מִן הַטִּירָה יָצְאָה לָה־קַאוָה

בְּעַד פִּשְׁפָּשׁ קָטָן הַחוּצָה,

עִמָּהּ יָצְאוּ נַעֲרוֹתֶיהָ

בַּהֲמֻלָּה רַבָּה וָעֹנֶג.

לְגַן סָמוּךְ חָמְקוּ בְּיַחַד

וְהִתְיַשְּׁבוּ בְּפִנַּת־סֵתֶר

בֵּינוֹת שִׂיחֵי יַסְמִין וּוֶרֶד

בְּצֵל טְרָפֶיהָ שֶׁל הַגֶּפֶן.

אֶל מֵי־הַמַּעְיָן הִבִּיטוּ,

שֶׁבְּשִׁשָּׁה קְנֵי־פָּז נִגָּרוּ

וְאֶל אִיטָן וַחֲבַצֶּלֶת

פְּנִינִים מְצַלְצְלוֹת הִתִּיזוּ.

יָשְׁבוּ הַנְּעָרוֹת וְנָחוּ

כְּשׁוֹחֲרוֹת מָנוֹס וָרֹגַע

מֵאֵשׁ שֶׁל עֲלוּמִים טוֹרֶדֶת,

מִלַּהַט שֶׁל שָׁרָב בַּקַּיִץ.

זְרוֹעוֹת צְחוֹרוֹת טָבְלוּ בַּמַּיִם,

שֶׁצִּנָּתָן הַמְלַבֶּבֶת

הֵעִירָה בְּלָה־קַאוָה חֵשֶׁק

לִפְשֹׁט חִישׁ־קַל אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ.

בְּתוֹךְ בְּרֵכָה זַכָּה, מֻצֶּלֶת

הִבְהִיק גּוּפָהּ בִּמְלֹא הַזֹּהַר,

עַד כִּי שְׁאָר עַלְמוֹת־הַחֶמֶד

חָשְׁכוּ כְּצֵל לְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ.

כִּי אֵין שָׁם אִישׁ חָשְׁבָה לָה־קָאוָה

אַךְ מַזָּלָהּ כָּךְ נִתְמַזֵּל לָהּ,

שֶׁבֵּין עַנְפֵי קִיסוֹס פּוֹרֵחַ,

רוֹדְרִיגוֹ מֶלֶךְ רָם הֵצִיץ בָּהּ.

מִקְרֶה שֶׁל מַה בְּכָךְ הֵפִיחַ

נִיצוֹץ בְּלֵב גֵּאֶה שֶׁל מֶלֶךְ.

הָאַהֲבָה טָפְחָה כְּנָפַיִם

וְלֶהָבוֹת עָלוּ בּוֹ פֶּתַע.

בָּזֹאת עַל רֹאשׁ סְפָרַד יוֹרֶדֶת

רֵאשִׁית הַפֻּרְעָנוּת בְּצֶלֶם

דְּמוּת שֶׁל אִשָּׁה אַחַת אֻמְלֶלֶת

וְגֶבֶר שֶׁנִּכְנַע לַיֵּצֶר.

פְלוֹרִינְדָה הַבְּתוּלִים אָבְדוּ לָהּ,

הַמֶּלֶךְ הִשִּׂיגוֹ הָעֹנֶשׁ.

בְּכֹחַ זְרוֹעַ, – הִיא טוֹעֶנֶת

וְהוּא: בְּחֵפֶץ לֵב וְנֹעַם.

עֵת כִּי דָּנִים עַל מִי יָּשִׂימוּ

אֶת הַקּוֹלָר עַל זֶה הַפֶּשַׁע,

גְּבָרִים חוֹרְצִים מִשְׁפָּט: לָה־קַאוָה

וְהַנָשִׁים חוֹרְצוֹת: רוֹדְרִיגוֹ.