּיָּד, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל. הֵרִים כַּפּוֹ וְהִכָּה אֶת הַצַּיָּד, וְנִכְנְסוּ צִפָּרְנָיו לְתוֹךְ מֵעָיו. אַחַר־כָּךְ הֱטִילוֹ תַּחַת פַּרְסוֹת רַגְלָיו וְקָרַע אוֹתוֹ לִגְזָרִים. מִכָּאן נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לַמִּשְׁנֶה שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְפִי מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֶת מַצָּבוֹ וְלֹא יָעִיז נֶגְדּוֹ בְהִתְיַמְּרוֹ בְּדַעְתּוֹ, שֶׁלֹא יְעוֹרֵר אֶת זַעַם הַמֶּלֶךְ עָלָיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעַר בֶּן־הַמֶּלֶךְ גַ’לִיעָאד אָמַר לַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס: “צָרִיךְ לוֹ לַמִּשְׁנֶה, שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לְפִי מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אֶת מַצָּבוֹ, וְלֹא יָעִיז נֶגְדּוֹ בְּהֵתְיַמְּרוֹ בְדַעְתּוֹ, שֶׁלֹא יְעוֹרֵר אֶת זַעַם הַמֶּלֶךְ עָלָיו”. אָמַר לוֹ שִׁמָּאס: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הוּא שֶׁיִּתְהַדֵּר בּוֹ הַמִּשְׁנֶה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “בְּמַלְּאוֹתוֹ בֶאֱמוּנָה אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁמָּסַר לוֹ הַמֶּלֶךְ מִן הַעֵצָה הַטּוֹבָה וְהַשִּׁפּוּט הַיָּשָׁר וּבְבַצְּעוֹ אֶת פְּקֻדּוֹתָיו”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אָכֵן מַה שֶׁהִזְכַּרְתָּ מִן הַזְּכוּת שֶׁלַּמֶּלֶךְ עַל הַמִּשְׁנֶה, שֶׁיִּרְחַק מֵעוֹרֵר עָלָיו כַּעְסוֹ, וְשֶׁיַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁיָּפִיק מִמֶּנּוּ רָצוֹן, וְשֶׁיִּתֵּן דַּעְתּוֹ לְמַה שֶּׁהוּא מַטִּיל עָלָיו, הֲרֵי זוֹ חוֹבָה עָלָיו. וְאוּלָם הַגֵּד לִי, מַה הַתַּחְבּוּלָה כְשֶׁהַמֶּלֶךְ מוֹצֵא רָצוֹן רַק בַּעֲרִיצוּת וּבְמַעֲשֵׂה עֹשֶק וּשְׁרִירוּת־הַלֵּב? מַה תַּחְבּוּלָה לַמִּשְׁנֶה כְּשֶׁנִּתְיַסֵּר לִהְיוֹת בְּרֵעוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מֶלֶךְ עַוָּל? הֲרֵי אִם יְבַקֵּשׁ לַהֲסִירוֹ מִיִּצְרוֹ וְתַאֲוָתוֹ וְשִׁפּוּטוֹ, לֹא יַעֲלֶה בְיָדוֹ, וְאִם יֵלֵך אַחֲרָיו לְפִי יִצְרוֹ, וְאוֹמֵר טוֹב לְשִׁפּוּטוֹ, הֲרֵי יִשָּׂא הוּא אֶת הָאַחֲרָיוּת לְכָךְ וְיִהְיֶה אוֹיֵב לַנְּתִינִים, מַה תֹּאמַר לְכָךְ?” עָנָה לוֹ הַנַּעַר לֵאמֹר: “מַה שֶּׁהִזְכַּרְתָּ, הַמִּשְׁנֶה בִּדְבַר הָאַחֲרָיוּת וְהַחֵטְא, אֵין הֵם עָלָיו, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרָיו בְּמַעֲשֶׂה הַחֵטְא. וְאוּלָם מֻטָּל הוּא עַל הַמִּשְׁנֶה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּוָּעֵץ בּוֹ הַמֶּלֶךְ בִּכְגוֹן זֶה, שֶׁיְּבָרֵר לוֹ אֶת דֶּרֶךְ־הַיָּשָׁר וּמִשְׁפַּט־הַצֶּדֶק וְיַזְהִיר אוֹתוֹ מִפְּנֵי הֶעָוֶל וְהַקִּפּוּחַ, וְיוֹדִיעַ לוֹ אֶת הָאֹרַח שֶׁעָלָיו לָלֶכֶת בּוֹ עִם הַנְּתִינִים, וִיעוֹרֵר תְּשׁוּקָתוֹ לַשָּׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּמְצָא בְכָךְ, וְיַזְהִירוֹ מִפְּנֵי הָעֹנֶשׁ שֶׁיִּתְחַיֵּב בּוֹ. וְאִם הוּא נוֹטֶה וְסָר לְקַבֵּל אֶת דְּבָרָיו, הֲרֵי הִשִּׂיג אֶת חֶפְצוֹ, וְאִם לָאו אֵין עֵצָה לוֹ אֶלָּא לִפְרֹש מִמֶּנּוּ בְּדֶרֶךְ נֹעַם, שֶׁבַּפְּרִישָׁה יִמְצָא כָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם רְוָחָה”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה זְכוּת יֵשׁ לוֹ לַמֶּלֶךְ עַל נְתִינָיו וּמַה זְּכוּת לַנְּתִינִים עַל הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לוֹ: “שֶׁמַּה שֶׁיְּצַוֶּה עֲלֵיהֶם יַעֲשׂוּהוּ בְכַוָּנָה טְהוֹרָה, וִיצַיְּתוּ לוֹ בְמַה שֶּׁיִּהְיֶה רְצוֹנוֹ וּרְצוֹן אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ. וּזְכוּת הַנְּתִינִים עַל הַמֶּלֶךְ הִיא שֶׁיִּשְׁמֹר עַל רְכוּשָׁם וְיָגֵן עַל חֵרוּתָם, כְּשֵׁם שֶׁלַּמֶּלֶךְ הַזְּכוּת עַל נְתִינָיו שֶׁיִּשְׁמְעוּ לוֹ וִיצַיְּתוּ לִפְקֻדָּתוֹ וְלָתֵת נַפְשָׁם עָלָיו וְלָתֵת מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ כַּחוֹבָה וּלְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל נָהֲגוֹ אִתָּם בְּיֹשֶׁר וְעַל הֲטִיבוֹ לָהֶם”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כְּבָר בֵּאַרְתָּ לִי מַה שֶּׁשְּׁאַלְתִּיךָ עָלָיו בִּדְבַר זְכוּת הַמֶּלֶךְ וְהַנְּתִינִים, אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, כְּלוּם נִשְׁאַר עוֹד לַנְּתִינִים מַשֶּׁהוּ עַל הַמֶּלֶךְ, מִלְּבַד מַה שֶּׁאֲמַרְתּוֹ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הֵן. זְכוּת הַנְּתִינִים עַל הַמֶּלֶךְ חוֹבָה יֶתֶר עַל זְכוּת הַמֶּלֶךְ עַל הַנְּתִינִים, וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁאָבְדַן זְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם מַזִּיק יוֹתֵר מֵאָבְדַן זְכוּתָם עָלָיו, שֶׁכֵּן אֵין אָבְדַן הַמֶּלֶךְ וְחִדְלוֹן מַלְכוּתוֹ אֵינָם אֶלָּא בְּאָבְדַן זְכוּת הַנְּתִינִים. וּמִי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ מַלְכוּת, צָרִיךְ לִשְׁקֹד עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים, וְהֵם: תַּקָּנַת הַדָּת, וְתַקָּנַת הַנְּתִינִים וְתַקָּנַת הַמְּדִינָה. וּבְשָׁקְדוֹ עַל שְׁלֹש־אֵלֶּה, תַּעֲמֹד מַלְכוּתוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, כֵּיצַד עָלָיו לְטַפֵּל בְֹתַקָּנַת הַנְּתִינִים?” אָמַר לוֹ: “לָתֵת לָהֶם אֶת הַמַּגִּיעַ לָהֶם וּלְהָקִים חֻקּוֹתָם וֹמִשְׁפְּטֵיהֶם וּלְמַנּוֹת מְלֻמָּדִים וַחֲכָמִים לְלַמְּדָם, וְלִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ, וְלָחוּס עַל דָּמָם וּלְהָגֵן עַל הוֹנָם, וּלְהָקֵל הַמַּשָּׂא מֵעֲלֵיהֶם וּלְחַזֵּק צִבְאוֹתֵיהֶם”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הַזְּכוּת שֶׁלַּמִּשְׁנֶה עַל הַמֶּלֶךְ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אֵין עַל הַמֶּלֶךְ זְכוּת לְשׁוּם אָדָם הַמְחַיֶּבֶת אוֹתוֹ יוֹתֵר מִן הַזְּכוּת לַמִּשְׁנֶה הַמֻּטֶּלֶת חוֹבָה עַל הַמֶּלֶךְ. מִשְּׁלֹשָׁה טְעָמִים: הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם זֶה שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ בַמִּשְׁנֶה כְּשֶׁהוּא מַחֲטִיא בְּשִׁפּוּטוֹ, וּמִשּׁוּם הַתּוֹעֶלֶת הַכְּלָלִית שֶׁהוּא מוֹעִיל לַמֶּלֶךְ וְלַנְּתִינִים בְּיָעֲצוֹ נְכוֹנָה. וְהַשֵּׁנִי, כְּדֵי שֶֹיֵּדְעוּ בְּנֵי־הָאָדָם טוּב מַעֲלַת הַמִּשְׁנֶה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וְיַבִּיטוּ אֵלָיו הַנְּתִינִים בְּעַיִן שֶׁל כָּבוֹד וְהוֹקָרָה וְיִהְיוּ כְפוּפִים לוֹ. וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַמִּשְׁנֶה רוֹאֶה כָךְ מִצַּד הַמֶּלֶךְ וְהַנְּתִינִים, הוּא מֵסִיר מֵעֲלֵיהֶם מַה שֶּׁאֵינוֹ לְרָצוֹן לָהֶם וּמְמַלֵּא לָהֶם מַה שֶׁהֵם רוֹצִים בּוֹ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כְּבָר שָׁמַעְתִּי מִפִּיךָ כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָ לִי מִתְּכוּנוֹת הַמֶּלֶךְ וְהַמִּשְׁנֶה וְהַנְּתִינִים, וְקִבַּלְתִּי מִמְּךָ. אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הוּא שֶׁיֵּשׁ לִשְׁמֹר אֶת הַלָּשׁוֹן מִן הַשֶּׁקֶר וְהַשְּׁטוּת וּמֵהוֹצָאַת שֵׁם רַע וּמִן הַהַגְזָמָה בְדִבּוּר?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: "צָרִיךְ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא יְדַבֵּר אֶלָּא בַטוֹב וּבַיָּפֶה, וְשֶׁלֹּא יָשִׂיחַ בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לוֹ, וְיַעֲזֹב אֶת הַרְכִילוּת, וְשֶׁלֹּא יִמְסֹר בְּשֵׁם אָדָם דָּבָר שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו, לְאוֹיְבוֹ, וְשֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ לְהַזִּיק לֹא לִידִידוֹ וְלֹא לְאוֹיְבוֹ לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן, וְשֶׁלֹא יִתֵּן דַּעְתּוֹ עַל זֶה שֶׁהוּא מְצַפֶּה מִמֶּנּוּ טוֹבָה וְלֹא עַל זֶה שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁיֵּרַע לוֹ, אֶלָּא עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הוּא הַמַּזִּיק וְהַמוֹעִיל בָּאֱמֶת, וְלֹא יְדַבֵּר בִּגְנוּת שׁוּם אָדָם וְלֹא שְׁטוּת, שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַל כָּךְ מַשָּׂא עָוֹן לִפְנֵי אֱלֹהִים וְשִׂנְאָה מֵאֵת בְּנֵי אָדָם. וְדַע שֶׁהַדִּבּוּר הוּא כַחֵץ, אַחֲרֵי שֶׁשֻּׁלַּח לֹא יוּכַל מִי שֶׁהוּא לַהֲשִׁיבוֹ חֲזָרָה. וְיִזָּהֵר שֶׁלֹא לְהַפְקִיד סוֹדוֹ בִידֵי זֶה שֶׁיְּפַרְסְמוֹ, שֶׁהַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁיִּפֹּל בְּתוֹךְ נֵזֶק אַחֲרֵי פִּרְסוּם מַה שֶּׁהִסְתִּירוֹ. וִיהֵא מַסְתִּיר סוֹדוֹ מִידִידוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא מַסְתִּירוֹ מֵאוֹיְבוֹ, שֶׁכֵּן הַסְתָּרַת הַסּוֹד מִכָּל הָאֲנָשִׁים הִיא שְׁמִירָתוֹ. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מָה הַמִּנְהָג הַיָּפֶה שֶׁיִּנְהַג אָדָם כְּלַפֵּי בְנֵי־בֵיתוֹ וּקְרוֹבָיו?”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אֵין מְנוּחָה לִבְנֵי־אָדָם אֶלָּא עַל־יְדֵי מִנְהָגָם הַיָּפֶה כְּלַפֵּי אֲחֵרִים. מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לוֹ לְאָדָם לָתֵת לִבְנֵי־בֵיתוֹ מַה שֶּׁהֵם זַכָּאִים לוֹ, וּלְאֶחָיו כָּרָאוּי לָהֶם”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הוּא שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהוֹצִיא עַל בְּנֵי־בֵיתוֹ?” אָמַר לוֹ: “בַּאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁיִּתֵּן לְהוֹרָיו, הִנֵּה הוּא הֱיוֹתוֹ כָפוּף לָהֶם, לְשׁוֹנוֹ מְתוּקָה אִתָּם וְרַךְ כְּלַפָּם מְכַבְּדָם וּמוֹקִירָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֶחָיו, הִנֵּה לְיָעֵץ אוֹתָם טוֹב וּלְבַזְבֵּז עֲלֵיהָם מֵהוֹנוֹ וִיהֵא עוֹזֵר לָהֶם בְּדַרְכֵיהֶם, וְיִשְׂמַח בְּשִׂמְחָתָם, וְיַעְלִים עַיִן מִשִּׁגְגוֹתֵיהֶם. וּכְשֶׁהֵם מַכִּירִים זֹאת מִצִּדּוֹ יְקַדְּמוּהוּ בָּעֵצָה הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר שֶׁאִתָּם וְיִתְּנוּ נַפְשָׁם עָלָיו. וְאִם בָּטוּח אַתָּה בְאָחִיךָ, פַּזֵּר לוֹ אַהֲבָתְךָ וֶהֱיֵה עוֹזֵר לוֹ בְכָל עִנְיָנָיו”. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלשָׁה־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַל הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס אֶת בֶּן־הַמֶּלֶךְ גַ’לִיעָאד אֶת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהִזְכַּרְנוּ, עָנָה לוֹ עֲלֵיהֶן. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס: “רוֹאֶה אֲנִי אֶת הָאַחִים שְׁנֵי סוּגִים, אַחִים נֶאֱמָנִים וְאַחִים לְחֶבְרָה וָרֵעוּת. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַחִים נֶאֱמָנִים, הִנֵּה מַגִּיעַ לָהֶם מַה שֶּׁתֵּאַרְתָּ. וַהֲרֵי אֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ בִּדְבָר זוּלָתָם מִן הָאַחִים לְחֶבְרָה וָרֵעוּת”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אָמְנָם בַּאֲשֶׁר לְאַחִים לְחֶבְרָה וָרֵעוּת, הִנֵּה תַשִּׂיג מֵהֶם תַּעֲנוּג, סֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, מְתִיקוּת הַדִּבּוּר וְרֵעוּת נָאָה, וְאַל תַּפְסִיק מֵהֶם שַׁעֲשׁוּעֶיךָ, אֶלָּא פַזֵּר לָהֶם כְּשֵׁם שֶׁהֵם מְפַזְּרִים לְךָ וּנְהַג בָּהֶם כְּפִי שֶׁהֵם נוֹהֲגִים בְּךָ בְּסֵבֶר פָּנִים וּמְתִיקוּת הַלָּשׁוֹן, וְיִהְיוּ חַיֶּיךָ נְעִימִים וּדְבָרֶיךָ מְקֻבָּלִים עֲלֵיהֶם”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כְּבָר יָדַעְנוּ עִנְיָנִים אֵלֶּה כֻלָּם. הַגֵּד לִי מֵעַתָּה בִּדְבָר הַפַּרְנָסָה הַקְּצוּבָה לַבְּרִיָּה מֵאֵת הַבּוֹרֵא. כְּלוּם הִיא קְצוּבָה בֵין הָאֲנָשִׁים וְהַחַיּוֹת לְכָל אֶחָד עַד עֵת קִצּוֹ? וְאִם כָּךְ הוּא הָעִנְיָן, מַה הוּא הַמֵּנִיעַ לְחַפֵּשׂ פַּרְנָסָה, לָשֵׂאת עָמָל בְּבַקָּשַׁת דָּבָר שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהוּא קָבוּעַ מֵרֹאשׁ, וְאֵין סָפֵק שֶׁיֻּשַּׂג, גַּם אִם לֹא יִשָּׂא עָמָל וָטֹרַח, וְאִם אֵינָהּ קְצוּבָה לוֹ, הֲרֵי לֹא תַגִּיעַ אֵלָיו אֲפִלּוּ אִם הוּא טוֹרֵחַ בָּהּ תַּכְלִית הַטִּרְחָה? כְּלוּם יָנִיחַ הַטִּרְחָה וְיִסְמֹךְ עַל אֱלֹהָיו, וְיִמְצָא רְוָחָה לְגוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אָכֵן רָאִינוּ שֶׁלְּכָל אֶחָד מְזוֹנוֹתָיו קְצוּבִים וְעֵת קִצּוֹ קְבוּעָה. וְאוּלָם לְכָל פַּרְנָסָה אֹפֶן וּדְרָכִים. וְזֶה הַמְבַקֵּשׁ יוּכַל לְהַשִּׂיג בְּבַקְּשׁוֹ מְנוּחָה וּבְחָדְלוֹ לְבַקֵּשׁ. וְעִם זֶה אֵין סָפֵק שֶׁיֵּשׁ לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה. אֶלָּא שֶׁהַמְבַקֵּשׁ שְׁתֵּי דְרָכִים לְפָנָיו, אוֹ שֶׁהוּא מַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ, אוֹ שֶׁהוּא נִמְנַע מֵאִתּוֹ. וְעֹנֶג הַמַּשִּׂיג הִיא בִשְׁתַּיִם: הַשָּׂגַת־פַּרְנָסָתוֹ וֶהֱיוֹת אַחֲרִית בַּקָּשָׁתוֹ לִבְרָכָה. אַךְ זֶה שֶׁנִּמְנְעָה מֵאִתּוֹ שִׂמְחָתוֹ בִּשְׁלשָׁה: הֱיוֹתוֹ מוּכָן לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתוֹ, וְהִמָּנְעוֹ מִהְיוֹת סוֹמֵךְ עַל בְּנֵי־אָדָם, וְזֶה שֶׁהוּא נִפְטַר מִן הַתְּלוּנָה נֶגְדּוֹ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַגֵּד לִי מֵעַתָּה בִּדְבַר הַדֶּרֶךְ לְבַקֵּשׁ הַפַּרְנָסָה”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם כַּמֻּתָּר מַה שֶּׁהִתִּירוֹ אֱלֹהִים, וְשֶׁיִּרְאֶה בְעַצְמוֹ כְּאָסוּר מַה שֶׁאֲסָרוֹ אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה”. פָּסְקוּ בֵינֵיהֶם הַדְּבָרִים כְּשֶׁהִגִּיעוּ עַד כָּאן. קָם שִׁמָאס הוּא וְאֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד מִן הַמְלֻמָּדִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי הַנַּעַר וְהֶעֱרִיצוּהוּ וְשִׁבְּחוּהוּ. אִמֵּץ אוֹתוֹ אָבִיו אֶל חָזֵהוּ, וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר חַנַּנִי בֵּן, שֶׁנַּחַת־רוּחַ הוּא לִי בְחַיַּי”. אָמַר הַנַּעַר לְשִׁמָאס וּלְאֵלֶּה שֶׁבְּאוֹתוֹ מַעֲמָד מִן הַמְלֻמָּדִים: “הוֹי הַמִּשְׁנֶה, בַּעַל הַבְּעָיוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹא פָתַח אֱלֹהִים לְפָנַי אֶלָּא מַשֶּׁהוּ מֻעַט, הֲבִינוֹתִי כַּוָּנָתְךָ כְּשֶׁקִּבַּלְתָּ דְּבָרִי שֶׁנָּתַתִּי תְּשׁוּבָה לְמָה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ אוֹתִי, אַחַת הִיא אִם אָמַרְתִּי הַנְּכוֹחָה וְאִם שָׁגִיתִי, וְאֶפְשָׁר גַּם מָחַלְתָּ לִמְשׁוּגָתִי. וַהֲרֵינִי חָפֵץ לִשְׁאֹל מִמְּךָ בְּדָבָר שֶׁחַלָּשָׁה בוֹ בִינָתִי וְקָצַר שִׂכְלִי, וְנִלְאָה לְשׁוֹנִי לְתָאֳרוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בִלְתִּי בָרוּר לְפָנַי כַּמַּיִם הַצְּלוּלִים בְּתוֹךְ כְּלִי שָׁחוֹר. וְחָפֵץ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּבָאֵר אוֹתוֹ לִי, עַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְלוּם מִמֶּנּוּ סָתוּם בִּפְנֵי שֶׁכְּמוֹתִי בֶּעָתִיד כְּפִי שֶׁהָיָה סָתוּם בְּפָנַי בֶּעָבָר. שֶׁכֵּן כְּשֵׁם שֶׁשָּׁת אֱלֹהִים אֶת הַחַיִּים עַל־יְדֵי טִפָּה וְאֶת הַכֹּחַ עַל־יְדֵי הָאֹכֶל, וְאֶת הָרְפוּאָה לַחוֹלֶה עַל־יְדֵי רִפּוּיוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא, שָׁת אֶת הָרִפְאוּת מִן הַבַּעֲרוּת עַל־יְדֵי דַעַת הַמְלֻמָּד. הַקְשֵׁב אֵפוֹא לִדְבָרַי”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הוֹי, אַתָּה הַמֵּאִיר בְּשֵׂכֶל, בַּעַל־הַבְּעָיוֹת הַנְּכוֹחוֹת, וַאֲשֶׁר יִרְאוּ אוֹתוֹ הַמְלֻמָּדִים כֻּלָּם נַעֲלֶה עַל כֹּל, בִּגְלַל נַתַּחֲךָ אֶת הַדְּבָרִים וְחַלֶּקְךָ אוֹתָם וְטוּב קָלְעֲךָ אֶל הַמַּטָּרָה בְּמַה שֶּׁעָנִיתָ עַל מַה שֶּׁשְּׁאַלְתִּיךָ עָלָיו, הֲרֵי יוֹדֵע אַתָּה שֶׁלֹּא תִשְׁאַל אוֹתִי עַל דָּבָר אֲשֶׁר אֵין עִמְּךָ פִּתְרוֹנוֹ בְבִינָה נְכוֹחָה יוֹתֵר וּדְבָרִים אֲמִתִּיִּים יוֹתֵר; נָתַן לְךָ אֱלֹהִים מִן הַדַּעַת מַה שֶּׁלֹּא נָתַן גַּם לְאֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים. הַגֵּד לִי אֵפוֹא אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל אוֹתִי עַל אוֹדוֹתָם”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַגֵּד לִי עַל דְּבַר הַבּוֹרֵא יְרוֹמַם עֻזּוֹ, מֵאֵיזֶה דְּבָרִים בָּרָא אֶת הַבְּרִיאָה, בְּעוֹד שֶׁלֹּא הָיָה לִפְנֵי כֵן כְּלוּם, מֵאַחֲרֵי שֶׁאֵין רוֹאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא דָבָר הַנִּבְרָא מִדָּבָר. אָמְנָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ וְיִתְעַלֶּה יָכֹל לִבְרֹא דְבָרִים מֵאַיִן. וְאוּלָם רְצוֹנוֹ גָזַר אֲשֶׁר לַמְרוֹת שְׁלֵמוּת יְכָלְתּוֹ וְעָצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִבָּרֵא אֶלָּא דָבָר מִדָּבָר”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס: “אוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַעֲשֵׂה הַכֵּלִים מֵחֹמֶר־הַיּוֹצְרִים וְזוּלָתָם מֵאֵלֶּה שֶׁהָאֻמָּנִים עוֹשִׂים לֹא יוּכְלוּ ליִצֹר דָּבָר חָדָשׁ אֶלָּא מִדָּבָר בִּהְיוֹת שֶׁהֵם בְּעַצְמָם נִבְרָאִים הֵם מִדָּבָר. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַבּוֹרֵא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הָעוֹלָם בְּאֻמָּנוּת נִפְלָאָה זוֹ, הֲרֵי אִם רְצוֹנְךָ לְהַכִּיר כֹּחַ־יְכָלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה בְּהַמְצָאַת הַדְּבָרִים, הַרְחֵב אֶת מַחֲשַׁבְתְּךָ עַל כָּל סוּגֵי הַבְּרִיאָה, וְתִמְצָא אוֹתוֹת וְסִימָנִים הַמַּרְאִים עַל שְׁלֵמוּת יְכָלְתּוֹ, וְשֶׁהוּא יָכוֹל לִבְרֹא אֶת הַדְּבָרִים מִלֹּא דָּבָר, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁהוּא הִמְצִיאָם אַחֲרֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בִמְצִיאוּת בְּהֶחְלֵט, שֶׁכֵּן הַיְסוֹדוֹת שֶׁהֵם חֹמֶר הַדְּבָרִים הָיוּ בִּלְתִּי נִמְצָאִים בְּהֶחְלֵט. וּכְבָר הִבְהַרְתִּי לְךָ זֹאת, עַד שֶׁלֹּא תְּהֵא בְסָפֵק בָּזֶה. וִיבָאֵר לְךָ זֹאת אוֹת הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם הַבָּאִים בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה, עַד אֲשֶׁר בַּעֲבֹר הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה, נֶעֱלַם מִפָּנֵינוּ הַיּוֹם וְלֹא נֵדַע מְקוֹמוֹ הֵיכָן הוּא. וּבַעֲבֹר הַלַּיְלָה עִם חֶשְׁכָּתוֹ וְאֵימָתוֹ, יָבוֹא הַיּוֹם וְלֹא נֵדַע מְקוֹם הַלַּיְלָה. וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת עָלֵינוּ לֹא נֵדַע הֵיכָן הָיָה אוֹרָהּ מְקֻפָּל, וּכְשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת לֹא נֵדַע מְקוֹם הֵעָלְמָהּ בוֹ, וּמֵעֵין זֶה מִמַּעֲשֵׂי הַבּוֹרֵא יְרוֹמַם שְׁמוּ וְיִתְעַלֶּה עֻזּוֹ, רַבִּים הַמְּבִיאִים בִּמְבוּכָה אֶת מַחְשְׁבוֹת הַחֲרִיפִים מִן הַבְּרוּאִים”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַמִּשְׁנֶה, הִנֵּה הוֹדַעְתָּ אוֹתִי מִיכֹלֶת הַבּוֹרֵא מַה שֶּׁאֵין לְהַכְחִישׁוֹ, וְאוּלָם הַגֵּד לִי כֵּיצַד הוּא מַמְצִיא אֶת בְּרִיאָתוֹ?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַבְּרִיאָה לֹא נִבְרְאָה אֶלָּא בְמַאֲמָר, שֶׁהָיָה נִמְצָא לִפְנֵי הַזְּמַן וּבוֹ בָרָא אֶת כָּל הַדְּבָרִים”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אִם כָּךְ הֲרֵי אֱלֹהִים יִתְאַדַּר שְׁמוֹ וְיָרוּם עֻזּוֹ, חָפֵץ לְהַמְצִיא אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי מְצִיאוּתָם”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “וּבְחֶפְצוֹ בָרָא אוֹתָם בְּמַאֲמָרוֹ. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָגָה אוֹתוֹ וְגִלָּה מַאֲמָרוֹ, לֹא הָיְתָה הַבְּרִיאָה בִּמְצִיאוּת”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַל הַנַּעַר מֵאֵת שִׁמָאס אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, עָנָה לוֹ עֲלֵיהֶן. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “שׁוּם אָדָם לֹא יַגִּיד לְךָ אַחֶרֶת מִמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ, אֶלָּא אִם כֵּן יְסַלֵף אֶת הַדְּבָרִים שֶׁבָּאוּ בְסִפְרֵי־הַדָּת מֵעִקָּרָם, וִיגַלֶּה בָהֶם פָּנִים שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה, וּמִזֶּה הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ, שֶׁהַמַּאֲמָר כֹּחַ בּוֹ. יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים מֵאֱמוּנָה כָזֹאת. לֹא כִי דְבָרֵינוּ בַּאֲשֶׁר לֵאלֹהִים יְרוֹמֵם וְיִתְעַלֶּה, שֶׁהוּא בָרָא אֶת הַבְּרִיאָה בְמַאֲמָרוֹ, פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה אֶחָד בְּעַצְמִיּוּתוֹ וּבְתוֹאֲרָיו, וְאֵין הַפֵּרוּשׁ שֶׁמַּאֲמַר אֱלֹהִים יֵשׁ בּוֹ יְכֹלֶת. לֹא כִי הַיְכֹלֶת תֹּאַר הִיא לֵאלֹהִים, כְּמוֹ הַמַּאֲמָר וְזוּלָתוֹ מִתָּאֳרֵי הַשְּׁלֵמוּת הֵם תָּאֳרֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְיָרוּם שִׁלְטוֹנוֹ. וְלֹא יְתֹאַר הוּא מִבְּלִי מַאֲמָרוֹ. וְלֹא יְתֹאַר מַאֲמָרוֹ מִבַּלְעָדָיו. וֵאלֹהִים תְּרוֹמַם תְּהִלָּתוֹ בָּרָא בְמַאֲמָרוֹ כָל בְּרִיאָתוֹ, וּמִבְּלִי מַאֲמָרוֹ לֹא יִבָּרֵא דָבָר. וְאוּלָם בָּרָא אֶת הַדְּבָרִים בְּמַאֲמָר הָאֱמֶת, וּבָאֱמֶת אָנוּ נִבְרָאִים”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “כְּבָר הֲבִינוֹתִי מֵעִנְיַן הַבּוֹרֵא וּמַעֲלַת מַאֲמָרוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ וְקִבָּלְתִּי זֹאת מִמְּךָ מִתוֹךְ הֲבָנָה. וְאוּלָם שְׁמַעְתִּיךָ אוֹמֵר, שֶׁבְּרִיאַת הַבְּרִיאָה הִיא רַק בְּמַאֲמָר הָאֱמֶת, וַהֲרֵי הָאֱמֶת הִיא הַהֶפֶךְ מִן הַשֶּׁקֶר. מִנַּיִן אֵפוֹא הוֹפִיעַ הַשֶּׁקֶר, וְכֵיצַד אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הָאֱמֶת, עַד שֶּׁנִּרְאֶה דּוֹמֶה לָהּ, וְיִהְיוּ הַבְּרוּאִים מְפַקְפְּקִים בּוֹ וְיִהְיוּ זְקוּקִים לְהַבְחָנָה בֵּין שְׁנֵיהֶם. וּכְלוּם הַבּוֹרֵא יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה אוֹהֵב שֶׁקֶר זֶה אוֹ מְתָעֵב אוֹתוֹ? וְאִם אָמַרְתָּ שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הָאֱמֶת וּבָהּ בָּרָא אֶת בְּרִיאָתוֹ וּמְתָעֵב אֶת הַשֶּׁקֶר, כֵּיצַד זֶה נִכְנַס זֶה שֶׁהַבּוֹרֵא מְתָעֲבוֹ אֶל תּוֹךְ זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ, הַיְנוּ הָאֱמֶת?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כְּשֶׁבָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בָּאֱמֶת לֹא הָיָה הָאָדָם זָקוּק לִתְשוּבָה עַד שֶׁנִּכְנַס הַשֶּׁקֶר אֶל תּוֹךְ הָאֱמֶת, שֶׁנִּבְרָא עַל יָדָהּ בִּגְלַל זֶה שֶׁשָּׂם אֱלֹהִים בָּאָדָם אֶת הַיְכֹלֶת, הַיְנוּ הָרָצוֹן וְהַנְּטִיָּה, הַנִּקְרָא בַּקָּשַׁת הָרֶוַח. וּכְשֶׁנִכְנַס הַשֶׁקֶר לְתוֹךְ הָאֱמֶת בִּבְחִינָה זוֹ, נִתְעַרְבֵּב הַשֶּׁקֶר בָּאֱמֶת בְּסִבַּת רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם וִיכָלְתּוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ אֶת הָרֶוַח, שֶׁהִיא עַל פִּי בְחִירָתוֹ הַחָפְשִׁית עִם חֻלְשַׁת טֶבַע הָאָדָם. אֱלֹהִים בָּרָא אֵפוֹא אֶת הַתְּשׁוּבָה. לְהַעֲבִיר מֵעָלָיו אוֹתוֹ הַשֶּׁקֶר וּלְכוֹנֵן אוֹתוֹ עַל הָאֶמֶת. וּבָרָא אֱלֹהִים לוֹ אֶת הָעֹנֶשׁ, כְּשֶׁהוּא נִשְׁאָר בַּמְּסִבּוֹת שֶׁל הַשֶּׁקֶר?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “מַה סִּבַּת הִתְנַגְּדוּת זוֹ שֶׁל הַשֶּׁקֶר לָאֱמֶת עַד כְּדֵי זֶה שֶׁנִּתְחַלֵּף בּוֹ? וְכֵיצַד זֶה נַעֲשָׂה הַעֹנֶשׁ הֶכְרֵחִי לָאָדָם עַד שֶׁנִּהְיָה זָקוּק לִתְשׁוּבָה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כְּשֶֹבָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בָּאֱמֶת, עָשָׂה אוֹתוֹ אוֹהֵב אוֹתָהּ, וְלֹא לוֹ לֹא עֹנֶשׁ וְלֹא תְשׁוּבָה, וְנִשְׁאַר בְּכָךְ עַד אֲשֶׁר הִרְכִּיב בְּתוֹכוֹ אֱלֹהִים אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא מִשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁיּוּת, עִם זֶה שֶׁהִיא מִטִּבְעָהּ נוֹטָה לְתַאֲווֹת. וְצָמַח מִתּוֹךְ זֶה הִתְנַגְּדוּת הַשֶּׁקֶר וְהִתְעַרְבְּבוּ בָאֱמֶת שֶׁבָּהּ נִבְרָא הָאָדָם וְהָטְבַּע עַל אַהֲבָתָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָאָדָם עַד כְּדֵי כָךְ, שָׂטָה מִן הָאֱמֶת עַל־יְדֵי הַמֶּרִי. וּמִי שֶׁשּׂוֹטֶה מִן הָאֱמֶת, הֲרֵי הוּא נוֹפֵל רַק לְתוֹךְ הַשֶּׁקֶר”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אִם כָּךְ לֹא נִכְנַס הַשֶּׁקֶר לְתוֹךְ הָאֱמֶת אֶלָּא עַל־יְדֵי הַמֶּרִי וְהָעֲבֵרָה”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כָּךְ הוּא, שֶׁכֵּן אֱלֹהִים אוֹהֵב אֶת הָאָדָם, וּמֵרֹב אַהֲבָתוֹ לוֹ בָּרָא אֶת הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה זָקוּק לוֹ. וְזוֹהִי הָאֱמֶת בְּעֵינָהּ. וְאוּלָם הַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁהָאָדָם זִלְזֵל בָּזֶה בְּסִבַּת נְטִיַּת הַנֶּפֶשׁ לְתַּאֲווֹת וְנָטָה לְהַפֵר דְּבָרוֹ, וְהִגִּיעַ עַל יְדֵי כָךְ לַשֶּׁקֶר עַל־יְדֵי מִרְיוֹ, שֶׁהִמְרָה אֶת אֱלֹהָיו וְנִתְחַיֵּב עֹנֶשׁ. וְאוּלָם עַל־יְדֵי סַלְּקוֹ אֶת הַשֶּׁקֶר מֵעָלָיו בִּתְשׁוּבָתוֹ וַחֲזָרָתוֹ לְאַהֲבַת אֱמֶת, זָכָה בַשָּׂכָר”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַגֵּד לִי בִּדְבַר תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַמֶּרִי, עִם זֶה שֶׁכָּל הַבְּרִיּוֹת כֻּלָּם מוֹצָאָם מַגִּיעַ עַד אָדָם הַרִאשׁוֹן, וְאוֹתוֹ הֵן בָּרָא אֱלֹהִים בָּאֱמֶת. כֵּיצַד זֶה הֵבִיא לְעַצְמוֹ אֶת הַמֶּרִי, וְנִתְקַשֵּׁר מִרְיוֹ בִתְשׁוּבָה אַחַר־כָּךְ, אַחֲרֵי שֶׁהָרְכְּבָה בוֹ הַנֶּפֶשׁ, וְהִגִּיעַ בְּסוֹפוֹ לִשְׂכַר אוֹ לְעֹנֶשׁ? הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים בְּנֵי־הָאָדָם מִקְצָתָם עוֹמְדִים בְּמִרְיָם, נוֹטִים לְמַה שֶּׁאֵין אֱלֹהִים אוֹהֵב, בְּנִגּוּד לְמַה שֶּׁדּוֹרֵשׁ עִקָּר בְּרִיאָתָם בִּדְבַר אַהֲבַת הָאֱמֶת, מְחַיְּבִים אֶת כַּעַס רִבּוֹנָם עֲלֵיהֶם, וְרוֹאִים מִקְצָתָם עוֹמְדִים לְמַלֵּא רְצוֹן בּוֹרְאָם וְשׁוֹמְעִים לְמִצְוָתוֹ, זַכָּאִים לְרַחֲמִים וְשָׂכָר. מַה סִּבַּת הַהֶבְדֵּל הַנִּמְצָא בֵינֵיהֶם?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אָכֵן תְּחִלַּת הוֹפָעַת מֶרִי זֶה, לֹא הָיָה אֶלָּא בְסִבַּת אִבְּלִיס, הוּא הַשָּׂטָן, שֶׁהָיָה הַנִּכְבָּד בְּמַה שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים יְרוֹמַם שְׁמוֹ, מִן הַמַּלְאָכִים וְהָאָדָם וְהַשֵּׁדִים. וּמִטִּבְעוֹ נִבְרָא לְאַהֲבָה וְלֹא יָדַע זוּלָתָהּ. וְאוּלָם כַּאֲשֶׁר הָיָה מְיֻחָד לְעִנְיָן זֶה, נִכְנְסָה בּוֹ יְהִירוּת וְגָאוֹן וְהִתְגַּדְּלוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת עַל הָאֱמוּנָה וְהַצִּיּוּת לִפְקֻדַּת בּוֹרְאוֹ, וְשָׁת אוֹתוֹ אֱלֹהִים לְמַטָּה מִכָּל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם וְהוֹצִיאוֹ מִן הָאַהֲבָה, וְשָׂם לְעַצְמוֹ מָדוֹר בַּמֶּרִי. וּכְשֶׁיָּדַע שֶׁאֱלֹהִים יְרוֹמַם שְׁמוֹ אֵינוֹ אוֹהֵב אֶת הַמֶּרִי, וְרָאָה אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא בְאוֹתָה אֱמֶת וְאַהֲבָה וְצִיּוּת לְבוֹרְאוֹ, נִכְנְסָה בוֹ קִנְאָה, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְזִמָּה לְהָסִיר אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן מִן הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שֻׁתָּף לוֹ בַּשֶּׁקֶר. וְנִתְחַיֵּב אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעֹנֶשׁ בִּגְלַל נְטִיָּתוֹ לַמֶּרִי, שֶׁיִּפָּה אוֹתוֹ אוֹיְבוֹ בְעֵינָיו וּבִגְלַל לֶכְתוֹ אַחֲרֵי תַאֲוָתוֹ, עַד כְּדֵי לַמְרוֹת מִצְוַת אֱלֹהָיו בְּסִבַּת הִתְקוֹמְמוּת הַשֶּׁקֶר. וּכְשֶׁיָּדַע הַבּוֹרֵא, תְּרוֹמַם תִּשְׁבַּחְתּוֹ וְיִתְקַדְּשׁוּ שְׁמוֹתָיו, אֶת חֻלְשַׁת הָאָדָם, וּמְהִירוּת נְטִיָּתוֹ אֶל אוֹיְבוֹ, וַעֲזִיבָתוֹ אֶת הָאֱמֶת, שָׁת לוֹ הַבּוֹרֵא בְּרַחֲמָיו אֶת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁיַּעֲלֶה עַל יָדוֹ מִתְּהוֹם הַנְּטִיָּה אֶל הַמֶּרִי, וְלִהְיוֹת מְסֻגָּל לִתְשׁוּבָה, שֶׁבָּהּ יִתְגַּבֵּר עַל אוֹיְבוֹ אִבְּלִיס וּגְדוּדָיו וְלָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת שֶׁהוּא טָבוּעַ עָלֶיהָ. וּכְשֶׁרָאָה אִבְּלִיס, שֶׁאֱלֹהִים תְּרוֹמַם תִּשְׁבַּחְתּוֹ וְְיִתְקַדְּשׁוּ שְׁמוֹתָיו, שֶׁאֱלֹהִים שָׁת לוֹ גְּבוּל, נִזְדָּרֵז אֶל הָאָדָם לְהִלָּחֵם בּוֹ וְנִכְנַס אֵלָיו בִּמְזִמּוֹת לְהוֹצִיאוֹ מִחֶסֶַד רִבּוֹנוֹ וְלַעֲשׂוֹתוֹ שֻׁתָּף לוֹ בַּכַּעַס שֶׁנִּתְחַיְּבוּ בוֹ הוּא וּגְדוּדָיו. וְשָׁת אֱלֹהִים תְּרוֹמַם תִּשְׁבַּחְתּוֹ לָאָדָם אֶת הַיְכֹלֶת לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְצִוָּהוּ לִדְבַּק בָּאֱמֶת וְלִשְׁקֹד עָלֶיהָ תָּמִיד וְאָסַר עָלָיו אֶת הַמֶּרִי וְאֶת הַהִתְנַגְּדוּת, וְגִלָּה לוֹ שֶׁאוֹיֵב לוֹ עַל הָאָרֶץ, הַנִּלְחָם בּוֹ וְאֵינוֹ מַרְפֶּה מִמֶּנּוּ לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם. וְעַל־יְדֵי כָךְ נַעֲשָׂה הָאָדָם זַכַּאי לְשָׂכָר כְּשֶׁיִּדְבַּק בָּאֱמֶת אֲשֶׁר עָלֶיהָ קֹרַץ מִטִּבְעוֹ, לֶאֱהֹב אוֹתָהּ, וְרָאוּי לְעֹנֶשׁ אִם תִּתְגַּבֵּר עָלָיו נַפְשׁוֹ וְתַטֶּה אוֹתוֹ אֶל הַתַּאֲווֹת.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁשָּׁאַל בֶּן־הַמֶּלֶךְ אֶת שִׁמָאס אֶת הַשְּׁאֵלוֹת הַנִּזְכָּרוֹת אָמַר לוֹ: “אִם כֵּן: אֱמֹר לִי אֵפוֹא, בְּאֵיזֶה כֹחַ יְכֹלִים הַבְּרוּאִים לְהִתְנַגֵּד לְבוֹרְאָם, מֵאַחַר שֶׁהוּא בְתַכְלִית הָעֹז, כְּפִי שֶׁתֵּאַרְתָּ, בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאֵינוֹ יָכֹל לַחֲרֹג מִרְצוֹנוֹ. הֲלֹא תָשִׂים אֶל לִבְּךָ שֶׁהוּא יָכֹל לְהָסִיר אֶת בְּרִיּוֹתָיו מִן הַמֶּרִי הַזֶּה, וְלַעֲשׂוֹת אוֹתָם דְּבֵקִים בְּאַהֲבָתוֹ תָּמִיד?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אָכֵן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יְרוֹמַם שְׁמוֹ נוֹהֵג בְּיֹשֶׁר וְשׁוֹפֵט בְּצֶדֶק וְחַנּוּן לְאַנְשֵׁי אַהֲבָתוֹ. בֵּרֵר לָהֶם אֶת דֶּרֶךְ הַטּוֹב וְנָתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת וְאֶת הַכֹּחַ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים מִן הַטּוֹב. וּכְשֶׁהֵם עוֹשִׂים הַהֶפֶךְ מִזֶּה הֵם בָּאִים לִידֵי אֲבַדּוֹן וָמֶרִי”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “אִם כָךְ הוּא שֶׁהַבּוֹרֵא הוּא שֶׁנָּתַן לָהֶם אֶת הַיְכֹלֶת, וְהֵם יְכֹלִים עַל־יְדֵי כָךְ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים, מִשּׁוּם מַה אֵין הוּא עוֹמֵד בֵּינֵיהֶם וּבֵין מַה שֶּׁהֵם רוֹצִים בּוֹ מִן הַשֶּׁקֶר, לְהַחֲזִירָם אֶל הָאֱמֶת?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “זֶהוּ בִגְלַל עָצְמַת רַחֲמָיו וְחָכְמָתוֹ הַמַּזְהִירָה. שֶׁכֵּן, כְּפִי שֶׁיָּצָא מֵאִתּוֹ הַכַּעַס עַל אִבְּלִיס וְאֵינוֹ מְרַחֵם עָלָיו, כֵּן יָצְאוּ מֵאִתּוֹ הָרַחֲמִים לְאָדָם הָרִאשׁוֹן עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה. וְרָצָה אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁכָּעַס עָלָיו”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “זוֹהִי הָאֱמֶת בְּעֵינָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא גוֹמֵל לְכָל אֶחָד עַל פָּעֳלוֹ, וְאֵין בּוֹרֵא מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים, לוֹ הַיְכֹלֶת בְּכָל דָּבָר”. הוֹסִיף הַנַּעַר וְאָמַר: “כְּלוּם בָּרָא אֱלֹהִים מַה שֶּׁהוּא אוֹהֵב וּמַה שֶּׁאֵינוֹ אוֹהֵב, אוֹ בָרָא רַק מַה שֶּׁהוּא אוֹהֵב וְלֹא זוּלַת זֶה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “בָּרָא אֱלֹהִים כָּל דָּבָר, וְאוּלָם אֵינוֹ רוֹצֶה אֶלָּא בְמַה שֶּׁהוּא אוֹהֵב”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “מַה בְּעִנְיַן שְׁנֵי הַדְּבָרִים שֶׁבָּאֶחָד מֵהֶם רוֹצֶה אֱלֹהִים וְהוּא מְזַכֶּה אֶת בְּעָלָיו לְשָׂכָר, וְהַשֵּׁנִי מַכְעִיס אֶת הָאֱלֹהִים, וְיָחוּל עֹנֶשׁ עַל בְּעָלָיו?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “בָּרֵר לִי אֶת שְׁנֵי הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה וַהֲבִינֵנִי אוֹתָם, שֶׁאֲדַבֵּר עַל אוֹדוֹתָם”. אַָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הֵם הַטּוֹב וְהָרָע הַמָּרְכָּבִים בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הוֹי נַעַר מֵבִין, חוֹשֵׁב אֲנִי שֶׁכְּבָר יָדַעְתָּ שֶׁהַטּוֹב וְהָרָע הֵם מִן הַמַּעֲשִׂים שֶׁיַּעֲשׂוּם הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ. וְנִקְרָא הַטּוֹב בָּהֶם טוֹב, לִהְיוֹתוֹ רָצוּי לֵאלֹהִים, וְנִקְרָא הָרָע רָע, לִהְיוֹת בּוֹ מַה שֶׁמְּעוֹרֵר כַּעַס אֱלֹהִים. וְחוֹבָה עָלֶיךָ שֶׁתֵּדַע אֶת אֱלֹהִים, וְתָפֵק רָצוֹן מִמֶּנּוּ בְּמַעֲשֶׂה הַטּוֹב, שֶׁכֵּן צִוָּנוּ עַל כָּךְ, וְאָסַר עָלֵינוּ אֶת מַעֲשֵׂה הָרָע”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “חוֹשֵׁב אֲנִי, שֶׁאֶת שְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַיְנוּ אֶת הַטּוֹב וְאֶת הָרָע, אֵין עוֹשִׂים אֶלָּא חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים הַיְדוּעִים בְּגוּף הָאָדָם מְקוֹמוֹת הַטַּעַם שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא הַדִּבֵּר וְהַשֵּׁמַע וְהָרְאוּת וְהָרֵיחַ וְהַמִּשּׁוּשׁ. וּמֵעַתָּה רְצוֹנִי שֶׁתַּגִּיד לִי: כְּלוּם חֲמֵשֶׁת חוּשִׁים אֵלֶּה כֻּלָּם נוֹצְרוּ לַטּוֹב אוֹ לָרַע?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הָבֵן, בֶּן־אָדָם, בֵּאוּר מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ עָלָיו, וְהִיא הוֹכָחָה בְּרוּרָה, וְשִׂים אוֹתָהּ בְּדַעְתְּךָ, וְהַשְׁקֵה אוֹתָהּ אֶת לִבְּךָ, הַיְנוּ שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה בָּרָא אֶת הָאָדָם בָּאֱמֶת, וְשָׂם בְּטִבְעוֹ לֶאֱהֹב אוֹתָהּ, וְאֵין בְּרִיָּה יוֹצֵאת מִמֶּנָּה, אֶלָּא עַל־יְדֵי כֹחַ הָעֶלְיוֹן הַמַּשְׁפִּיעַ עַל כָּל מִקְרֶה. וְאֵין לְכַנּוֹת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה אֶלָּא הַשּׁוֹפֵט בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְטוֹבָה. וּכְבָר בָּרָא אֶת הָאָדָם לֶאֱהֹב אוֹתוֹ וְהִרְכִּיב בּוֹ אֶת הַנֶּפֶשׁ הַטְּבוּעָה עַל הַנְּטִיָּה לַתְּאֲווֹת, וְשָׁת לוֹ אֶת הַיְכֹלֶת, וְשָׁת לוֹ אֶת אֵלֶּה חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים, הַמּוֹלִיכִים אוֹתוֹ לְגַן־עֵדֶן אוֹ לְגֵיהִנֹּם”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “וְכֵיצָד זֶה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הִנֵּה בָרָא אֶת הַלָּשׁוֹן לְדַבֵּר וְאֶת הַיָּדַיִם לַעֲשׂוֹת וְאֶת הָרַגְלַיִם לָלֶכֶת וְאֶת הַעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאֶת הָאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, וְנָתַן לְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה הַחוּשִׁים אֶת הַיְכֹלֶת וְעוֹרֵר אוֹתָם לְמַעֲשֶׂה וְלִתְנוּעָה וְצִוָּה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶלָּא הָרָצוּי לוֹ. וּמַה שֶּׁמֵּפִיק רָצוֹן מִמֶּנּוּ מִן הַדִּבּוּר הוּא הָאֱמֶת וַעֲזִיבַת מַה שֶּׁהוּא בְהֶפֶךְ מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ הַשֶּׁקֶר. וּמִמַּה שֶּׁמֵּפִיק רָצוֹן מִמֶּנּוּ מִן הָרְאִיָּה, הוּא לְהַטּוֹת אֶת הָרְאִיָּה אֶל מַה שֶּׁהוּא אוֹהֲבוֹ וְלַעֲזֹב אֶת הַהֶפֶךְ מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ לְהַטּוֹת אֶת הַרְאִיָּה אֶל מַה שֶּׁאֱלֹהִים מְתָעֲבוֹ, כְּגוֹן הָרְאִיָּה אֶל הַתַּאֲווֹת. וּמִמַּה שֶּׁרָצוּי לוֹ מִן הַשְּׁמִיעָה, הוּא לְהַאֲזִין רַק לָאֱמֶת כְּגוֹן הַהַזְהָרָה וּמַה שֶּׁבְּסִפְרֵי אֱלֹהִים וְלָעֲזֹב הִפּוּכוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע מַה שֶּׁמֵּבִיא לִידֵי כַעַס אֱלֹהִים. וּמִמַּה שֶּׁמֵּפִיק רָצוֹן מֵאֱלֹהִים מִן הַיָּדַיִם, הוּא שֶׁלֹּא תְקַמֵּצְנָה בְּמַה שֶּׁאָצַל לָהֶן, אֶלָּא יוֹצִיאוֹ אוֹתוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן לוֹ, וְלַעֲזֹב הִפּוּכוֹ הַיְנוּ לִקְפֹּץ אוֹתָן אוֹ לְהוֹצִיא מַה שֶּׁאָצַל לָהֵן אֱלֹהִים בְּמַה שֶּׁהוּא לְמוֹרַת לוֹ. וּמַה שֶּׁמֵּפִיק רָצוֹן מִמֶּנּוּ מִן הָרַגְלַיִם, הוּא שֶׁתִּהְיֶינָה אָצוֹת לְטוֹב, כְּגוֹן לְמַטְּרַת הַלִּמּוּד, וְתַעֲזֹבְנָה אֶת הִפּוּכוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא תֵלַכְנָה שֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ אֱלֹהִים. וּבְנוֹגֵעַ לְזוּלַת זֶה מִן הַתַּאֲווֹת, שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָן הָאָדָם, הִנֵּה מוֹצָאָׂן מִן הַגּוּף בִּפְקֻדַּת הַנֶּפֶשׁ. וְהַתַּאֲוָה הַיּוֹצֵאת מִן הַגּוּף שְׁנֵי סוּגִים הִיא, תַּאֲוַת הַמִּין, וְתַאֲוַת הַבֶּטֶן. וּמַה שֶּׁמֵּפִיק רָצוֹן מֵאלֹהִים מִתַּאֲוַת הַמִּין, הוּא שֶׁלֹּא תִהְיֶה אֶלָּא בַמֻתָּר. וְכַעֲסוֹ מִתְעוֹרֵר כְּשֶׁהִיא בְאִסּוּר. וְתַאֲוַת הַבֶּטֶן, הַיְנוּ בְמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, מַה שֶּׁרָצוּי לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁלֹּא יִקַּח לוֹ מֵהֶם כָּל אֶחָד אֶלָּא מַה שֶׁהִתִּירוֹ אֱלֹהִים לוֹ אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה וִיהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים וְיוֹדֶה לו, וּמַה שֶּׁמַּכְעִיס אֶת אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ אַל יַגִּישׁ אֶל פִּיו וְכֵן מַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ בְצֶדֶק, וּמַה שֶּׁהוּא זוּלַת זֶה מִן הַדֵּעוֹת שֶׁקֶר הוּא. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁאֱלֹהִים בָּרָא כָּל דָּבָר וְאֵינוֹ רוֹצֶה אֶלָּא בַטּוֹב, וְצִוָּה עַל כָּל אֵבָר מֵאֵבְרֵי הַגּוּף לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהִטִּיל עָלָיו, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הַיּוֹדֵעַ וְהֶחָכָם”. אָמַר הַנַּעַר: “הַגֵּד לִי מֵעַתָּה, כְּלוּם הָיָה לִפְנֵי שֶׁקָּרָה הַדָּבָר בִּידִיעַת אֱלֹהִים יְרוֹמַם כֹּחוֹ, שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן יֹאכַל מִן הָעֵץ שֶׁאֲסָרוֹ אֱלֹהִים עָלָיו, עַד שֶׁקָּרָה עִמּוֹ מַה שֶׁקָּרָה, וְיָצָא בָּזֶה מִן הַצִּיוּת אֶל הַמֶּרִי?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “כֵּן, הָעֶלֶם הַמְלֻמָּד, כְּבָר הָיָה זֶה בִידִיעַת אֱלֹהִים לִפְנֵי כֵן, לִפְנֵי שֶׁבָּרָא אֶת אָדָם הַרִאשׁוֹן. וְהוֹכָחָה וְסִימָן לְכָךְ הוּא מַה שֶּׁהִקְדִּים לוֹ מִן הַהַזְהָרָה שֶׁלֹּא יֹאכַל, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁאִם יֹאכַל מִמֶּנּוּ יִהְיֶה מַמְרֶה. וְזֶהוּ מִדֶּרֶךְ הַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט, שֶׁלֹּא תִהְיֶינָה טַעֲנוֹת לְאָדָם לִטְעֹן נֶגֶד רִבּוֹנוֹ. וּכְשֶׁנָּפַל בְּפַח הַחֵטְא וְהָעֲבֵרָה, וְרָבְתָה עָלָיו הַבּוּשָׁה וְהַתּוֹכֵחָה קָרָה זֶה בְּצֶאֱצָאָיו אַחֲרָיו, וְשָׁלַח אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת הַשְּׁלִיחִים וְנָתַן לָהֶם סְפָרִים, וְלִמְּדוּנוּ אֶת חֻקּוֹת אֱלֹהִים וּבֵאֲרוּ לָנוּ מַה שֶּׁבְּתוֹכָם מִן הַהַזְהָרָה וְהַמִּשְׁפָּטִים וּפֵרְטוּ לָנוּ וְהֶרְאוּ לָנוּ בָרוּר אֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לַמַּטָּרָה, וּבֵאֲרוּ לָנוּ מַה הוּא הַמֻטָּל עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹתוֹ וּמַה הוּא הַמֻטָּל עָלֵינוּ לְעָזְבוֹ. וְאָנוּ הַשּׁוֹלְטִים בָּרָצוֹן חָפְשִׁים. וּמִי שֶׁנָּהַג לְפִי חֻקּוֹת אֵלּוּ, הִנֵּה הִשִּׂיג הַמַּטָּרָה וְהִרְוִיחַ, וּמִי שֶׁהִמְרָה, אָבַד בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת. זֶהוּ דֶּרֶךְ הַטּוֹב וְדֶּרֶךְ הָרָע. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁאֱלֹהִים הַכֹּל יָכֹל וְלֹא בָרָא אֶת הַתַּאֲווֹת לָנוּ אֶלָּא בִרְצוֹנוֹ וּבְחֶפְצוֹ, וְצִוָּנוּ שֶׁנַּחֲזִיק בְּדֶרֶךְ הַמֻּתָּר, שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לָנוּ. וּכְשֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים בְּדֶרֶךְ הָאָסוּר, יִהְיֶה רָע לָנוּ. וּמַה שֶׁאָנוּ מַשִּׂיגִים מִן הַטּוֹבָה, מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הוּא, אַךְ מַה שֶּׁפּוֹגֵעַ בָּנוּ מִן הָרָע מֵעַצְמֵנוּ הוּא לָנוּ, אָנוּ מִשְׁפְּחוֹת הַבְּרוּאִים, לֹא מֵאֵת הַבּוֹרֵא, יִתְעַלֶּה אֱלֹהִים עַל זֶה מַעֲלָה רַבָּה”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה־עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעַר בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ גַ’לִיעָאד, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַל אֶת הַמִּשְׁנֶה שִׁמָאס שְׁאֵלוֹת אֵלֶּה, וְעָנָה לוֹ עֲלֵיהֶן, הוֹסִיף וְאָמַר: “קִבַּלְתִּי מַה שֶּׁתֵּאַרְתָּ לְפָנַי בְּעִנְיַן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהֵבַנְתִּי מַה שֶּׁיֵּשׁ לְיַחֵס לִבְרוּאָיו. הַגֵּד לִי מֵעַתָּה בְּעִנְיָן שֶׁנָּבוֹךְ בּוֹ שִׂכְלִי בִתְמִיהָה עֲצוּמָה, שֶׁחָס אֲנִי עַל בְּנֵי־הָאָדָם, עַל הַסָּחַת דַּעְתָּם מִן הָעוֹלָם הַבָּא וְהַזְנָחָתָם מִלַּהֲגוֹת בּוֹ וְאַהֲבָתָם אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, אַחֲרֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁיַּעַזְבוּ אוֹתוֹ וְיֵצְאוּ מִמֶּנּוּ עֲלוּבִים”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “אָמְנָם כֵּן. וּכְשֶֹאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ בְתַהְפּוּכוֹתָיו וּבְגִידָתוֹ בְתוֹשָׁבָיו, הוֹכָחָה לְךָ שֶׁאֵין הוּא הַטּוֹב נִצְחִי לִבְעָלָיו, וְכֵן לֹא הָרָעָה לִבְעָלֶיה. וְאֵין בִּטָּחוֹן מִפְּנֵי תַהְפּוּכוֹתָיו. וַאֲפִילוּ אִם יָכוֹל הוּא לוֹ וּשְׂבַע רָצוֹן בּוֹ, אֵין מָנוֹס מִשִּׁנּוּי מַצָּבוֹ, וְחִישׁ מַהֵר תַּגִּיעַ הַעֲבָרָתוֹ מִמֶּנּוּ לָאָדָם. וְאֵין לָאָדָם בִּטָּחוֹן מִכָּךְ, וְלֹא יוֹעִיל לוֹ מַה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ מִיָפְיָפוּתוֹ. וּכְשֶׁאָנוּ מַכִּירִים זֹאת יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁהַגָּרוּעַ בִּבְנֵי אָדָם לְמַצָּב, הוּא הַנִּפְתֶּה אַחֲרָיו וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא, וְשֶׁאוֹתוֹ הַטוּב שֶׁהִגִּיעַ לוֹ לֹא יִשָּׁקֵל לְעֻמַּת אוֹתוֹ הַפַּחַד וְהַמְּצוּקָה וְהַבַּלָּהוֹת שֶׁיַּשִּׂיגוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵי הַעֲבָרָתוֹ מִתּוֹכוֹ. וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁאִלּוּ הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיַּגִּיעַ אֵלָיו בְּבוֹא הַמָּוֶת וּבִפְרִידָתוֹ מִן הַתַּעֲנוּגוֹת שֶׁהוּא שָׁרוּי בָּהֶם וְהַטּוּב, הָיָה דוֹחֶה מֵעַל פָּנָיו אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ, וְהָיָה נַעֲשֶׂה וַדַּאי לָנוּ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא טוֹב יוֹתֵר לָנוּ וּמוֹעִיל יוֹתֵר”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַמִּשְׁנֶה, כְּבָר פָּסְקָה הַחֲשֵׁכָה שֶׁהָיָה לִבִּי בָּה בְּחֶבְרָתְךָ הַמְּאִירָה, וְהִדְרַכְתָּ אוֹתִי מֵישָׁרִים אֶל הַדֶּרֶךְ שֶׁעָלַי לָלֶכֶת בָּהּ, לָלֶכֶת אַחֲרֵי הָאֱמֶת, וְנָתַתָּ לִי נֵר לִרְאוֹת לְאוֹרוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם אַחַד הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד וְאָמַר: כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הָאָבִיב, אֵין לְהִמָּלֵט מִזֶּה שֶׁיְּבַקְּשׁוּ לָהֶם מִרְעֶה כָּאַרְנֶבֶת כַּפִּיל. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי מִפִּיכֶם מִן הַשְּׁאֵלוֹת וְהַבֵּאוּרִים מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִיָּמַי, וְזֶה עוֹרֵר אוֹתִי שֶׁאֶשְׁאַל מִפִּיכֶם דָּבָר. הַגִּידוּ לִי, מַה הוּא הַטּוֹב בְּמַתּוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “בְּרִיאוּת הַגּוּף וּפַרְנָסָה בְהַתֵּר וּבָנִים יְשָׁרִים”. אָמַר לוֹ: “הַגִּידוּ לִי מֵעַתָּה, מַה הוּא הַגָּדוֹל בַּכֹּל, וּמַה הוּא הַקָּטָן מִכֹּל?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַגָּדוֹל בַּכֹּל הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֹרֶךְ־רוּחַ עִם קָטָן מִמֶּנּוּ. וְהַקָּטָן מִכֹּל כְּשֶׁאֵין לוֹ אֹרֶךְ־רוּחַ עִם הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר לִי מֵעַתָּה, מַה הֵם אַרְבַּעַת הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁוִים בָּהֶם כָּל הַבְּרוּאִים?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “שָׁוִים הֵם כָּל הַבְּרוּאִים בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְעֹנֶג־הַשֵּׁנָה וְתַאֲוַת־הַנָּשִׁים וּבְהִתְאַבְּקוּת בַּמָּוֶת”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הֵם הַשְּׁלשָׁה שֶׁאֵין גַּם אֶחָד יָכֹל לְהָסִיר כִּעוּרָם מֵעַל עַצְמוֹ?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הַטִּפְּשׁוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ וְהַטֶּבַע לְשַׁקֵּר”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיזֶה הוּא הַשֶּׁקֶר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, עִם זֶה שֶׁהַשֶּׁקֶר כֻּלוֹ מְכֹעָר?” אָמַר לוֹ: “הַשֶּׁקֶר הַמַּעֲבִיר נֵזֶק מֵעַל בְּעָלָיו וּמֵבִיא לוֹ תוֹעֶלֶת”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיזוּ אֱמֶת מְכֹעֶרֶת, עִם זֶה שֶׁהָאֱמֶת יָפָה?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “גַּאֲוַת הָאָדָם בְּמַה שֶׁבּוֹ, וְהִתְהַדְּרוֹ עָלֶיהָ”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא הַמְכֹעָר שֶׁבַּמְכֹעָר?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “כְּשֶׁאָדָם מִתְהַדֵּר בְּמַה שֶּׁאֵין בּוֹ”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיזֶה בָאֲנָשִׁים הוּא הַטִּפֵּשׁ בְּכֻלָּם?” אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “זֶה שֶׁאֵין לוֹ מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר בְּמַה שֶׁהוּא שָׂם בְּבִטְנוֹ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “הַמֶּלֶךְ, אַתָּה מַלְכֵּנוּ, וְאוּלָם מְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ שֶׁתּוֹרִישׁ אֶת הַמַּלְכוּת לְבִנְךָ אַחֲרֵיךָ, וְאָנוּ הַמְשָׁרְתִים וְהַנְּתִינִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹרֵר הַמֶּלֶךְ אֶת אֵלֶּה מִן הַמְלֻמָּדִים וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד שֶׁיִּשְׁמְרוּ מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ בְדַעְתָּם וְיִנְהֲגוּ עַל פִּיו, וְצִוָּם לִשְׁמֹעַ אֵלָיו לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּם בְּנוֹ, שֶׁכֵּן מִנָּה אוֹתוֹ לְיוֹרֵשׁ כִּסְאוֹ אַחֲרָיו, שֶׁיִּהְיֶה תַּחְתָּיו עַל מַלְכוּת אָבִיו, וְהִשְׁבִּיעַ אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי מַמְלַכְתּוֹ הַמְלֻמָּדִים וְאַנְשֵׁי־הַמִּלְחָמָה, אֶת הַצְּעִירִים וְאֶת הַזְּקֵנִים וּשְׁאָר בְּנֵי־הָאָדָם שֶׁלֹּא יַמְרוּ אֶת פִּיו וְלֹא יָפֵרוּ אֶת פְּקֻדָּתוֹ לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּם. כְּשֶׁנִּמְלְאוּ לְבֶן־הַמֶּלֶךְ שְׁבַע־עֶשְׂרֶה שָׁנָה, חָלָה הַמֶּלֶךְ מַחֲלָה קָשָׁה, עַד שֶׁהָיָה קָרוֹב לָמוּת. כְּשֶׁהָיָה בָרוּר לוֹ שֶׁהַמָּוֶת כְּבָר יָרַד עָלָיו, אָמַר לְאֲנָשָׁיו: “חֳלִי הַמָּוֶת הוּא שֶׁיָּרַד עָלַי. קִרְאוּ אֵלַי אֵפוֹא אֶת קְרוֹבַי וְאֶת בְּנִי, וְאִסְפוּ אֵלַי אֶת בְּנֵי־מַמְלַכְתִּי, עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד שֶׁלֹּא יָבוֹא”. יָצְאוּ וְקָרְאוּ לִבְנֵי הָאָדָם הַקְּרוֹבִים, וּפִרְסְמוּ עַל־יְדֵי קוֹלוֹת־קוֹרְאִים בֵּין הָרְחוֹקִים עַד שֶׁבָּאוּ כֻּלָּם וְנִכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: “כֵּיצַד שְׁלוֹמְךָ הַמֶּלֶךְ? וּמַה דַּעְתְּךָ בִּדְבַר מַחֲלָתְךָ זוֹ?” אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “מַחֲלָתִי זוֹ הִיא שֶׁהַסּוֹף בָּהּ, וּכְבָר בִּצַּע הַחֵץ אֶת אֲשֶׁר חָרַץ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עָלַי. וַאֲנִי עַכְשָׁו בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לָעוֹלָם הַבָּא”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לִבְנוֹ: “קְרַב אֵלַי”, קָרַב אֵלָיו הַנַּעַר כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה בְכִי מַר, עַד שֶׁכִּמְעַט הִרְטִיב מִטָּתוֹ. וְאַף הַמֶּלֶךְ דָּמְעוּ עֵינָיו, וּבָכוּ כָל מִי שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד. אָמַר הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ: “אַל תֵּבְךְּ, בְּנִי, שֶׁאֵין אֲנִי הָרִאשׁוֹן שֶׁמָצָא אוֹתוֹ זֶה שֶׁאֵין לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ, מוֹצֵא הוּא אֶת כָּל מִי שֶׁבְּרָאוֹ אֱלֹהִים. יְרָא אֶת אֱלֹהִים וַעֲשֵׂה טוֹב, וְהֵבִיא אוֹתְךָ אֱלֹהִים עַד מְהֵרָה אֶל מְגַמַּת חֵפֶץ כָּל הַבְּרוּאִים, וְאַל תֵּלֵךְ אַחֲרֵי הַתַּאֲוָה, וְהַעֲסֵק נַפְשְׁךָ בְּזֵכֶר אֱלֹהִים בְּקוּמְךָ וּבְשִׁבְתְּךָ וּבְהֲקִיצְךָ וּבִשְׁנָתְךָ, וְשַׁוֵּה אֶת הָאֱמֶת לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. וְאֵלֶּה הֵם דְּבָרַי הָאַחֲרוֹנִים עִמְךָ וְשָׁלוֹם”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִזְהִיר הַמֶּלֶךְ גַלִיעָאד אֶת בְּנוֹ וּמָסַר לְיָדוֹ אֶת הַמַּלְכוּת לְאַחֲרֵי פְּטִירָתוֹ, אָמַר הַנַּעַר לְאָבִיו: “כְּבָר יָדַעְתָּ, אָבִי, שֶׁלֹא פָסַקְתִּי מִשְּׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ וּמִשְּׁמֹר מִצְוָתְךָ וּמִלְּמַלֵּא פְּקֻדָּתְךָ וּמִבַּקֵּשׁ רְצוֹנְךָ, וַהֲרֵי הָיִיתָ לִי הָאָב הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְכֵיצָד זֶה אֵצֵא אַחֲרֵי מוֹתְךָ לְמַה שֶׁאֵינוֹ לְרָצוֹן לְךָ? הִנֵּה אַחֲרֵי הַחִנּוּךְ הַטּוֹב שֶׁחִנַּכְתָּ אוֹתִי, הִנְךָ עוֹזֵב אוֹתִי וְאֵין בִּיכָלְתִּי לְהַחֲזִירְךָ אֵלַי וּכְשֶׁאֶשְׁמֹר מִצְוָתְךָ אֶהְיֶה מְאֻשָּׁר בְּכָךְ, וְיִהְיֶה גוֹרָלִי הַמְעֻלֶּה בְיוֹתֵר”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהוּא שׁוֹקֵעַ בְּתַכְלִית בִּמְצוּקַת־הַמָּוֶת: “בְּנִי, דְּבַק בְּעֶשֶׂר מִדּוֹת שֶׁיִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תּוֹעֶלֶת בָּהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵן: כְּשֶׁאַתָּה בָּא לִידֵי כַעַס, כְּבֹש כַּעַסְךָ. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְנַסֶּה בְצָרָה, הִתְאַזֵּר בְּאֹרֶךְ־רוּחַ. וּכְשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר, דַּבֵּר אֱמֶת. וּכְשֶׁהִבְטַחְתָּ הַבְטָחָה, מַלֵּא אוֹתָה. וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹפֵט, שְׁפֹט בְּצֶדֶק. וּכְשֶׁהַכֹּחַ בְּיָדְךָ, וַתֵּר. נְהַג נְדִיבוּת בִּפְקִידֶיךָ וּסְלַח לְאוֹיְבֶיךָ, וּפַזֵר בְּיַד נְדִיבָה חַסְדְּךָ לְשׂוֹנְאֲךָ וְהִמָּנַע מֵהַזִּיק לוֹ וּדְבַק בְעוֹד עֶשֶׂר מִדּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים לְמוֹעִיל בָּהֶן בְּתוֹךְ אַנְשֵׁי־מַמְלַכְתְּךָ. וְהֵן: כְּשֶׁאַתָּה מְחַלֵּק, חַלֵּק בְּיֹשֶר. וּכְשֶׁאַתָּה מַעֲנִישׁ, הַעֲנֵשׁ בְּצֶדֶק וְאַל תִּתְאַכְזָר. וּכְשֶׁאַתָּה מַבְטִיחַ, קַיֵּם הַבְטָחָתְךָ. וְקַבֵּל עֵצָה טוֹבָה, וְהֶרֶף מֵעַקְשָׁנוּת, וְהַטֶּל עַל נְתִינֶיךָ לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת הָאֱלֹהִים וּבַמָּסֹרֶת הַמְשֻׁבָּחָה, וֶהֱוֵה שׁוֹפֵט בְּיֹשֶׁר בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁיֹּאהֲבוּ אוֹתְךָ גְּדוֹלָם וּקְטַנָּם, וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ הַשַּׁחְצָנִים בָּהֶם וְהַמָּשְׁחָתִים”. אַחַר כָּךְ אָמַר לַנִּמְצָאִים מִן הַמְלֻמָּדִים וְהָאֶמִירִים בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, בְּמָסְרוֹ אֶת הַמַּלְכוּת לִבְנוֹ אַחֲרָיו: “הִשָּׁמְרוּ לָכֶם לִבְלִי הַמְרוֹת מִצְוַת מַלְכְּכֶם, וּמֵעֲזֹב לִבְלִי שְׁמֹעַ בְּקוֹל גְּדוֹלֵיכֶם, שֶׁאֲבַדּוֹן בְּכַךְ לְאַרְצְכֶם וּפֵרוּד לַחֲבִילַתְכֶם וָנֵזֶק לְגוּפְכֶם וְכִלָּיוֹן לְהוֹנְכֶם, לְשִׂמְחַת אוֹיבֵיכֶם עֲלֵיכֶם. וְהִנֵּה אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת בְּרִיתְכֶם עִמִּי, וְהָיָה כֵן בְּרִיתְכֶם עִם הַנַּעַר הַזֶּה, וְהָאֲמָנָה שֶׁבֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, תִּהְיֶה גַם בֵּינֵיכֶם וּבֵינוֹ; וַעֲלֵיכֶם לִשְׁמֹעַ וּלְמַלֵּא מִצְוָתוֹ, שֶׁכֵּן תִּקּוּן מַצַּבְכֶם הוּא בָזֶה. וֶהֲיוּ נְכוֹנִים עִמּוֹ כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶם עִמָּדִי, וְיִכּוֹנוּ עִנְיְנֵיכֶם וְיִיטַב מַצַּבְכֶם. וְהִנֵּה הוּא זֶה מַלְכְּכֶם וַאֲשֶׁר בְּיָדוֹ נִתַּן טוּבְכֶם, וְשָׁלוֹם”. גָּבְרוּ עָלָיו מְצוּקוֹת הַמָּוֶת וְדָבְקָה לְשׁוֹנוׁ. אִמֵּץ אֶת בְּנוֹ אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ וְהוֹדָה לָאֵל, וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ. נֶאֶנְחוּ עָלָיו כָּל נְתִינָיו וְאַנְשֵׁי־מַמְלַכְתּוֹ. עָטְפוּ אוֹתוֹ בְתַכְרִיכִים וּקְבָרוּהוּ בְכָבוֹד וּפְאֵר וּגְדֻלָּה. חָזְרוּ וְהַנַּעַר אִתָּם. הִלְבִּישׁוּהוּ בֶּגֶד מַלְכוּת וְהִכְתִּירוּהוּ כֶתֶר אָבִיו, וְשָׂמוּ אֶת טַבַּעַת חוֹתַם אָבִיו בְּאֶצְבָּעוֹ וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל כִּסֵּא־הַמַּלְכוּת. הָיָה נוֹהֵג הַנַּעַר בְּתוֹכָם מִנְהַג אָבִיו בְּמִשְׁפָּט וּבְיֹשֶר וּבְטוּב זְמַן מֻעָט. אַחַר כָּךְ עָמַד לוֹ לְמִפְגָּע הָעוֹלָם הַזֶּה וּמָשַׁךְ אוֹתוֹ בְּתַאֲווֹתָיו, וְהִתְמַכֵּר לְתַעֲנוּגוֹתָיו, וּפָנָה אֶל תִּפְאֶרֶת עִנְיָנָיו וְעָזַב מַה שֶּׁהִטִּיל עָלָיו אָבִיו מִן הַחוֹבוֹת, וְהִזְנִיחַ וְלֹא שָׁמַר אֶת מִצְוַת אָבִיו, וְהִתְרַשֵּׁל בְּמַמְְלַכְתּוֹ, וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֲבַדּוֹן בָּהּ. וְגָבְרָה עָלָיו הָאַהֲבָה לְנָשִׁים, עַד שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹמֵעַ עַל דְּבַר אִשָּׁה יָפָה, מִבְּלִי שְׁיִּשְׁלַח אֵלֶיהָ וְיִקָּחֵנָּה לוֹ לְאִשָּׁה. אָסַף מִן הַנָּשִׁים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאָסַף שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.1 וְהָיָה מִתְיַחֵד כָּל יוֹם עִם מִסְפָּר מֵהֶן, וְנִשְׁאַר עִם אֵלּוּ שֶׁהָיָה מִתְיַחֵד אִתָּן חֹדֶשׁ תָּמִים, וְאֵינוֹ יוֹצֵא מֵאֶצְלָן, לֹא שׁוֹאֵל עַל מַלְכוּתוֹ וְלֹא עַל מֶמְשַׁלְתּוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ לְעֹשֶק שֶׁהִתְאוֹנְנוּ עָלָיו נְתִינָיו, וּכְשֶׁהָיוּ פוֹנִים אֵלָיו בִּכְתָב לֹא הָיָה עוֹנֶה תְשׁוּבָה. וּכְשֶׁרָאוּ מֵאִתּוֹ כָךְ וּבָחֲנוּ מַה שֶׁהוּא נִצְנַף בּוֹ מֵהַזְנָחַת הָעִיּוּן בְּעִנְיְנֵיהֶם וּמְהַהִתְרַשְּׁלוּת בְּעִנְיְנֵי מַלְכוּתוֹ וּנְתִינָיו, נִתְבָּרֵר לָהֶם שֶׁאַחֲרֵי מְעַט מִזְעָר תָּחוּל עֲלֵיהֶם צָרָה. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עֲלֵיהֶם, וּפָנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִתְלוֹנְנִים. אָמַר אִישׁ אֶל אָחִיו: “הָבוּ נֵלֵךְ אֶל שִׁמָאס הַגָּדוֹל בְּמִשְׁנָיו וּנְסַפֵּר לוֹ עִנְיָנֵנוּ וְנוֹדִיעַ לוֹ עַל מִנְהַג מֶלֶךְ זֶה, שֶׁיַשִּׂיא אוֹתוֹ עֵצָה, שֶׁאִם לֹא כֵן, הִנֵּה בְעוֹד מְעַט יָבֹא עָלֵינוּ אָסוֹן, שֶׁכֵּן הִדְהִים הָעוֹלָם הַזֶּה עִם תַּעֲנוּגוֹתָיו אֶת הַמֶּלֶךְ הַזֶּה וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הַשְּׂטָנִים בַּחֲבָלָיו”. קָמוּ וּבָאוּ אֶל שִׁמָאס וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמְלֻמָד וְהֶחָכָם, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הִדְהִימָהוּ עוֹלָם זֶה בְּתַעֲנוּגוֹתָיו וּמְשָׁכוּהוּ הַשְּׂטָנִים בַּחֲבָלָיו וּפָנָה לַשָּׁוְא, וְאָץ לְהַשְׁחִית מַמְלַכְתּוֹ. וּבְהַשְׁחָתַת מַמְלַכְתּוֹ יִשָּׁחֵת הַכְּלָל, וְהָיָה עִנְיָנֵנוּ לִכְלָיָה. וְהַגּוֹרֵם לְכָךְ הוּא זֶה שֶׁאָנוּ שׁוֹהִים חֳדָשִׁים וְיָמִים מִבְּלִי שֶׁנִּרְאֶה אוֹתוֹ, וְאֵין פְּקֻדָּה מֵאִתּוֹ יוֹצֵאת לָנוּ וְלֹא לַמִּשְׁנֶה וְלֹא לְזוּלָתוֹ. אִי אֶפְשָׁר אֵפוֹא לְהָבִיא לְפָנָיו דָּבָר, וְאֵין הוּא נוֹתֵן דַּעְתּוֹ לִשְׁפֹּט, וְאֵינוֹ דוֹאֵג לְמַצָּבוֹ שֶׁל אָדָם מִנְּתִינָיו, שֶׁדַּעְתּוֹ מֻסָּחָה מֵהֶם. וַהֲרֵי בָאנוּ אֵלֶיךָ לְהוֹדִיעַ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה הַגָּדוֹל בְּקִרְבֵּנוּ וְשָׁלֵם יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ, וְלֹא יֵאוֹת שֶׁיָּבוֹא אָסוֹן עַל אֶרֶץ שֶׁאַתָּה שׁוֹרֶה בְּתוֹכָהּ, שֶׁכֵּן אַתָּה הִנְּךָ הַיָּכוֹל בְּיוֹתֵר בְּכָל הָאֲנָשִׁים לְהַחֲזִיר לַמּוּטָב אֶת הַמֶּלְֶך הַזֶּה. לֵךְ אֵפוֹא וְדַבֵּר אֵלָיו, אֶפְשָׁר יְקַבֵּל דְּבָרֶיךָ וְיָשׁוּב אֶל אֱלֹהִים”. קָם שִׁמָאס וְהָלַךְ לַמָּקוֹם שֶׁנִּפְגַּשׁ עִם מִי שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ, וְאָמַר לוֹ: “נַעַר טוֹב, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּבַקֵּשׁ לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ, שֶׁעִנְיָן לִי וַאֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו וּלְהוֹדִיעוֹ מַשֶּׁהוּ וְלִשְׁמֹע מַה שֶּׁיְּשִׁיבֵנִי דָבָר”. עָנָה לוֹ הַנַּעַר לֵאמֹר: “אֲדוֹנִי, מִזֶּה חֹדֶשׁ אֵין הוּא מַרְשֶׁה לְשׁוּם אָדָם לְהִכָּנֵס אֵלָיו וְאַף לֹא לִי. וְכָל הַזְּמַן הַזֶּה לֹא רָאִיתִי פָנָיו. וְאוּלָם מוֹבִיל אֲנִי אוֹתְךָ אֶל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ לְךָ רְשׁוּת מִמֶּנּוּ, וְהוּא שֶׁתָּבוֹא בִקְשָׁרִים עִם נַעַר פְּלוֹנִי הַנִּצָּב לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וּמֵבִיא לוֹ הַמַּאֲכָל מִן הַמִּטְבָּח. וּכְשֶׁיֵּצֵא אֶל הַמִּטְבָּח לִטֹּל אֶת הַמַּאֲכָל, שְׁאַל אוֹתוֹ כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁבִילְךָ כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ”. הָלַךְ שִׁמָאס אֶל דֶּלֶת הַמִּטְבָּח וְיָשַׁב זְמַן מֻעָט, וְהִנֵּה הַנַּעַר בָּא וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֶל הַמִּטְבָּח. דִּבֵּר אֵלָיו שִׁמָאס וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, רְצוֹנִי לְהִפָּגֵשׁ עִם הַמֶּלֶךְ וּלְהוֹדִיעוֹ דָּבָר הַנּוֹגֵעַ אֵלָיו. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵחַסְדְּךָ, שֶׁכְּשֶׁיִּגְמֹר אֶת אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם שֶׁלּוֹ וְיִיטַב לִבּוֹ תְּדַבֵּר לִי אֵלָיו וְתִקַּח לִי רְשׁוּת מֵאִתּוֹ לְהִכָּנֵס אֵלָיו, שֶׁאֲדַבֵּר אֵלָיו מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לוֹ”. אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה”. כְּשֶׁנָּטַל הַנַּעַר אֶת הַמַּאֲכָל וֶהֱבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאָכַל מִמֶּנּוּ וְהֵיטִיב לִבּוֹ, אָמַר לוֹ הַנַּעַר: “הִנֵּה שִׁמָאס עוֹמֵד עַל הַדֶּלֶת וּמְבַקֵּשׁ מִמְּךָ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ לְהוֹדִיעֲךָ דְבָרִים הַנּוֹגְעִים אֵלֶיךָ”. נִבְהַל הַמֶּלֶךְ וְחָרַד מִזֶּה, וְצִוָּה עַל הַנַּעַר לְהַכְנִיס אֶת הַמִּשְׁנֶה אֵלָיו.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ עַל הַנַּעַר לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת שִׁמָאס, יָצָא הַנַּעַר וְקָרָא לַמִּשְׁנֶה לְהִכָּנֵס, כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל פָּנָיו מִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: “מַה הִשִּׂיגְךָ, שִׁמָאס, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לְהִכָּנֵס אֵלַי?” אָמַר לוֹ: “זֶה לִי זְמַן שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֶת פְּנֵי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, וּכְבַר נִכְסַפְתִּי אֵלֶיךָ הַרְבֵּה. וְהֲרֵינִי רוֹאֶה מַרְאֶיךָ וּבָאתִי אֵלֶיךָ בְעִנְיָן שֶׁאֲנִי מַגִּידוֹ לְךָ הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר בְּכָל טוֹב”. אָמַר לוֹ: “דַבֵּר כַּטּוֹב בְּעֵינֵיךָ”. אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה חָנַן אוֹתְךָ מִן הַדַּעַת וְהֶחָכְמָה לַמְרוֹת הֱיוֹתְךָ צָעִיר לְיָמִים, מַה שֶּׁלֹּא חָנַן אוֹתוֹ גַּם אֶחָד מִן הַמְּלָכִים לְפָנֶיךָ, וֵאלֹהִים הֵרִיק עָלֶיךָ כָּל חַסְדּוֹ, הַמֶּלֶךְ. וְאוּלָם חָפֵץ הוּא אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא תוֹצִיא מַה שֶּׁאָצַל לְךָ מֵחַסְדּוֹ לְמַה שֶׁהוּא אַחֵר לַמְרוֹת פִּיו. אַל תִּתְקוֹמֵם לוֹ אֵפוֹא בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל אוֹצְרוֹתֶיךָ. לֹא כִי צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא שׁוֹמֵר מִצְווֹתָיו וְשׁוֹמֵעַ לִפְקֻדּוֹתָיו. וְהִנֵּה רְאִיתִיךָ מִזֶּה יָמִים מִסְפָּר שׁוֹכֵחַ אֶת אָבִיךָ וְהַזְהָרָתוֹ אוֹתְךָ, מֵפֵר אֶת צַוָּאָתוֹ מְחַלֵּל בְּרִיתוֹ, מְאַבֵּד אֶת עֲצָתוֹ הַטּוֹבָה וְאֶת דְּבָרָיו וּפוֹרֵשׁ מִיָּשְׁרוֹ וּמִדַּרְכֵי־שִׁלְטוֹנוֹ, וְאֵין אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה אֱלֹהִים אִתְּךָ וְלֹא אַסִּיר תּוֹדָה לוֹ עַל כָּךְ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד זֶה? וּמַה פֵּשֶׁר זֶה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: “פִּשְׁרוֹ שֶׁהִזְנַחְתָּ אֶת הַטִּפּוּל בְּעִנְיְנֵי מַמְלַכְתְּךָ וּמַה שֶׁהִטִּיל אֱלֹהִים עָלֶיךָ מְעִנְיְנֵי נְתִינֶיךָ, וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי נַפְשְׁךָ בְּמַה שֶׁיִּפְּתָה בְעֵינֶיךָ מִפְּחוּתֵי תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁתַּקָּנַת הַמַּלְכוּת וְהַדָּת וְהַנְּתִינִים הִיא הַיָּאָה לַמֶּלֶךְ שֶׁיִּשְׁמֹר עָלֶיהָ. וְעֲצָתִי הִיא, הַמֶּלֶךְ, שֶׁתְּעַיֵּן יָפֶה בְּאַחֲרִיתְךָ, שֶׁאָז תִּמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ הַבְּהִירָה שֶׁהַצָּלָה בָהּ, וְאַל תִּפְנֶה לַתַּעֲנוּג הַקַּל, הַעוֹבֵר וּבָטֵל וְהַמּוֹבִיל אֶל תְּהֹם הַכִּלָּיוֹן, שֶׁלֹּא יִקְרְךָ כְּמִקְרֵה הַדַּיָּג”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצָד הָיָה זֶה?” אָמַר לוֹ שִׁמָאס: "שָׁמַעְתִּי


  1. מלכים א פרק יא, ג. היו לו שבע מאות נשים ושלש מאות פלגשים שהטו את לבבו.  ↩

המלצות קוראים
תגיות