בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ,

בְּצֵל אַלּוֹן.

תְּפִלָּה זַכָּה בַּקֹּדֶשׁ

לָשֵׂאת, אִמִּי, הִבְטַחְתִּי.

בְּשֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם

יְחִידָתִי הָלַכְתִּי:

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

בְּשֶׁל יִרְאַת־שָׁמַיִם

יְחִידָתִי הָלַכְתִּי.

נָטִיתִי מִן הַדֶּרֶךְ.

אֶל שְׁבִיל אַחֵר נִמְשַׁכְתִּי:

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

בֵּין הַר וָגַיְא תָּעִיתִי.

עַל עִקְּבוֹתַי לֹא שַׁבְתִּי.

תְּנוּמָה לַחֲטֹף חָפַצְתִּי,

תַּחַת אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

אָז בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה

נֶחֱרַדְתִּי, אַלְלַי לִי!

אֲנִי, אֲבוֹי, רֹודֶמֶת

בְּחֵיק שֶׁל גֶּבֶר חֶמֶד:

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

עָלָה כּוֹכַב־הַשַּׁחַר.

חָשְׁכוּ עֵינַי מִצַּעַר:

כֵּיוָן שֶׁהִתְעַנַּגְתִּי

וּבְחִיר־לִבִּי חִבַּקְתִּי

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ.

תָּבוֹא בְּרָכָה וְשֶׁבַח

עַל תְּפִלָּתִי בַּקֹּדֶשׁ

בְּצֵל אַלּוֹן בַּחֹרֶשׁ!