רוּחַ נֶגְדִית הָיְתָה הָרוּחַ,
בִּמְלֹא אוֹרוֹ עָמַד הַסַּהַר
וְהַדָּגִים רָטְנוּ בַּמַּיִם
לְנֹכַח יוֹם סוּפָה וָגֶשֶׁם.
אוֹתָהּ הָעֵת שָׁכַב רוֹדְרִיגוֹ
אֶל חֵיק לָה־קַאוָה וְרָדַם לוֹ
בְּאֹהֶל מַלְכוּתִי כְּלִיל יֹפִי,
הַמְרֻפָּד זָהָב וָמֶשִׁי.
שְׁלֹש מֵאוֹת חַבְלֵי־כֶּסֶף
קָשְׁרוּ הָאֹהֶל וְחִזְּקוּהוּ
וּפְנִימָה עֲלָמוֹת מָאתַיִם,
בְּשָׂרָן עָטוּף בִּגְדֵּי תִּפְאֶרֶת.
מֵאָה נוֹגְנוֹת עַל כְּלֵי הַזֶּמֶר
בְּתֹאַם־צְלִיל עָרֵב לָאֹזֶן.
מֵאָה מְרַנְּנוֹת בְּיַּחַד
שׁירֵי־מִזְמוֹר עֲתִירֵי־לַחַן.
עַלְמָה אַחַת וּשְׁמָהּ פוֹרְטוּנָה
פָּתְחָה אֶת פִּיהָ וַתָּשִׂיחַ:
"אִם בִּשְׁנָתְךָ אַתָּה שָׁקוּעַ,
הוֹ, אָנָּא, קוּמָה דּוֹן רוֹדְרִיגוֹ
וְרֹעַ גּוֹרָלְךָ תִּרְאֶה נָא,
וְגַם סוֹפְךָ הָרָע מִמֶּנּוּ.
עַמְּךָ תִּרְאֶה בְּגַיְא הַמָּוֶת,
מִלְחַמְתְּךָ – תְּבוּסָה נוֹחֶלֶת
וְכָל עָרֶיךָ וּכְפָרֶיךָ
שְׂרוּפִים תּוֹךְ יוֹם אֶחָד לְאֵפֶר.
טִירוֹת שֶׁלְּךָ וּמְצוּדוֹתֶיךָ
יַד זוּלָתְךָ בָּהֶן מוֹשֶׁלֶת
וְאִם תִּשְׁאָלָה מִי עוֹלֵל זֹאת,
אֲנִי לָבֶטַח אֲסַפֵּרָה:
דּוֹן חוּלִיאַן הוּא שֶׁעוֹלֵל זֹאת
מֵאַהֲבָה לְבַת נֶחְמֶדֶת,
הוֹאִיל וְאֶת כְּבוֹדָהּ חִלַּלְתָּ
וְהִיא אַחַת וִיחִידָה לוֹ.
הֵן זֶה עַתָּה נָדַר הוּא נֵדֶר,
שֶׁיְּשֻׁלַּם בִּמְחִיר חַיֶּיךָ."
בְּלֵב כָּבֵד הֵקִיץ הַמֶּלֶךְ
כִּשְׁמֹעַ קוֹל הַמְבַשֶּׂרֶת
וּבְפָנִים קוֹדְרוֹת מִצַּעַר
בְּאֵלֶּה הַמִּלִּים הֵשִׁיב לָהּ:
"קַבְּלִי שַׁלְמֵי־תּוֹדָה, פוֹרְטוּנָה,
עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדַעַתְּ לִי."
עוֹד לֹא כִּלָּה דְּבָרָיו הַמֶּלֶךְ
וַחֲדָשׁוֹת הֵבִיא שָׁלִיחַ,
לֵאמֹר, אֵיכָה דּוֹן חוּלִיאַן
שָׂם לִשְׁמָמָה נַחֲלוֹת הַמֶּלֶךְ.
מִיָּד דָּרַשׁ, כִּי סוּס יוּבָא לוֹ
וְלִקְרָאתוֹ דָּהַר רוֹדְרִיגוֹ.
כֹּה רַב הָיָה מִנְיַן אוֹיְבָיו,
שֶׁעֹז לִבּוֹ הָיָה לְתֹהוּ.